תנ"ך - ובהגיע תר נערה ונערה לבוא׀ אל־המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּבְהַגִּ֡יעַ תֹּר֩ נַעֲרָ֨ה וְנַעֲרָ֜ה לָב֣וֹא׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ מִקֵּץ֩ הֱי֨וֹת לָ֜הּ כְּדָ֤ת הַנָּשִׁים֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר חֹ֔דֶשׁ כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י מְרוּקֵיהֶ֑ן שִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בְּשֶׁ֣מֶן הַמֹּ֔ר וְשִׁשָּׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ בַּבְּשָׂמִ֔ים וּבְתַמְרוּקֵ֖י הַנָּשִֽׁים: (אסתר פרק ב פסוק יב)

וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא׀ אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים: (אסתר פרק ב פסוק יב)

ובהגיע תר נערה ונערה לבוא׀ אל־המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים: (אסתר פרק ב פסוק יב)

תרגום מגילות:

וְכַד מְטָא סִדּוּר עוּלֵימְתָא וְעוּלֵימְתָא לְמֵיעַל קֳדָם מַלכָּא אֲחַשׁוֵרוֹשׁ מִסוֹף דְּיִהוֵי לַהּ כְּהִלכָּת נְשַׁיָא דִמתִינָן בְּתַפנוּקֵיהוֹן תְּרֵי עֲשַׂר יַרחֵי שַׁתָּא אֲרוּם כְּדֵין שָׁלְמִין יוֹמֵי סַמתּוֹרֵיהוֹן שִׁתָּא יַרחִין בְּטִכסַת וְאַנפֵּיקִנוּן דְּמַנתַּר יָת סְעָרָא וּמפַנֵיק יָת בִּסרָא וְשִׁתָּא יַרחִין בְּבוּסמַיָא וּבסַמתּוֹרֵי נְשַׁיָא :

תרגום שני לאסתר:

וְכַד מְטָא זִמנָא דְרוּביָא וְרוּביָא לְמֵיעַל לְוָת מַלכָּא אֲחַשׁוֵרוֹשׁ מִסוֹף דַּהֲוָה לַהּ כִּגזֵירְתָא דִנשַׁיָא תְּרֵי עֲסַר יַרחִין אֲרוּם כֵּן יִשׁלְמוּן יוֹמֵי תִיקוּנֵיהוֹן מַטוּל אִתבַּסַמַת שִׁתָּא יַרחִין בְּמִשׁחָא דְמוֹרָא וְשִׁתָּא יַרחִין בְּבוּסמָנַיָא וּבתִקוּנֵי נְשַׁיָא :

עין המסורה:

ובהגיע - ב': אס' ב , יב , טו. בשמן - ו' רפין: *שמ' כט , מ; *במ' כח , ה; לה , כה; תה' פט , כא; צב , יא; *אס' ב , יב.

מסורה גדולה:

בשמן ו' רפ' ועשירית ועשרן והצילו מצאתי קרני המר.

מסורה קטנה:

ובהגיע - ב'; מרוקיהן - ל' ומל'; בשמן - ו'.

רש"י:

תר - זמן.

רשב"ם:

תר - חק של כל אחת ואחת , לסוף ימים שעמדה שנים עשר חדש בבית הנשים , כי בשנים עשר חדש נתמלאו ימיה לבוא אל המלך; ובתוך אותן שנים עשר חדש מספיק שומר הנשים לכל אחת שמן המר בששה חדשים הראשונים , ובאחרונים נותן להם בשמים ושאר תמרוקין. וכך היה הסדר , ו'תור' עניין סדר הוא. מרוקיהן - כמו "תמרוקיהן" (לעיל , יג).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

ובהגיע תור נערה ונערה לבא (בנוסחנו: לבוא) אל המלך מקץ היות לה...; ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר וגו'; ובהגיע תר אסתר בת אביחיל... לא בקשה דבר - שילוה איש אותה מבית הנשים עד בית המלך , כי אם את אשר יאמר הגי סריס וגו'. ושלשה מקראות הללו: ובהגיע תר נערה , ובזה הנערה באה אל המלך , ובהגיע תר אסתר - מחוברים זה לזה בקרסים ובלולאות , ופתרון אחד להם , וכה פתרונם: אם יאמר האומר: אם אין אסתר מגדת מולדתה היום , מחר תבא השעה ותגיד , כשישלח המלך אחריה וישאל את פיה מי איש לה לבא (בנוסחנו: לבוא) עמה מבית הנשים עד בית המלך; שכן משפט לכל נערה , שדבר זה הנערה באה אל המלך - נותנים לה איש שתשאל שינתן לה לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך - שילוונה לבא עד בית המלך , ומסתמא אין נערה שואלת שתלוינה אלא או אביה או אחד מקרוביה; גם אסתר , כשתגיע תור שלה וישאלוה איזה איש ינתן לה לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך , מסתמא לא תשאל אלא איש מעמה וממולדתה , ובזאת יוודע מי עמה ומי מולדתה; נמצאת מצות מרדכי בטלה , שצוה עליה אשר לא תגיד! לכך הוצרך לומר: ובהגיע תור אסתר בת אביחיל דוד מרדכי אשר לקח לו לבת - אשר יאמר סריס שואלה: איזה איש תשאלי לבוא עימיך מבית הנשים ועד בית המלך , והיא משיבתו: איני צריכה אלא האיש אשר תבחר אתה; ודבר זה גרם שהיתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה - שלא פירסמה עמה ומולדתה , היו רבים מאמינים בה שתמלוך.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

ובהגיע תר נערה ונערה לבא (בנוסחנו: לבוא) אל המלך וגו' , ובזה הנערה באה אל המלך - פתרונו: בדבר הזה היה משפט הנערה לבא אל המלך. את כל אשר תאמר וגו' עד בית המלך - היו נותנים. וכל נערה ונערה , בהגיע זמן שלה לבוא אל המלך , היתה שואלת שינתן לה אדם חשוב מעמה וממולדתה שיוליכנה מבית הנשים עד בית המלך.

ראב"ע אסתר פירוש א:

תר נערה - כמו 'עת'. ויש אומרים: מגזרת "תר" (וי' יב , ו) , כי הוא יבוא לעת מזומנת , כמו "וקול התור" (שה"ש ב , יב). מקץ היות לה - סוף; "מקץ שבע שנים" (דב' טו , א) - תחילה. שמן המור - בושם נחמד; ויש עליו מחלוקת.

ראב"ע אסתר פירוש ב:

ובהגיע - ואם זו המלה מהבנין 'הכבד' , אין הפועל יוצא אל אחר. והנה הטעם: כמו 'בגעת'. וטעם תר - כטעם "תר האדם" (בנוסחנו: תור; ראה דה"א יז , יז); כמו עת מזומנת שיגיע האדם לגדולה שהיא נכונה לו. כדת הנשים - חק. מרוקיהן - שם , ואינם פעלים. בשמן המור - איננו 'מושק' , כי אין לו שמן. ויש אומרים כי הטעם: שמן שיש בו מושק. ואיננו נכון , כי הכתוב אומר "וידי נטפו מר" (בנוסחנו: מור; שה"ש ה , ה). אולי הוא שמן של עץ יריחו.

ר' ישעיה מטראני:

ובהגיע תר וזמן.