תנ"ך - ויאמר מומכן ממוכן לפני המלך והשרים לא על־המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על־כל־השרים ועל־כל־העמים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר מְומֻכָ֗ן מְמוּכָ֗ן לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַשָּׂרִ֔ים לֹ֤א עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְבַדּ֔וֹ עָוְתָ֖ה וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֑ה כִּ֤י עַל־כָּל־הַשָּׂרִים֙ וְעַל־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֕ר בְּכָל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ: (אסתר פרק א פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מְומֻכָן מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל־הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל־כָּל־הַשָּׂרִים וְעַל־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל־מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (אסתר פרק א פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויאמר מומכן ממוכן לפני המלך והשרים לא על־המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על־כל־השרים ועל־כל־העמים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש: (אסתר פרק א פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויאמר מומכן ממוכן לפני המלך והשרים לא על־המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על־כל־השרים ועל־כל־העמים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש: (אסתר פרק א פסוק טז)

תרגום מגילות:
וַאֲמַר מְמוּכָן הוּא הָמָן בַּר בְּרֵיהּ דַּאֲגַג רַשִׁיעָא קֳדָם מַלכָּא וְרַברְבָנַיָא לָא עַל עֲלוֹי דְּמַלכָּא בִלחוֹדוֹי סְרַחַת וַשׁתִּי מַלכְּתָא אֲרוּם עֲלוֹי כָּל רַברְבָנַיָא וַעֲלוֹי כָּל עַמְמַיָא דִּי כָל פִּלכַּיָא דִּי שַׁלִיט בְּהוֹן מַלכָּא אֲחַשׁוֵרוֹשׁ :

תרגום שני לאסתר:
וַאֲמַר מְמוּכָן דְּהוּא דָנִיֵאל וּלמָא אִתקְרִי שְׁמֵיהּ מְמוּכָן מַטוּל דְּכַד גְּלוּן שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה לְבָבֶל גְּלוּן עִמְהוֹן חֲנַניָה מִישָׁאֵל וַעֲזַריָה וַהֲוָה דָנִיֵאל בְּגָלוּתָא וְאִתעֲבֵיד עַל יְדוֹי נִסִין וּגבוּרָן וְתוּב עַל יְדוֹי דְּדָנִיֵאל אִתגְּזַר מִמְרוֹמָא דְּתִתקְטֵיל וַשׁתִּי מַלכְּתָא בְּגִין כֵּין אִתקְרִי שְׁמֵיהּ מְמוּכָן מְתֻקַן וַאֲמַר מְמוּכָן קֳדָם מַלכָּא וְשִׁלטוֹנַיָא דְּהַכֵין הִיא גְזֵירַת מַלכָּא בְּזִמנָא דַהֲווֹן יְהִיבִין עֵיצוּ הֲווֹן שַׁלִיטִין זְעֵירֵי הֲווֹ עָיְיצִין קֳדָמוֹי וְאִין שְׁפַרַת עֵיצָא עֲבַדוּ יָתַהּ וְאִי לָא שְׁפַרַת עֵיצוּ דְרַברְבִין מִנְהוֹן וּממוּכָן הֲוָה זְעֵירָא דְכוּלְהוֹן וְהוּא יָהֵיב עֵיצְתָא קַמַיתָּא קֳדָם מַלכָּא וְהוּא מְמוּכָן הֲוָה שָׁקֵיל אִיתְּתָא פַרסָיְתָא וַהֲוָת עַתִּירָא מִינֵיהּ וְלָא הֲוָת צָביָא דִּתמַלֵיל עִימֵיהּ אֵלָא בְלִישַׁנָא דְפַרסָאֵי וַאֲמַר מְמוּכָן בְּגַרמֵיהּ כְּעַן אַשׁכַּחִית עִילְתָא לְמִכבַּשׁ יָת כָּל נְשַׁיָא דְּיִהוְיָן מְיַקְרָן גֻּברֵיהוֹן בְּכֵין אֲמַר מְמוּכָן קֳדָם מַלכָּא וְשִׁלטוֹנַיָא לָא עַל מַלכָּא בִלחוֹדוֹהִי אַסטֵית וַשׁתִּי מַלכְּתָא אֵלָא עַל כָּל עַמְמַיָא וְעַל כָּל שִׁלטוֹנַיָא דְּאִית בְּכָל מְדִינָתָא דְּמַלכָּא אֲחַשׁוֵרוֹשׁ :

עין המסורה:
על - המלך - ח': מ"ב יא , ח , יא; כא , כד; כה , יא; אס' א , טז; דה"ב כג , י , יג; לג , כה. (וכל 'טוב' דכותהון בר מן ג': מ"א ב , יח; כב , יג; דה"ב יח , יב. (באלה בא 'טוב' בצירוף עם 'אל המלך')). ושתי המלכה - ד': *אס' א , ט , יא , טז , יז. מדינות המלך אחשורוש - ד': *אס' א , טז; ח , יב; ט , ב , כ.

מסורה גדולה:
מדינות המלך אחשורוש ד' וסימנה' עותה ושתי ביום אחד נקהלו היהודים ויכתב מרדכי.

מסורה קטנה:
מומכן - ממוכן ק'; עותה - ל'; ושתי המלכה - ד'; על - כל - השרים - ל' וחד מעל כל השרים.

רש"י:
עותה - לשון 'עון'.

רשב"ם:
ויאמר ממוכן - אלו שבעה שרי פרס ומדי , שהיו שם כאשר שאל אל חכמיו מה לעשות , לא הספיקו לענות , עד שקפץ ממוכן זה , שהוא אחד מן השרים , לפני המלך. 'אל המלך' לא נאמר , כי אם לפני המלך - שאין דרך ארץ לדבר פה אל פה כי אם אל השרים אשר לפני המלך , והמלך משים לבו ומטה אזניו אל דבריו; כעניין שנאמר "וידבר שר המשקים אל פרעה... פרעה קצף על עבדיו ויתן אותי" (בר' מא , ט , י): 'קצפת' ו'נתת' לא נאמר , על כן יבין המבין כי לא דבר אל המלך פה אל פה. אשר בכל מדינות המלך - אפילו לאותן שלא היו במשתה אחרון של שבעת הימים , שהרי יצא... להבזות - שיהא דבר המלכה גורם להבזות נשים את הבעל בעיניהן של נשים. באמרם - באמור אותן , שתאמרנה: כאשר עשתה כן נעשה.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
וכן היה מנהג חכמי פרס ומדי כשהיו שואלים לפניהן דת ודין , שהקטן שבכולן היה משיב בראשונה , שאם יקלקל הקטן - יבא הגדול אחריו ויתקן. לפיכך השיב הקטן שבכולן בראשונה , דכתיב: ויאמר ממוכן. לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים , מפני מה? כי יצא דבר המלכה - עתה כל הנשים ישאו קל וחמר בעצמן ותאמרנה: הלא מלך צוה ואמר להביא את ושתי המלכה לפניו - ולא באה , וכל שכן אשת הדיוט שאין להם לקיים את מאמר בעליהן. וגם נשותיהם של שרים:

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויאמר ממוכן וגו' - בנוהג שבעולם , מלכה מכעסת את המלך בינה לבינו , מאחר שאין פירצה וחורבה יוצאה ממנה לעולם , כדיי הוא אותו הקצף שישקיט ואותה החמה שתשכך; אבל כאן: לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה שביזתה אותו , כי על כל השרים , ועל כל העמים שלא היו במשתה.

ראב"ע אסתר פירוש א:
עותה - ישרת עצמו ואחר עמו; וכן הוא: כי על כל השרים עותה. ומה הוא העיוות? שיֵצא וישָמע זה הדבר (ראה להלן , יז).

ראב"ע אסתר פירוש ב:
ויאמר ממוכן - אולי קבלה היתה כי ממוכן הוא המן (ראה מגילה יב , ב). והזכיר הכתוב זה - להראות נפלאות השם , כי על ידו היתה סבה שתמלוך אסתר ותהרגהו; כי לשם לבדו נתכנו עלילות (ע"פ ש"א ב , ג). מלת עותה - יתכן היות התי"ו שרש , כמו "זכרה ירושלם" (איכה א , ז). או התי"ו תחת ה"א , כמו "עשתה" (לעיל , טו); והיה נכון , בעבור שידמה הה"א אל התי"ו , ואין ביניהם רק הקו שנוסף בתי"ו שיורה על סמיכה.

ר' יוסף כספי:
לא על המלך לבדו עותה וגו' - מבואר מזה , כי גדול מאד גם אצל המושל הפסד הכבוד המדיני מן ההפסד הבא על עצמו , כי אם אין צאן - רועה למה? וגם כי החולי המגיע לַכְּלל קְשֵה הרפואה מן המגיע למושל.

ר' ישעיה מטראני:
כדת מה לעשות - על "ויאמר המלך" (לעיל , יג) עונה.
ריכוז קישורים