תנ"ך - בהראתו את־עשר כבוד מלכותו ואת־יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם: (אסתר פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

בְּהַרְאֹתוֹ אֶת־עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת־יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם: (אסתר פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

בהראתו את־עשר כבוד מלכותו ואת־יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום: (אסתר פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

בהראתו את־עשר כבוד מלכותו ואת־יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום: (אסתר פרק א פסוק ד)

תרגום מגילות:
וּבָתַר דַּאֲכַלוּ וּשׁתוּ וְאִתפַּנַקוּ אַחזִי לְהוֹן יָת עֻתרֵיהּ דִּי אִשׁתְּאַר בִּידֵיהּ מִן כּוֹרֶשׁ מָדָאָה וְאוּף כּוֹרֶשׁ אַשׁכַּח הַהוּא עֻתרָא בְּצַדאוּתֵיהּ דְּבָבֶל חֲפַר בִּספַר פְּרָת וְאַשׁכַּח תַּמָן שֵׁית מְאָה וּתמָנַן אַחמִיתִין דִּנחָשׁ מָליָן דְּהַב טָב יוֹהֲרִין וּבוּרלִין וְסַנדַּלכִּין וּבהַהוּא עֻתרָא תְּקַף יְקָרֵיהּ יוֹמִין סַגִּיאִין וּמִשׁתְּיָא לְרַברְבָנוֹי מְאָה וּתמָנַן יוֹמִין :

תרגום שני לאסתר:
לָא כַתִיב דַּחֲזָא יָת עוּתרֵיהּ אֵלָא כַתִיב בְּהַראֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד חַוִי יָת עוּתרֵיהּ וְהַהוּא דְהָוֵי בְּבֵית מַקדְּשָׁא הֲוָה וּלבִסרָא וּדמָא לֵית עֻתרָא כֻּלֵיהּ עֻתרָא דְקֻדשָׁא בְרִיך הוּא דְּכֵן כַּתִיב וּמפָרַשׁ לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָהָב דִּידַי כַּספָּא וְדִידַי דַּהבָּא אֲמַר יְיָ מָרֵי חֵילָוָתֵיהּ אִישָׁתָא בֵית גִּנזֵי הֲוָה מַחזֵי לְהוֹן בְּכָל יוֹמָא מְאָה וּתמָנַן יוֹמִין וּמֵהַאֵיך אַשׁכְּחַן דָּא דְּשִׁתָּא גִנזֵי הֲוָה מַחזֵי לְהוֹן בְּכָל יוֹמָא דְּכַתִיב אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפאֶרֶת גְּדוּלָתוֹ הָא שִׁתָּא וְכַד חֲמוֹן יִשׂרָאֵל תַּמָן מָנֵי דְבֵית מַקדְּשָׁא לָא הַויָין צָבַיִין לְמִגנֵי קֳדָמוֹי וְאָמְרִין לְמַלכָּא לָא צָבַיִין יְהוּדָאִין לְמִגנֵי מַטוּל דְּחָזַן מָנֵי דְבֵית מַקדְּשָׁא וַאֲמַר מַלכָּא עֲבִידוּ סָמְכָא אֻחרִינָא לְגַרמֵיהוֹן :

עין המסורה:
גדולתו - ט' זוגין מן ב' מיחדין , חד ו"ו וחד יו"ד (זוגות של שתי מלים יחידאיות; הראשונה מסתיימת באות ו"ו והשניה באות יו"ד): יהו' כד , כג; תה' מה , יא. - מ"ב כג , לה; תה' נה , יד. - יש' נג , ח; לח , יב. - מש' ז , כג; איכה ב , יא. - מש' לא , כג; ש"ב טו , ח. - איוב לד , ט; דה"א כט , ג. - אס' א , ד; תה' עא , כא. - דה"ב ו , כט; תה' לח , יח. - דה"ב ז , יא; יש' ג , ז. שמונים - ו' מלא (בלישנא): בר' ה , כו; שו' ג , ל; מ"א ו , א; מ"ב יט , לה; תה' צ , י; אס' א , ד. וכל דברי הימים דכותהון בר מן אחד (חסר): דה"ב ב , יז.

מסורה קטנה:
בהראתו - ל' וחד בהראותו; ואת - יקר - ל'; גדולתו - ל' ומל'; שמונים ומאת - ל'.

רש"י:
ימים רבים - עשה להם משתה (ראה לעיל , ג).

רשב"ם:
בהראותו את עושר כבוד מלכותו - עשה משתה כאשר רצה הוא להראות לכל את עושרו , בכל שרי המדינות הללו שהיו כפופים לו ומשועבדים לו עם הפרתמים ועם חיל פרס ומדי (ראה לעיל , ג). בהראותו - כפל מלה הוא על "כשבת המלך" (לעיל , ב) , ולומר לך: כאשר רצה להראות כבודו , עשה משתה. ואת יקר - כפל מלה. שמונים ומאת יום - עשה משתה לחשבון ימים רבים הללו , שמונים ומאת יום.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
בהראתו את עושר כבוד מלכותו... - נמצא עושר וכבוד במלכות זה ויקר תפארת גדולתו זו משונה מעושר וכבוד ומלכות אחר: שאין לך מלך בשר ודם שהיה יכול להראות כבוד עושרו ויקר תפארת גדולתו , וזה עשה: הראה עושר וכבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו ימים רבים , שמונים ומאת יום; ומה שהראה ביום זה לא הראה ביום זה.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
בהראתו את עשר כבוד מלכותו וגו' - אילו כלי כסף וכלי זהב , כמו שמפרש למטה: "והשקות בכלי זהב" (להלן , ז). ואת יקר תפארת גדולתו - כפל מילה.

פרשן צרפתי עלום שם:
בהראותו את עושר כבוד מלכותו - הראה להם ממונו ועושרו. יקר תפארת גדולתו - שסיפר להם גדולתו וממשלתו , על כמה מלכיות הוא מושל. ימים רבים שמונים ומאת יום - מתוך שהיה עסוק בצרכי המשתה כל אותם הימים , לא ישב עמהם במשתה ולא נשתכר , אבל במלאת (בנוסחנו: במלואת) הימים האלה - שעשה משתה שבעת ימים לאותן שבשושן , אז ישב עמהם במשתה ונשתכר וצוה להביא ושתי (ראה להלן , יא). בחצר גינת ביתן המלך - באותו חצר שפתוח לגינה הסמוכה לבית המלך. ביתן - כמו 'בית'.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
בהראותו - אין הכתוב מספר כי כל אלה הימים הראה להם עושרו; רק ישוב ימים רבים על ימי המשתה. ובימים האלה הראה להם תקפו (ע"פ אס' י , ב) , ושיש לו עושר רב ולא ימצא כמוהו , רק למלכים; וזה טעם כבוד מלכותו. וטעם גדולתו - שהיה גדול מכל המלכים שהיו לפניו.

ר' יוסף כספי:
בהראותו - זה נהוג גם היום בארצות ההם , וגם השרים עושים כזה איש כמתנת ידו. ובכלל , אלו מנהגות בעלי הגוזמות מהמון הזמן.
ריכוז קישורים