תנ"ך - לא־הגידה
אסתר
את־עמה
ואת־מולדתה
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא־תגיד:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־הִגִּ֣ידָה
אֶסְתֵּ֔ר
אֶת־עַמָּ֖הּ
וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ
כִּ֧י
מָרְדֳּכַ֛י
צִוָּ֥ה
עָלֶ֖יהָ
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־תַגִּֽיד:
ס
(אסתר פרק ב פסוק י)
לֹא־הִגִּידָה
אֶסְתֵּר
אֶת־עַמָּהּ
וְאֶת־מוֹלַדְתָּהּ
כִּי
מָרְדֳּכַי
צִוָּה
עָלֶיהָ
אֲשֶׁר
לֹא־תַגִּיד:
ס
(אסתר פרק ב פסוק י)
לא־הגידה
אסתר
את־עמה
ואת־מולדתה
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא־תגיד:
ס
(אסתר פרק ב פסוק י)
לא־הגידה
אסתר
את־עמה
ואת־מולדתה
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא־תגיד:
ס
(אסתר פרק ב פסוק י)
תרגום מגילות:
לָא
חַוִיאַת
אֶסתֵּר
יָת
עַמַהּ
וְתַלדוּתַהּ
מַטוּל
דְּמָרדֳּכַי
פַּקְדַהּ
דְּלָא
תְחַוֵי
וּמַטוּל
מָא
פַקְדַהּ
דְּלָא
תְחַוֵי
מַטוּל
דְּחַשֵׁיב
בְּלִבֵּיהּ
מָרדֳּכַי
וַשׁתִּי
דַעֲבַדַת
יְקָרָא
לְנַפשַׁהּ
וְלָא
צְבֵית
לֵיתֵי
לְמִחמֵי
שׁוּפרַהּ
לְמַלכָּא
וּלשַׁלִיטַיָא
דָּן
יָתַהּ
דִּינִין
בִּישִׁין
וּקטַל
יָתַהּ
וּלמָא
לָא
חַוִיאַת
אֶסתֵּר
עַמַהּ
וְתַלדוּתַהּ
דִּלמָא
רָגֵיז
עֲלַהּ
מַלכָּא
וְקָטֵיל
לַהּ
וּמשֵׁיצֵי
עַמָא
דִי
הִיא
מִנֵיהּ
לָכֵן
פַּקֵיד
יָתַהּ
דְּלָא
תְחַוֵי
עַמַהּ
וְתַלדוּתַהּ
:
תרגום שני לאסתר:
לָא
חַוִיאַת
אֶסתֵּר
יָת
עַמַהּ
וְיָת
מוֹלַדתַּהּ
מַטוּל
דְּמָרדֳּכַי
פַּקֵיד
עֲלַהּ
דְּלָא
תְחַוֵי
וּמַטוּל
דְּפַקְדַהּ
דְּלָא
תְחַוֵי
עַמַהּ
דְּחַשֵׁיב
מָרדֳּכַי
בְּלִבֵּיהּ
וַאֲמַר
וַשׁתִּי
דַעֲבַדַת
אִיקָרָא
לְנַפשַׁהּ
וְלָא
צְבָת
דְּתֵיתֵי
לְמִחמְיָא
יָת
שׁוּפרָא
דִילַהּ
לְמַלכָּא
וּלשִׁלטוֹנַיָא
דָּן
יָתַהּ
דִּינִין
בִּישִׁין
וְקַטלַהּ
וּלמָא
לָא
חַוִיאַת
אֶסתֵּר
עַמַהּ
וְתוֹלְדָתַהּ
דִּלמָא
רְגֵיז
עֲלַהּ
מַלכָּא
וְקַטֵיל
לַהּ
וּמוֹבֵיד
לְעַמַהּ
דְּהִיא
מִנֵיהּ
לָכֵן
פַּקֵיד
יָתַהּ
מָרדֳּכַי
דְּלָא
תְחַוֵי
עַמַהּ
וְתוֹלְדָתַהּ
:
רש"י:
אשר
לא
תגיד
-
כדי
שיאמרו:
ממשפחה
בזויה
היא
,
וישלחוה;
שאם
ידעו
שהיא
יהודית
וממשפחת
שאול
המלך
,
יחזיקו
בה.
רשב"ם:
אשר
לא
תגיד
-
כדי
שלא
יבזוה.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
לא
הגידה
אסתר
את
עמה
ואת
מולדתה
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא
תגיד
-
מה
ראה
מרדכי
שצוה
עליה
שלא
תגיד?
אמר
לה:
כל
נערה
אשר
תיטב
בעיני
המלך
תמלוך
תחת
ושתי
,
מכל
עם
שתהיה
היא
,
יקבלוה
גם
עבדי
המלך
ועם
מדינות
המלך
עליהם
למלוכה;
אבל
אַת
,
אם
ייטב
בעיני
המלך
ותצליחי
בעיני
המלך
למלוכה
,
לא
יהי
כבוד
דבר
זה
בעיני
השרים
,
לפי
שיהודים
נבזים
בעיני
כל
העמים
ושנואים
בעיני
האומות;
לפיכך
אם
ישאלך
המלך
מאיזה
עם
את
,
אל
תגידי
עמך
ומולדתך
,
ושמא
ייטב
בעיניו
וימלִכך
תחת
ושתי.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
לא
הגידה
אסתר
את
עמה
ואת
מולדתה
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא
תגיד
-
שאם
יוודע
למלכות
עמה
ומולדתה
,
אפילו
אם
יחפוץ
המלך
להמליכה
לא
היניחוהו
שריו
ועבדיו
,
שכל
האומות
שונאים
את
ישראל.
פרשן צרפתי עלום שם:
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא
תגיד
-
לפי
שאמר
לה:
יודע
אני
שמרוב
יופיך
לא
יניח
מלשכב
עמך
,
ואם
תחרישי
ולא
תגידי
את
מולדתך
,
שמא
ימליך
אותך
,
ואם
תגלי
לו
שאת
יהודית
,
לא
יניחוהו
שריו
להמליכך
,
שיאמרו:
ביזוי
הוא
להמליך
יהודית
עלינו;
ונמצאת
בעולה
לגוי
ומבוישת.
ראב"ע אסתר פירוש א:
יש
אומרים
,
כי
מרדכי
לא
עשה
נכונה
שצוה
על
אסתר
שלא
תגיד
עמה
,
כי
פחד
שלא
יקחנה
המלך
לאשה
אם
ידע
שהיא
מהגולה.
ואחרים
אמרו
,
כי
בדרך
נבואה
או
בחלום
ידע
שתבוא
תשועה
על
ידה
לישראל.
והנכון
בעיני
,
כי
עשה
זה
מרדכי
בעבור
שתשמור
תורת
השם
בסתר
-
שלא
תאכל
נבלות
,
ותשמור
השבתות
-
ולא
ירגישו
המשרתים;
כי
אם
יוודע
הדבר
,
שמא
המלך
יכריחנה
או
יהרגנה
,
כי
בעל
כרחה
נתפשה.
וידענו
כי
מרדכי
היה
מגדולי
ישראל
,
כי
הנה
הוא
שלישי
(אולי
צ"ל:
ששי)
לשרים
העולים
עם
זרובבל
(ראה
נחמ'
ז
,
ז;
עז'
ב
,
ב)
,
וכאשר
ראה
כי
לא
נבנה
הבית
בא
אל
עילם
(ראה
דנ'
ח
,
ב)
,
והיה
בשער
המלך
בארמון;
והיא
מעלה
גדולה.
והנה
דניאל
הפקיד
חביריו
על
מלכות
בבל
והוא
בשער
המלך
(ראה
דנ'
ב
,
מט);
ולולי
שהיה
מרדכי
קודם
מעשה
אסתר
ממשרתי
המלך
,
לא
עזבוהו
המשרתים
להתהלך
לפני
חצר
בית
הנשים
(ראה
להלן
,
יא).
ראב"ע אסתר פירוש ב:
עמה
-
שהיא
ישראלית;
ומולדתה
-
זה
השבט
או
המשפחה.
וזאת
היתה
דעת
מרדכי.
ויש
לשאול:
אחר
שראינו
כי
מרדכי
היה
מאנשי
כנסת
הגדולה
(ראה
מגילה
יג
,
ב)
,
והוא
שלישי
(צ"ל:
ששי)
-
לעולי
גולה
עם
זרובבל
(ראה
עז'
ב
,
ב;
נחמ'
ז
,
ז)
,
למה
צוה
על
אסתר
שלא
תגיד
עמה?
אולי
אם
תגיד
שהיא
מגלות
יהודה
לא
יקחנה
אחשורוש?
והנה
יש
בדברי
יחיד
(ראה
רש"י)
,
כי
פחד
בעבור
היותה
ממשפחת
שאול
המלך.
ולפי
דעתי
,
שכל
היהודים
היו
נבזים
בעיני
המלכות.
הלא
תראה
דבר
בלשאצר
ל"דניאל
די
מן
בני
גלותא
די
יהוד"
(דנ'
ה
,
יג).
והנכון
בעיני
,
כי
ראה
מרדכי
שהמלך
לא
בקש
לקחת
בת
מלך
,
רק
היופי
לבדו
,
ולא
יחוש
מאי
זה
עם
תהיה;
וידע
כי
אסתר
היתה
יפה
מאד
,
ופחד
שלא
ימצא
כמוה
ויקחנה
לאשה
,
ואם
היא
תגיד
שלא
תאכל
פת
בג
המלך
(ע"פ
דנ'
א
,
ה)
,
יכריחנה;
כי
אם
היתה
גברת
תוכל
להסתיר
עצמה.
רלב"ג:
כי
מרדכי
צוה
עליה
אשר
לא
תגיד
-
ידמה
כי
מרדכי
ראה
שהיא
תהיה
מלכה
תחת
ושתי;
ולפי
שעל
ידה
יתכן
שיגיע
טוב
לישראל
,
צוה
עליה
שלא
תגיד
מאי
זה
עם
היא
,
כדי
שלא
יעזבה
המלך
בעבור
ראותו
שהיא
מעם
שפל
,
שהוא
גולה
בין
האומות.
ר' יוסף כספי:
לא
הגידה
אסתר
וגו'
-
לא
נוכל
להנבא
על
כל
פנים
טעם
זה
,
כמו
שלא
נוכל
לגזור
טעמי
המצות
או
הספורים
שבתורה
או
בשאר
ספרי
הקדש.
אבל
יש
לנו
לגזור
בזה
שעורין
ואומדות
,
וזה
היתה
כונת
המורה
ז"ל
(מו"נ
ג
,
לא);
וגם
בזה
יאמר
כל
חכם
כנראה
לו.
ר' ישעיה מטראני:
כי
מרדכי
ציוה
עליה
אשר
לא
תגיד
-
מפני
שאסתר
נולדה
מיחס
גדול
והיתה
הגונה
למלכות
,
מפני
זה
ציוה
לה
מרדכי
שלא
תגיד
,
כדי
שלא
תינשא
לו
ותיטמע
בין
הגוים.