תנ"ך - בערב׀
היא
באה
ובבקר
היא
שבה
אל־בית
הנשים
שני
אל־יד
שעשגז
סריס
המלך
שמר
הפילגשים
לא־תבוא
עוד
אל־המלך
כי
אם־חפץ
בה
המלך
ונקראה
בשם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בָּעֶ֣רֶב׀
הִ֣יא
בָאָ֗ה
וּ֠בַבֹּקֶר
הִ֣יא
שָׁבָ֞ה
אֶל־בֵּ֤ית
הַנָּשִׁים֙
שֵׁנִ֔י
אֶל־יַ֧ד
שַׁעַשְׁגַ֛ז
סְרִ֥יס
הַמֶּ֖לֶךְ
שֹׁמֵ֣ר
הַפִּֽילַגְשִׁ֑ים
לֹא־תָב֥וֹא
עוֹד֙
אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ
כִּ֣י
אִם־חָפֵ֥ץ
בָּ֛הּ
הַמֶּ֖לֶךְ
וְנִקְרְאָ֥ה
בְשֵֽׁם:
(אסתר פרק ב פסוק יד)
בָּעֶרֶב׀
הִיא
בָאָה
וּבַבֹּקֶר
הִיא
שָׁבָה
אֶל־בֵּית
הַנָּשִׁים
שֵׁנִי
אֶל־יַד
שַׁעַשְׁגַז
סְרִיס
הַמֶּלֶךְ
שֹׁמֵר
הַפִּילַגְשִׁים
לֹא־תָבוֹא
עוֹד
אֶל־הַמֶּלֶךְ
כִּי
אִם־חָפֵץ
בָּהּ
הַמֶּלֶךְ
וְנִקְרְאָה
בְשֵׁם:
(אסתר פרק ב פסוק יד)
בערב׀
היא
באה
ובבקר
היא
שבה
אל־בית
הנשים
שני
אל־יד
שעשגז
סריס
המלך
שמר
הפילגשים
לא־תבוא
עוד
אל־המלך
כי
אם־חפץ
בה
המלך
ונקראה
בשם:
(אסתר פרק ב פסוק יד)
בערב׀
היא
באה
ובבקר
היא
שבה
אל־בית
הנשים
שני
אל־יד
שעשגז
סריס
המלך
שמר
הפילגשים
לא־תבוא
עוד
אל־המלך
כי
אם־חפץ
בה
המלך
ונקראה
בשם:
(אסתר פרק ב פסוק יד)
תרגום מגילות:
בְּעִדָּן
רַמשָׁא
הֲוָת
עָיְלָא
לְשַׁמָשׁוּתֵיהּ
יָת
מַלכָּא
וּבעִדָּן
צַפרָא
הֲוָת
תָּיְבָא
לְבֵית
נְשַׁיָא
תִּניָין
לִידָא
דְשַׁעַשׁגַז
רַבָּא
דְמַלכָּא
נָטֵיר
מַטרוֹנִיתָא
וּמִכָּאן
וְאִילַך
לָא
תֵיעוֹל
תּוּב
לְוָת
מַלכָּא
אֲרוּם
אֱלָהֵין
הַהִיא
דְיִתרְעֵי
בַהּ
מַלכָּא
וְקָרֵי
לַהּ
בִּשׁמָא
מְפָרַשׁ
וּכתִיב
:
תרגום שני לאסתר:
בְּרַמשָׁא
הֲוָת
עַלָא
וּבצַפרָא
הֲוָת
נָפְקָא
לְבֵית
נְשַׁיָא
תִּניָנוּת
עַל
יְדוֹהִי
דְשַׁעַשׁגַז
סְרִיסוֹי
דְּמַלכָּא
נָטַר
נְשַׁיָא
וּשׁמַהּ
מִתכְּתַב
וּמִתיְהֵיב
לְמַלכָּא
וְלָא
הֲוָת
עַלָא
עוֹד
לְוָת
מַלכָּא
אֵלָא
אִין
אִתרְעִי
בַהּ
מַלכָּא
וְקַראַהּ
בִּשׁמַהּ
:
עין המסורה:
באה
-
י"א
בטעמא
(מלרע
,
בלישנא):
ראה
לעיל
,
יג.
ובבקר
-
ו':
שמ'
טז
,
יב
,
יג;
יש'
יז
,
יא;
תה'
פח
,
יד;
אס'
ב
,
יד;
ה
,
יד.
שבה
-
ג'
בטעמא
(מלרע
,
בלישנא):
וי'
כב
,
יג;
יש'
כג
,
יז;
אס'
ב
,
יד.
הפילגשים
-
ב'
מלא:
בר'
כה
,
ו;
וכל
כתובים
(שה"ש
ו
,
ח
,
ט;
אס'
ב
,
יד;
דה"א
ג
,
ט;
דה"ב
יא
,
כא
-
נמנים
כאחד).
ונקראה
-
ב':
*זכ'
ח
,
ג;
אס'
ב
,
יד.
רש"י:
אל
בית
הנשים
שני
-
'השיני'.
רשב"ם:
בערב
היא
באה
-
אל
המלך
לשכב
עמה.
ובבקר
-
כשנעשית
פלגש
אינה
חוזרת
לבית
הנשים
הבתולות
,
כי
אם
לבית
שני
של
פלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים).
ולא
תבא
(בנוסחנו:
תבוא)
עוד
מן
הפלגשים
אל
המלך
אפילו
פעם
אחת.
'כי'
זה
-
כמו
'אלא'.
חפץ
בה
המלך
-
באחת
מן
הפלגשים
,
ותהיה
נקראה
בשם
לפניו
-
אז
תבא.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ובהגיע
תור
נערה
ונערה
לבא
(בנוסחנו:
לבוא)
אל
המלך
מקץ
היות
לה...;
ובזה
הנערה
באה
אל
המלך
את
כל
אשר
תאמר
וגו';
ובהגיע
תר
אסתר
בת
אביחיל...
לא
בקשה
דבר
-
שילוה
איש
אותה
מבית
הנשים
עד
בית
המלך
,
כי
אם
את
אשר
יאמר
הגי
סריס
וגו'.
ושלשה
מקראות
הללו:
ובהגיע
תר
נערה
,
ובזה
הנערה
באה
אל
המלך
,
ובהגיע
תר
אסתר
-
מחוברים
זה
לזה
בקרסים
ובלולאות
,
ופתרון
אחד
להם
,
וכה
פתרונם:
אם
יאמר
האומר:
אם
אין
אסתר
מגדת
מולדתה
היום
,
מחר
תבא
השעה
ותגיד
,
כשישלח
המלך
אחריה
וישאל
את
פיה
מי
איש
לה
לבא
(בנוסחנו:
לבוא)
עמה
מבית
הנשים
עד
בית
המלך;
שכן
משפט
לכל
נערה
,
שדבר
זה
הנערה
באה
אל
המלך
-
נותנים
לה
איש
שתשאל
שינתן
לה
לבא
עמה
מבית
הנשים
עד
בית
המלך
-
שילוונה
לבא
עד
בית
המלך
,
ומסתמא
אין
נערה
שואלת
שתלוינה
אלא
או
אביה
או
אחד
מקרוביה;
גם
אסתר
,
כשתגיע
תור
שלה
וישאלוה
איזה
איש
ינתן
לה
לבא
עמה
מבית
הנשים
עד
בית
המלך
,
מסתמא
לא
תשאל
אלא
איש
מעמה
וממולדתה
,
ובזאת
יוודע
מי
עמה
ומי
מולדתה;
נמצאת
מצות
מרדכי
בטלה
,
שצוה
עליה
אשר
לא
תגיד!
לכך
הוצרך
לומר:
ובהגיע
תור
אסתר
בת
אביחיל
דוד
מרדכי
אשר
לקח
לו
לבת
-
אשר
יאמר
סריס
שואלה:
איזה
איש
תשאלי
לבוא
עימיך
מבית
הנשים
ועד
בית
המלך
,
והיא
משיבתו:
איני
צריכה
אלא
האיש
אשר
תבחר
אתה;
ודבר
זה
גרם
שהיתה
אסתר
נושאת
חן
בעיני
כל
רואיה
-
שלא
פירסמה
עמה
ומולדתה
,
היו
רבים
מאמינים
בה
שתמלוך.
ראב"ע אסתר פירוש א:
אל
בית
הנשים
שני
-
הטעם:
פעם
שני.
ובא
הטעם
לשון
זכר
,
כמו
"אך
הפעם
הזה"
(שו'
טז
,
כח).
וטעם
שומר
הפילגשים
-
כי
אחר
ששכב
המלך
עמה
לא
ישכב
עמה
אדם
אחר
,
כי
חרפה
היא
למלך;
רק
תהיה
מהפילגשים.
רק
אם
לא
מצא
המלך
טובה
ממנה
,
אז
ימליכנה.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
בערב.
אין
מלת
שבה
-
כי
משם
יצאה;
כי
הנה
הכתוב
אומר
"אשר
לא
גזלתי
אז
אשיב"
(תה'
סט
,
ה).
ופירוש
שני
שב
אל
בית
הנשים
,
שהוא
בית
שני.
וטעם
שומר
הפילגשים
-
כי
הנערה
הבאה
אל
המלך
תהיה
פילגש
לבית
המלך
,
לא
גברת
(ראה
יש'
מז
,
ה).
והטעם:
אחר
ששכב
המלך
עמה
,
אין
ראוי
שישכב
אחֵר
עמה.
וטעם
כי
אם
חפץ
בה
המלך
-
אם
יתאוה
לשכב
עם
פילגש
ידועה
,
ונקראה
בשם
שהיא
ידועה
,
שיש
למלך
חפץ
בה;
רק
לא
תהיה
גברת.
רלב"ג:
בערב
היא
באה
ובבקר
היא
שבה
אל
בית
הנשים
שני
-
הנה
היה
שם
בית
הנשים
שני
יבאו
בו
הפלגשים;
ולזה
כששכבה
הבתולה
עם
המלך
בערב
,
תשוב
בבקר
אל
בית
הנשים
שני
,
שיבאו
שם
הפילגשים.