תנ"ך - חור׀ כרפס ותכלת אחוז בחבלי־בוץ וארגמן על־גלילי כסף ועמודי שש מטות׀ זהב וכסף על רצפת בהט־ושש ודר וסחרת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ח֣וּר׀ כַּרְפַּ֣ס וּתְכֵ֗לֶת אָחוּז֙ בְּחַבְלֵי־ב֣וּץ וְאַרְגָּמָ֔ן עַל־גְּלִ֥ילֵי כֶ֖סֶף וְעַמּ֣וּדֵי שֵׁ֑שׁ מִטּ֣וֹת׀ זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף עַ֛ל רִֽצְפַ֥ת בַּהַט־וָשֵׁ֖שׁ וְדַ֥ר וְסֹחָֽרֶת: (אסתר פרק א פסוק ו)

טקסט וניקוד:

חוּר׀ כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי־בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל־גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת׀ זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט־וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת: (אסתר פרק א פסוק ו)

טקסט בלבד:

חור׀ כרפס ותכלת אחוז בחבלי־בוץ וארגמן על־גלילי כסף ועמודי שש מטות׀ זהב וכסף על רצפת בהט־ושש ודר וסחרת: (אסתר פרק א פסוק ו)

תיקון קוראים:

חור׀ כרפס ותכלת אחוז בחבלי־בוץ וארגמן על־גלילי כסף ועמודי שש מטות׀ זהב וכסף על רצפת בהט־ושש ודר וסחרת: (אסתר פרק א פסוק ו)

תרגום מגילות:
וּמִן אִילָנָא לְאִילָנָא הֲווֹ פְרִיסָן יְרִיעָן דְּבוּץ גְּוָון חִיוָר בְּסַפִּירִין וּכרַתנִין וְתַכלָא אֲחִידָן בַּאֲשֵׁילֵי מְטֻכְּסִין צְבִיעָן בְּאַרגְּוָנָא דָּלְיָן עֲלוֹי אוּנקְלָוָון דִּכסַף וְדָשְׁרִין סְגַלגְּלִין דִּכסַף כְּפִיסָן עֲלוֹי עַמוּדֵי מַרמֵירִין סָמְקִין יָרְקִין וּבָרְקִין וּמרוֹקִין וְחִיוָרִין אוֹתֵיב יָתְהוֹן עֲלוֹי עַרסִין דְּמֵילָתִין דְּמַתחָן עַל דַּרגִּישִׁין דְּנַקלִיטֵיהוֹן דִּדהַב טָב וְכַרעֵיהוֹן דִּכסַף שָׁרְיָן עַל סְטָיוּ כְּבִישׁ קְרוּסטְלָנִין וּמַרמֵירִין וְדוּרָא דְכַרכֵּי יַמָא רַבָּא וְאִיטוּנִין מְצָיְרִין מַקְפִין לְהוֹן חֲזוֹר חֲזוֹר :

תרגום שני לאסתר:
מָא עֲבַד כָּף אִילָנָא לְאִילָנָא וַעֲבַד כִּיפִין וְתַבַּר אִילַנֵי בוּסמָנֵי וְאוֹתֵיבִנוּן וְאַשׁרִי קֳדָמֵיהוֹן אַבנִין טָבָן וּמַרגַּליָתָא וְאִילָנִין מְטַלְלִין עֲלֵיהוֹן :

עין המסורה:
אחוז - ד' (מלא וחסר): *במ' לא , ל; *אס' א , ו; דה"א כד , ו (פעמיים). וחד: ואחז - דה"א כד , ו. בוץ וארגמן - ב': אס' א , ו; ח , טו. מטות - ב': עמ' ו , ד; אס' א , ו.

מסורה גדולה:
אחוז ד' וחד ואחז וסימ' וממחצית בני ישראל כרפס ותכלת ויכתבם שמעיה שלשה בו.

מסורה קטנה:
כרפס - ל'; אחוז - ד'; בוץ וארגמן - ב'; גלילי - ל' בטע'; מטות - ב'; רצפת - ל'; בהט - ל'.

רש"י:
חור כרפס ותכלת - מיני בגדים צבעונין פָּרַס להם למצעות. אחוז בחבלי בוץ - מרוקמים בפתילי בוץ וארגמן. אותן פרס להם על גלילי כסף ועל עמודי שש. מטות זהב וכסף - ערך , ליסב עליהם לסעודה. על רצפת - קרקעית של בהט ושש וגו' - מיני אבנים טובות פירשום רבותינו (ראה מגילה יב , א) , ולפי משמעות המקרא כך שמם.

רשב"ם:
חור כרפס ותכלת - יריעות הפרוסות סביב החצר , 'קורטינש' (בלעז) , היו עשויות ממיני צבעונים הללו. אחוז - מרוקם. 'ברושדייד' (בלעז). בחבלי בוץ - במטוה של פשתן וארגמן. "שש משזר" (שמ' כו , א) מתורגם: "בוץ שזיר" (ת"א). גלילי - כמו "גלילי זהב" (שה"ש ה , יד) , "גולות הכותרות" (מ"א ז , מב). עניין אופן המה (ראה מחברת: 'גל'). ועמודי שש - ועמודים של אבני שיש. על הגלילים ועל העמודים היו יריעות פרוסות. מטות זהב וכסף - שהיו אוכלין בהיסבה על המטות כמנהג קדמונים. על רצפת בהט - הרצפה מלמטה , תחת כפות רגליהם , היתה מאבנים יקרות הללו: בהט ושש וגו'. ושש - שיש.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
חור כרפס ותכלת - חור הוא מילַת , שֶחוֹרֵי הארץ משתמשים בהם. כרפס - הם כרים של פסים , שפרס בדים וכסתות של מעיל; ודומה לו "ועשה לו כתונת פסים" (בר' לז , ג). ומלאכת של אותם בדים כיצד היתה? זו היא: אחוז בחבלי בוץ וארגמן. הבירה שהיו בני הסעודה יושבין עליה - כיצד היתה בנויה? על גלילי כסף ועמודי שש. והמטות - איזה צד היו עשוים? מטות זהב וכסף. והרצפה שתחת המטות - רצפת בהט ושש ודר וסוחרת - הם הם מיני אבנים טובות , מרגליות.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
חור כרפס ותכלת - יריעות הפרוסות סביב החצר , 'קורטניש' (בלעז) , היו עשויות ממיני צבעונין הללו. אחוז - מרוקם. בחבלי בוץ - במטוה שלפשתן. וארגמן - "שש משזר" (שמ' כו , א ועוד) מתרגמינן: 'דבוץ שזיר' (ת"א). גלילי - כמו "גלילי זהב" (שה"ש ה , יד); "גולות הכותרות" (מ"א ז , מא); עיניין אופַן המה ועמודי שש - עמודים של אבני שייש; על הגלילים ועל העמודים היו יריעות פרוסות. מיטות זהב וכסף - שהיו אוכלין בהסיבה על המיטות כמנהג קדמונים. על רצפת בהט ושש ודר - הרצפה מלמטה , תחת כפות רגליהם , היתה מאבנים יקרות הללו: בהט ושש. ושש - ושייש.

פרשן צרפתי עלום שם:
חור - לשון 'חירות' , דבר חשוב הראה להם. כרפס - מין צבע. אחוז בחבלי בוץ - שחבלי המטה היו שלבוץ וארגמן. על גלילי כסף - אילו ארוכות המטה שהחבלים נגללים עליהם , שהיו שלכסף. ועמודי שש - אילו כרעי המטה שהיו משייש. וגם מיטות שהיו כולם שלזהב ושלכסף על רצפת שהיתה שלבהט ושש ודר וסוחרת. כולם מיני שיש המה.

ראב"ע אסתר פירוש א:
חור כרפס - זה הפסוק דבק עם אשר למעלה: "בהראותו" (פס' ד) , ונכנס פסוק "ובמלאת" (בנוסחנו: ובמלואת; לעיל , ה) ביניהם; כמו "אמור לנער ויעבר לפנינו" (ש"א ט , כז). חור - עין (צבע) , והוא לבן; מגזרת "חורי יהודה" (יר' כז , כ). וככה בלשון ארמית (ראה פירושו לקה' י , יז; ת"א לבר' ל , לה). כרפס - עין , כדמותו בלשון קדר; גם תכלת ידוע. ואלה עיניים במשי; והעד: אחוז. בחבלי - פתוח החי"ת בפתח גדול , ואיננו כמו "חבלי יולדה" (הו' יג , יג). בוץ - הוא הבד ממיני פשתים במצרים; גם ארגמן - בצמר. גלילי - כמו 'גלגלי' , כאשר אפרש במשכן שלמה (לא נמצא בידינו). ועמודי שש - כמו "שיש" (דה"א כט , ב); וככה "עש" (איוב ט , ט) ו"עיש" (שם לח , לב). והנה הגלגלים היו בין עמוד לעמוד , ומקצתם מכוסים , כנזכרים. רצפת - כמו "מרצפת אבנים" (מ"ב טז , יז); והם היציע מלמטה. בהט , גם דר וסחרת - אבנים יקרות.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
חור כרפס ותכלת - והוא שראו מעשרו , כי היו המצעים והמסכים צבועים למראה עינים (צבעים) רבות. ומלת חור - לבן; וככה "ואורגים חורי" (יש' יט , ט). והוא נודע בלשון ארמית , וממנו "פניו יחוורו" (יש' כט , כב). וכרפס - עַיִן (צבע); אולי הוא כעין כרפס במראה. ותכלת - הנה זה העין נמצא אצל המלכים. ונוכל לתקן דרש הדורש (ראה לק"ט שמ' לה , כג) כי לא נודע זה העין רק על יד אבותינו בצאתם ממצרים. בחבלי בוץ - יש אומרים , כי היו קוים כדמות חבלים נאחזים עם מראה חור כרפס ותכלת; ומלת בוץ - כמו 'בד'; והוא פשתים דקים , ימצאו במצרים לבדה. וארגמן - ידוע. על גלילי כסף - עגולות כסף נתונות על ראשי העמודים וסביבותיהם. והעמודים היו שש , והוא "שיש" (דה"א כט , ב); כמו "עש" (איוב ט , ט) שהוא "עיש" (שם לח , לב). והמרצפת שהמטות עליה - היו אבנים יקרות , ואין מהם ידועה אצלינו , רק השש שהוא השיש.

רלב"ג:
חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש. חור - הוא בגד לבן. כרפס - הוא בגד ירוק כצבע הירק שנקרא שמו כרפס. ותכלת - הוא בגד צבוע בתכלת. ואלו הבגדים היו אחוזים באויר בחבלי פשתן להיות לאהל ולמכסה. וארגמן - הוא בגד צבוע בצבע אדום והיה נתלה כדמות פרכת. על גלילי כסף ועמודי שש - והנה גלילי כסף הם עגולים כדמות עמודים. ואחשוב שהם היו נשענים על העמודים של שיש , והיו עליהם כדמות בדים מעמוד לעמוד. ובגלילים היו נתלים בגדי הארגמן , והיו נאחזים בהם בגדי האהל שהיו מצבעים מתחלפים. והנה אות בי"ת אשר במלת "בחצר גנת ביתן המלך" (לעיל , ה) מושכת עצמה ואחרת עמה; והרצון בזה: בחצר גנת ביתן המלך , בחור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ ובארגמן על גלילי כסף ועמודי שש במטות זהב וכסף. והנה החל מלמעלה וסיים במה שהוא מלמטה; ולזה זכר תחלה האהל , ואחריו היריעות התלויות מלמעלה למטה למחיצות , ואחריהם המטות , ואחריהם קרקע החצר אשר עליו היו המטות. והנה היו המטות מבגדי זהב וכסף. והיה בקרקע החצר כלו רצפת אבנים טובים היו מסודרות ומוצעות שם. והנה בהט היא אבן דומה לשיש , ודר וסוחרת הם אבנים יקרות. והרצפה היתה כלה מאלו האבנים בסדור מוגבל; רוצה לומר , שהיתה שם אבן של בהט , ואחריה של שיש , ואחריה של דר , ואחריה של סוחרת. וזה ממה שיורה על רוב עושרו. וכבר התפרסם זה גם כן מפני שהראות עושר כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו לא נשלם כי אם בימים רבים מאד , רוצה לומר: שמונים ומאת יום (ראה לעיל , ד).

ר' ישעיה מטראני:
חור כרפס ותכלת - חור הוא לבן , כדמתרגמינן "לבן" (בר' ל , לה): "חיור" (ת"א) , כרפס הוא מין צבע דומה לירוק , ותכלת הוא דמות הדומה לרקיע. וכך פתרונו: יריעות שלשלשה מיני צבעונין הללו , אחוז וקשור עם חבלים שלבוץ וארגמן , על קלונסאות עגולים שלכסף , והקלונסאות על עמודים שלשיש. בוץ הוא פשתן. ארגמן - מין צבע אדום. גלילי - לשון 'גלגל' , דבר עגול. שש - כמו 'שיש'. וכל זה היה להאהיל עליהם. אבל למטה היו יושבים במטות זהב וכסף , ואלו המטות היו על הרצפה שלארבעה מינים הללו: בהט , ושש , ודר , וסוחרת - מיני אבנים טובות הם; ושש - היינו 'שיש'.
ריכוז קישורים