תנ"ך - ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער־המלך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְהִקָּבֵ֥ץ בְּתוּל֖וֹת שֵׁנִ֑ית וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ: (אסתר פרק ב פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר־הַמֶּלֶךְ: (אסתר פרק ב פסוק יט)

טקסט בלבד:

ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער־המלך: (אסתר פרק ב פסוק יט)

תיקון קוראים:

ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער־המלך: (אסתר פרק ב פסוק יט)

תרגום מגילות:
וּבאִתכַּנָשׁוּת בְּתוּלָתָן זִמנָא תִניָנָא וּמָרדֳּכַי מְצַלֵי וְאָזֵיל וְיָתֵיב בִּתרַע מַלכָּא :

תרגום שני לאסתר:
וּבאִתכַּנָשׁוּת בְּתוּלָן תִּניָנוּת וּלמָא אִתכַּנָשׁוּת תִּניָנוּת מַטוּל אֶסתֵּר הֲוָת יָתְבָא בְּפַלטִין דְּמַלכָּא וּמַלכָּא רָחֵים יָתַהּ מִן כָּל נְשַׁיָא וְשַׁוִי תַגָּא דְמַלכוּתָא בְּרֵישַׁהּ וּבתוּלָתָא הָאִלֵין לְמָא אִתכַּנְשׁוּן תִּניָנוּת מַטוּל דַּאֲמַרוּ שִׁלטוֹנַיָא דְמַלכָּא דְּאִין בְּעֵית תְּגַלֵי לָך אֶסתֵּר תּוֹלְדָתַהּ קַנְאַהּ בִּנשֵׁי אוּחרָניָיתָא וְהִיא גַלְיָא לָך עַמַהּ וְתוֹלְדָתַהּ מַטוּל הַכֵי כַּתִיב תִּניָנוּת וּמָרדֳּכַי יָתֵיב בִּתרַע מַלכָּא :

עין המסורה:
ובהקבץ - ב': אס' ב , ח , יט.

מסורה קטנה:
ישב - ל' חס' בסיפ'.

רש"י:
ובהקבץ בתולות שנית - לקנאות אותה אולי תגיד משפחתה; אעפ"י כן "אין אסתר מגדת מולדתה" (להלן , כ; ראה מגילה יג , א) , לפי שמרדכי יושב בשער המלך המזרזה על כך.

רשב"ם:
ובהקבץ בתולות שנית - פשוטו: לפי שרוצה לפרש ולסדר עצת המן , ששקל כסף להרוג משפחת המלכה ולא נתיירא מפניה; מה גרם לו? לפי שלא הכיר בה שהיא מזרע היהודים (ע"פ אס' ו , יג). למה? כי בהקבץ הבתולות למצוא שנית להמליכה תחת ושתי , ונלקחה אסתר , וצוה לה מרדכי שלא תגיד שהיא יהודית - מצוותו קיימה קודם שהומלכה וגם לאחר שהומלכה; על כן לא נתיירא המן לשלוח יד במשפחת אסתר. כאשר הייתה באמנה אתו - באימון אתו; מקיימת מאמר מרדכי כמות שהייתה מקיימת בעת שהיה לה לאומן. באומנה - כמו 'באֱמוֹן' , כמו "לאוכלה" (בר' א , כט) - לאכול , "לשובעה" (יש' כג , יח) - לשבוע.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ובהיקבץ בתולות שינית - והיה לאסתר לקנאת בירך רעותה ולהגיד עמה ומולדתה (ראה מגילה יג , א) , שאם לא תגיד יעבירוה ויכניסו במקומה אחת מן הבתולות הנקבצות שמה; ומרדכי יושב בשער המלך - קרוב למלכות , ואין גנאי הוא לה שתגיד שהוא עמה ומולדתה אלא שבח הוא לה , שהרי כל כך ידוע למלכות שהוא דר בשער המלך; אע"פ כן אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה , כי כן צוה עליה מרדכי. שמא תאמר: מאחר שיצאה מרשות מרדכי ונכנסה לרשות אחשורוש , דין הוא שתבטל מצות מרדכי ותקיים מצות אחשורוש? לכך נאמר: ואת מאמר מרדכי אסתר עושה (כאשר היתה באמנה אתו) - בהיותו אומן אותה ובעודנה עמו.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ובהיקבץ בתולות שנית וגו' , ואין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה - כיון שראה אחשורוש שאפילו לאחר שהמליכה אינה מגדת מולדתה ואת עמה , חשב בלבו: שמא ממשפחת עבדים היא או ממשפחה בזוייה ואינה ראוייה למלכות , אצוה לקבץ בתולות שנית שמא ימצא בהן אחרת מזרע המלוכה ונאה מזו , ואעביר אסתר ואמליכנה תחתיה; לכך נאמר: ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך - פתרונו: אע"פ שאסתר רואה שאחשורוש מצוה לקבץ בתולות שנית , שמא ימצא הגונה הימנה וראויה למלכות ויעביר את אסתר וימליכנה תחתיה , אע"פ כן אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה; ואע"פ שרואה שמרדכי כל כך חשוב בעיני המלך , שמינהו יושב בשער כמשפט השרים היושבים במלכות ושומרים את המלך , ואינו גנאי לה אלא כבוד אם תגיד מה הוא לה ― שהרי מרדכי מזרע המלוכה , מזרע בית שאול המלך היה , ואסתר בת דודו ראויה הייתה למלכות ― אע"פ כן אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה , "כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד" (לעיל , י). ושמא תאמר: לאחר שיצאת מרשות מרדכי ובאת לרשות אחשורוש , יכולה לבטל מצות מרדכי שציוה עליה שלא תגיד עמה ומולדתה מפני מצות אחשורוש בעלה שדוחק אותה שתגיד , לכך נאמר: ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה באומנה אתו - ופתרונו: ואת מאמר מרדכי אסתר עֹשה כאשר היתה עושה בהיותה אתו כשהיה אומן אותה. וכל זה נכתב לנו למען דעת צדקות יי' (ע"פ מי' ו , ה) , שאילו הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה לאחר שנישאת לאחשורוש , לא נתקנא המן במרדכי ולא נתן לו רשות אחשורוש לעשות בעם כטוב בעיניו , ואין נס בדבר זה. לפיכך בא ללמדך תוקף הנס , שבתחילה נישאת אסתר למלכות קודם שיעלה המן לגדולה , והמלך לא ידע עמה ואת מולדתה , ובא המן ונתקנא במרדכי וחשב לאבד את כל היהודים. ובבואה לפני המלך אמר המלך ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו (ראה אס' ט , כה).

פרשן צרפתי עלום שם:
ובהקבץ בתולות שנית - כדי שתגיד מולדתה , שאין האשה מתקנאה אלא בירך שלחבירתה (ראה מגילה יג , א). ומרדכי יושב בשער המלך - שהיה מתראה לפניה משער המלך כדי שלא תגיד.

ראב"ע אסתר פירוש א:
ובהקבץ בתולות שנית - הטעם: היה זאת הפעם השנית. כבר היה יושב מרדכי בשער המלך; כי זה בשנת שבע למלכותו (ראה לעיל , טז) , והמשתה על דבר ושתי - בשנת שלש (ראה אס' א , ג); ואמרו חכמים (ראה אס"ר ז , יג) , כי נתחייבו ישראל מיתה בעבור שאכלו בשלחן המלך ושתו יין משתיו.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
ובהקבץ - ושתי נלקחה כדרך אסתר; וטעם שנית - זאת הפעם השנית. והטעם , כי מרדכי היה שופט בשער המלך עד לא נלקחה אסתר.

רלב"ג:
ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך - רוצה לומר , כי בהקבץ הבתולות שנקראו לפני המלך אחר בֹּא אסתר אליו , לעיין אם יש שם יותר יפה ממנה בבתולות ויותר נושאת חן בעיני המלך (ראה פירושו לעיל , יז) , ובזה עמד המלך על אמתת היותה נושאת חן וחסד לפניו מכל הבתולות - הנה אז היה מרדכי יושב בשער המלך. וזה , כי מפני חכמתו היו שואלים עצתו במשפט , ולזה היה אחד מיושבי שער המשפט אשר בבית המלך.

ר' יוסף כספי:
ובהקבץ בתלות שנית וגו' - כן מנהג המלכים שָם גם היום לעשות בזמנם פעמים ושלש ועלמות אין מספר (ע"פ שה"ש ו , ח) , ואם המלכה הראשונה בחזקתה עומדת , כי אין בזה רק ריוח ידועה. ואולם איך בא אחרי זה ומרדכי יושב בשער המלך וגו' , וכן אין אסתר מגדת וגו'? כבר הודעתיך אומרם ז"ל (ראה פסחים ו , ב) 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' , והוא סוד מופלג. ואם בזה יש ענין - מה , אין צריך להאריך , כל שכן שאין ראוי לפי כונתי בכאן.

ר' ישעיה מטראני:
ובהקבץ בתולות שנית - יש לומר , שקיבצם המלך ליחסם ולידע אי זו היא מיוחסת והגונה למלכות.
ריכוז קישורים