תנ"ך - ובהגיע תר־אסתר בת־אביחיל דד מרדכי אשר לקח־לו לבת לבוא אל־המלך לא בקשה דבר כי אם את־אשר יאמר הגי סריס־המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל־ראיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּבְהַגִּ֣יעַ תֹּר־אֶסְתֵּ֣ר בַּת־אֲבִיחַ֣יִל דֹּ֣ד מָרְדֳּכַ֡י אֲשֶׁר֩ לָקַֽח־ל֨וֹ לְבַ֜ת לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ לֹ֤א בִקְשָׁה֙ דָּבָ֔ר כִּ֠י אִ֣ם אֶת־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֛ר הֵגַ֥י סְרִיס־הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וַתְּהִ֤י אֶסְתֵּר֙ נֹשֵׂ֣את חֵ֔ן בְּעֵינֵ֖י כָּל־רֹאֶֽיהָ: (אסתר פרק ב פסוק טו)

וּבְהַגִּיעַ תֹּר־אֶסְתֵּר בַּת־אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח־לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת־אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס־הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל־רֹאֶיהָ: (אסתר פרק ב פסוק טו)

ובהגיע תר־אסתר בת־אביחיל דד מרדכי אשר לקח־לו לבת לבוא אל־המלך לא בקשה דבר כי אם את־אשר יאמר הגי סריס־המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל־ראיה: (אסתר פרק ב פסוק טו)

תרגום מגילות:

וְכַד מְטָא סִדּוּר אֶסתֵּר בְּרָת אֲבִיחַיִל אַחבּוּי דְּמָרדֳּכַי דִּי נַסבַּהּ לֵיהּ לִברָת לְמֵיעַל לְוָת מַלכָּא לָא תְבַעַת צְרוֹך לְכָל מִדָּעַם אֲרוּם אֱלָהֵין יָת מַן דְּיֵימַר הֵגַי רַבָּא דִי לְמַלכָּא נָטֵיר נְשַׁיָא וַהֲוָת אֶסתֵּר טְעִינַת טֵיבוּ וּמַשׁכְּחָא רַחֲמִין בְּעֵינֵי כָּל חָזַהָא :

תרגום שני לאסתר:

וְכַד מְטָא זִמנָא דְאֶסתֵּר מַלכְּתָא בְּרַתֵּיהּ דַּאֲבִיחַיִל בְּרָת אֲחוּהִי דַאֲבוּהִי דְּמָרדֳּכַי דִּדבַר יָתַהּ לֵיהּ לִברָת וַהֲוָה מְרַבֵּי מִן קוּשׁטָא הֵיך בְּרַתֵּיהּ לְמֵיעַל לְוָת מַלכָּא אֲחַשׁוֵרוֹשׁ לָא בְעָת כָּל מִדָּעַם אֵלָא מִידֵּי דְּיֵימַר הֵגַי סְרִיסוֹהִי דְמַלכָּא נָטַר נְשַׁיָא וַהֲוָת אֶסתֵּר גָּמְלָא חִנָא וְחִסדָּא וְרַחֲמֵי קֳדָם כָּל דְּחָזֵי לַהּ :

עין המסורה:

ובהגיע - ב': אס' ב , יב , טו.

מסורה קטנה:

ובהגיע - ב'; כי אם את - אשר - ל'; ראיה - ל'.

רשב"ם:

לא בקשה - לא מן הפרתמים ולא משרי המדינות שילכו עמה לעשות לה כבוד , כמו שהיו שואלות הבתולות; כי לא מְלאהּ לבה ללכת אל המלך בשררה , כי אם בענוה יתרה. לא שאלה כלום אל שומר הנשים , אבל את אשר נעשה לה נתן לה מדעתו , עשה בלא שאלתה.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

ובהגיע תור נערה ונערה לבא (בנוסחנו: לבוא) אל המלך מקץ היות לה...; ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר וגו'; ובהגיע תר אסתר בת אביחיל... לא בקשה דבר - שילוה איש אותה מבית הנשים עד בית המלך , כי אם את אשר יאמר הגי סריס וגו'. ושלשה מקראות הללו: ובהגיע תר נערה , ובזה הנערה באה אל המלך , ובהגיע תר אסתר - מחוברים זה לזה בקרסים ובלולאות , ופתרון אחד להם , וכה פתרונם: אם יאמר האומר: אם אין אסתר מגדת מולדתה היום , מחר תבא השעה ותגיד , כשישלח המלך אחריה וישאל את פיה מי איש לה לבא (בנוסחנו: לבוא) עמה מבית הנשים עד בית המלך; שכן משפט לכל נערה , שדבר זה הנערה באה אל המלך - נותנים לה איש שתשאל שינתן לה לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך - שילוונה לבא עד בית המלך , ומסתמא אין נערה שואלת שתלוינה אלא או אביה או אחד מקרוביה; גם אסתר , כשתגיע תור שלה וישאלוה איזה איש ינתן לה לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך , מסתמא לא תשאל אלא איש מעמה וממולדתה , ובזאת יוודע מי עמה ומי מולדתה; נמצאת מצות מרדכי בטלה , שצוה עליה אשר לא תגיד! לכך הוצרך לומר: ובהגיע תור אסתר בת אביחיל דוד מרדכי אשר לקח לו לבת - אשר יאמר סריס שואלה: איזה איש תשאלי לבוא עימיך מבית הנשים ועד בית המלך , והיא משיבתו: איני צריכה אלא האיש אשר תבחר אתה; ודבר זה גרם שהיתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה - שלא פירסמה עמה ומולדתה , היו רבים מאמינים בה שתמלוך.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

ובהגיע תר אסתר... לבוא אל המלך לא בקשה דבר - שיוליכנה איש , כי אם אותו שיאמר הגי סריס המלך שומר הנשים. והמעמיק לשאול לצורך מה נכתבו שלשה מקראות הללו (פס' יב - יד) , ישיב המשיב: בתחילת העיניין הוא אומר "לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה" (לעיל , י) , וכששאלו אותה מי עמה ומי מולדתה ולא הגידה , אמרו השואלים: מחר תגיע עִתה לבוא אל המלך , והאיש אשר תשאל לבא עמה מבית הנשים ועד בית המלך הוא עמה ומולדתה; לכך נאמר: ובהגיע תר אסתר וגו' , לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שומר הנשים. ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה - הכל נתרצו שימליכנה תחת ושתי.

פרשן צרפתי עלום שם:

לא בקשה שילך שום שר עמה , כי אם את אשר יאמר הגי; ולכך נשאה חן בעיני כל רואיה - על שלא היתה מקפדת לכך.

ראב"ע אסתר פירוש א:

לא בקשה דבר - גם זה לאות על שכלה.

ראב"ע אסתר פירוש ב:

ובהגיע תר אסתר בת אביחיל - הזכיר שם אביה; אשר לקח לו לבת - שחרה לו שחפץ בה המלך , כאדם שאבדה בתו. לא בִקשה דבר - בלא דגש , להקל על הלשון; כמו "שלחו באש מקדשיך" (בנוסחנו: מקדשך; תה' עד , ז). וזה שלא בקשה דבר - רק שכל וענוה. כל רואיה - הטעם: הסריסים.

ר' יוסף כספי:

לא בקשה דבר וגו' , וימליכנה (לפנינו: וימליכה) תחת ושתי וגו' - זה עֵד , כי מה שקדם , "והנערה אשר תיטב... תמלוך תחת ושתי" (לעיל , ד) , אין הכונה: הנראית בעיניו טובה למראה עינים בעת הקיבוץ , רק אחר השכיבה עמה פעמים , עם העמדה על מדותיה.

ר' ישעיה מטראני:

לא ביקשה דבר - אלא היתה סומכת להגי שהיה ממציא לה כל ההגון והראוי לה , לפי שמצאה חן בעיניו יותר משאר הנשים (ראה לעיל , ט); אבל שאר הנשים היו צריכות לשאול צרכיהן מן הסריסים. בעיני כל רואיה - מיכן שנכתב ספר זה ברוח הקודש (ראה מגילה ז , א).