תנ"ך - אין אסתר מגדת מולדתה ואת־עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת־מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֣ין אֶסְתֵּ֗ר מַגֶּ֤דֶת מֽוֹלַדְתָּהּ֙ וְאֶת־עַמָּ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ מָרְדֳּכָ֑י וְאֶת־מַאֲמַ֤ר מָרְדֳּכַי֙ אֶסְתֵּ֣ר עֹשָׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר הָיְתָ֥ה בְאָמְנָ֖ה אִתּֽוֹ: ס (אסתר פרק ב פסוק כ)

טקסט וניקוד:

אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת־עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת־מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ: ס (אסתר פרק ב פסוק כ)

טקסט בלבד:

אין אסתר מגדת מולדתה ואת־עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת־מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו: ס (אסתר פרק ב פסוק כ)

תיקון קוראים:

אין אסתר מגדת מולדתה ואת־עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת־מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו: ס (אסתר פרק ב פסוק כ)

תרגום מגילות:
וּמִיסַת וְיוֹמָא זִמנָא חֲדָא הֲוָה שָׁאֵיל מַלכָּא מֵאֵידֵין אוּמָא אַתּ וְלָא הֲוָת אֶסתֵּר מְחַוְיָא יַלדוּתַהּ וְיָת עַמַהּ כְּמָא דְּפַקֵיד עֲלַהּ מָרדֳּכַי וְיָת מַאֲמַר מָרדֳּכַי הֲוָת אֶסתֵּר עָבְדָא שַׁבַּיָא וּמוֹעֲדַיָא הֲוָת נָטְרָא בְּיוֹמֵי רִיחוּקַהּ הֲוָת מִזדַּהֲרָא תַּבְשִׁילִין וְחַמרָא דְעַמְמִין נוּכרָאִין לָא הֲוָת טָעֲמָא וְכָל פִּקוֹדַיָא דְאִתחַיְיבָן בְּהוֹן נְשַׁיָא דְבֵית יִשׂרָאֵל הֲוָת נָטְרָא עַל פּוֹם מָרדֳּכַי הֵיכְמָא דַּהֲוָת נָטְרָא כַּד הֲוָת מִתרַבְּיָא עִמֵיהּ :

תרגום שני לאסתר:
לֵית הִיא אֶסתֵּר מְחַוְיָא עַמַהּ וְתוֹלְדָתַהּ הֵיך מָא דְפַקֵיד יָתַהּ מָרדֳּכַי וְאַף כַּד אִתכַּנְשׁוּן בְּתוּלָתָא תִּניָנוּת לָא גַלָת אֶסתֵּר הֵיך דְּפַקֵיד מָרדֳּכַי אֶסתֵּר עֲבַדַת הִיא אֶסתֵּר בְּטַליוּתַהּ מַכִּיכְתָא הֲוָת וְכַד עַלַת לְמַלכוּתָא בְּמַכִּיכוּתָא עַלַת מַטוּל הַכֵי אֲמַר כְּתָבָא וְיָת מֵימְרֵיהּ דְּמָרדֳּכַי אֶסתֵּר עֲבַדַת הֵיך מָא דַהֲוָת מְרַבְּיָא עִמֵיהּ :

עין המסורה:
עשה - ו' בקמץ: ראה קה' ב , ב.

מסורה גדולה:
עשה וָ' אשר היא עשה רוח סערה ימין יי' רוממה רנה ולשמחה מרדכי.

מסורה קטנה:
ואת - מאמר - ל' וחד את מאמר; עשה - ו'; באמנה - ל'.

רשב"ם:
ובהקבץ בתולות שנית - פשוטו: לפי שרוצה לפרש ולסדר עצת המן , ששקל כסף להרוג משפחת המלכה ולא נתיירא מפניה; מה גרם לו? לפי שלא הכיר בה שהיא מזרע היהודים (ע"פ אס' ו , יג). למה? כי בהקבץ הבתולות למצוא שנית להמליכה תחת ושתי , ונלקחה אסתר , וצוה לה מרדכי שלא תגיד שהיא יהודית - מצוותו קיימה קודם שהומלכה וגם לאחר שהומלכה; על כן לא נתיירא המן לשלוח יד במשפחת אסתר. כאשר הייתה באמנה אתו - באימון אתו; מקיימת מאמר מרדכי כמות שהייתה מקיימת בעת שהיה לה לאומן. באומנה - כמו 'באֱמוֹן' , כמו "לאוכלה" (בר' א , כט) - לאכול , "לשובעה" (יש' כג , יח) - לשבוע.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ובהיקבץ בתולות שינית - והיה לאסתר לקנאת בירך רעותה ולהגיד עמה ומולדתה (ראה מגילה יג , א) , שאם לא תגיד יעבירוה ויכניסו במקומה אחת מן הבתולות הנקבצות שמה; ומרדכי יושב בשער המלך - קרוב למלכות , ואין גנאי הוא לה שתגיד שהוא עמה ומולדתה אלא שבח הוא לה , שהרי כל כך ידוע למלכות שהוא דר בשער המלך; אע"פ כן אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה , כי כן צוה עליה מרדכי. שמא תאמר: מאחר שיצאה מרשות מרדכי ונכנסה לרשות אחשורוש , דין הוא שתבטל מצות מרדכי ותקיים מצות אחשורוש? לכך נאמר: ואת מאמר מרדכי אסתר עושה (כאשר היתה באמנה אתו) - בהיותו אומן אותה ובעודנה עמו.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ובהיקבץ בתולות שנית וגו' , ואין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה - כיון שראה אחשורוש שאפילו לאחר שהמליכה אינה מגדת מולדתה ואת עמה , חשב בלבו: שמא ממשפחת עבדים היא או ממשפחה בזוייה ואינה ראוייה למלכות , אצוה לקבץ בתולות שנית שמא ימצא בהן אחרת מזרע המלוכה ונאה מזו , ואעביר אסתר ואמליכנה תחתיה; לכך נאמר: ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך - פתרונו: אע"פ שאסתר רואה שאחשורוש מצוה לקבץ בתולות שנית , שמא ימצא הגונה הימנה וראויה למלכות ויעביר את אסתר וימליכנה תחתיה , אע"פ כן אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה; ואע"פ שרואה שמרדכי כל כך חשוב בעיני המלך , שמינהו יושב בשער כמשפט השרים היושבים במלכות ושומרים את המלך , ואינו גנאי לה אלא כבוד אם תגיד מה הוא לה ― שהרי מרדכי מזרע המלוכה , מזרע בית שאול המלך היה , ואסתר בת דודו ראויה הייתה למלכות ― אע"פ כן אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה , "כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד" (לעיל , י). ושמא תאמר: לאחר שיצאת מרשות מרדכי ובאת לרשות אחשורוש , יכולה לבטל מצות מרדכי שציוה עליה שלא תגיד עמה ומולדתה מפני מצות אחשורוש בעלה שדוחק אותה שתגיד , לכך נאמר: ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה באומנה אתו - ופתרונו: ואת מאמר מרדכי אסתר עֹשה כאשר היתה עושה בהיותה אתו כשהיה אומן אותה. וכל זה נכתב לנו למען דעת צדקות יי' (ע"פ מי' ו , ה) , שאילו הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה לאחר שנישאת לאחשורוש , לא נתקנא המן במרדכי ולא נתן לו רשות אחשורוש לעשות בעם כטוב בעיניו , ואין נס בדבר זה. לפיכך בא ללמדך תוקף הנס , שבתחילה נישאת אסתר למלכות קודם שיעלה המן לגדולה , והמלך לא ידע עמה ואת מולדתה , ובא המן ונתקנא במרדכי וחשב לאבד את כל היהודים. ובבואה לפני המלך אמר המלך ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו (ראה אס' ט , כה).

פרשן צרפתי עלום שם:
וגם היא על כל זאת אינה מגדת מולדתה ועמה. כאשר היתה באמנה אתו - כל זמן שהיתה אתו.

ראב"ע אסתר פירוש א:
אין אסתר מגדת מולדתה למלך ולא לסריסים שהעמיד לפניה. באמנה - מגזרת "כאשר ישא האומן" (במ' יא , יב); והוא שֵם , כמו "חכמה" (שמ' כח , ג); "עצמה" (יש' מ , כט).

ראב"ע אסתר פירוש ב:
אין אסתר - טעם להזכיר זה פעם אחרת (ראה לעיל , י) - שלא הגידה עמה אחר היותה בבית המלכות. וטעם כאשר היתה באמנה אתו - שהיתה עושה מצות מרדכי ורצונו והיא היתה בבית המלכות , כאשר היתה רגילה עמו לעשות בנעוריה כאשר היה אומן אותה.

רלב"ג:
ואמר , כי אסתר שמרה מצות מרדכי לבלתי הגיד עמה ומולדתה , והיתה עושה מאמר מרדכי כאשר היתה בהיותה גדלה אתו.

ר' יוסף כספי:
ובהקבץ בתלות שנית וגו' - כן מנהג המלכים שָם גם היום לעשות בזמנם פעמים ושלש ועלמות אין מספר (ע"פ שה"ש ו , ח) , ואם המלכה הראשונה בחזקתה עומדת , כי אין בזה רק ריוח ידועה. ואולם איך בא אחרי זה ומרדכי יושב בשער המלך וגו' , וכן אין אסתר מגדת וגו'? כבר הודעתיך אומרם ז"ל (ראה פסחים ו , ב) 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' , והוא סוד מופלג. ואם בזה יש ענין - מה , אין צריך להאריך , כל שכן שאין ראוי לפי כונתי בכאן.
ריכוז קישורים