תנ"ך - איש
יהודי
היה
בשושן
הבירה
ושמו
מרדכי
בן
יאיר
בן־שמעי
בן־קיש
איש
ימיני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִ֣ישׁ
יְהוּדִ֔י
הָיָ֖ה
בְּשׁוּשַׁ֣ן
הַבִּירָ֑ה
וּשְׁמ֣וֹ
מָרְדֳּכַ֗י
בֶּ֣ן
יָאִ֧יר
בֶּן־שִׁמְעִ֛י
בֶּן־קִ֖ישׁ
אִ֥ישׁ
יְמִינִֽי:
(אסתר פרק ב פסוק ה)
אִישׁ
יְהוּדִי
הָיָה
בְּשׁוּשַׁן
הַבִּירָה
וּשְׁמוֹ
מָרְדֳּכַי
בֶּן
יָאִיר
בֶּן־שִׁמְעִי
בֶּן־קִישׁ
אִישׁ
יְמִינִי:
(אסתר פרק ב פסוק ה)
איש
יהודי
היה
בשושן
הבירה
ושמו
מרדכי
בן
יאיר
בן־שמעי
בן־קיש
איש
ימיני:
(אסתר פרק ב פסוק ה)
איש
יהודי
היה
בשושן
הבירה
ושמו
מרדכי
בן
יאיר
בן־שמעי
בן־קיש
איש
ימיני:
(אסתר פרק ב פסוק ה)
תרגום מגילות:
גְּבַר
חֲסִידָא
וּמוֹדֶה
וּמצַלֵי
קֳדָם
אֱלָהָא
עַל
עַמֵיהּ
הֲוָה
בְּשׁוּשַׁן
בִּירַנתָּא
וּשׁמֵיהּ
מָרדֳּכַי
אִתקְרִי
עַל
דַּהֲוָה
מְתִיל
לְמֵירָא
דָכיָא
בַּר
יָאִיר
בַּר
שִׁמעִי
בַּר
גֵּרָא
בַר
קִישׁ
גֻּברָא
דְמִן
שֵׁיבֶט
בִּניָמִין
הוּא
שִׁמעִי
דַּאֲקִיל
יָת
דָּוִד
וּבעָא
אֲבִישַׁי
לְמִקטְלֵיהּ
וְלָא
שַׁבקֵיהּ
עַל
דְּאִסתַּכַּל
בְּרוּחַ
נְבוּאָה
וַחֲמָא
דְּאִטְמוּסֵי
מָרדֳּכַי
וְאֶסתֵּר
לְמִיפַּק
מִנֵיהּ
וּכדוּ
פְסַק
שִׁמעִי
מִלְמֵילַד
פַּקֵיד
דָּוִד
לִשׁלֹמֹה
בְּרֵיהּ
לְמִקטַל
יָתֵיהּ
:
תרגום שני לאסתר:
גֻּברָא
יְהוּדָאָה
הֲוָה
בְּשׁוּשַׁן
בִּירְתָא
וּשׁמֵיהּ
מָרדֳּכַי
וּלמָא
אִתקְרִי
שְׁמֵיהּ
מָרדֳּכַי
גֻּברָא
יְהוּדָאָה
אֵלָא
דַּהֲוָה
מִן
קֻדשָׁא
יְהֵי
שְׁמֵיהּ
מְבָרַך
דַּעֲלוֹי
אִתנַבִּי
דָוִד
וַאֲמַר
יוֹמָא
דְנָן
יְמוּת
גֻּברָא
מִן
יִשׂרָאֵל
וּמַן
הוּא
דֵין
גֻּברָא
הוּא
מָרדֳּכַי
בַּר
יָאִיר
בַּר
שִׁמעִי
בַּר
קִישׁ
בַּר
בַּעֲנָה
בַּר
אֵלָה
בַּר
מִיכָה
בַּר
מְפִיבֹשֶׁת
בַּר
יהוֹנָתָן
בַּר
שָׁאוּל
בַּר
קִישׁ
בַּר
אֲבִיחָיִל
בַּר
צְרוֹר
בַּר
בְּכוֹרַת
בַּר
אָפִיחַ
בַּר
שַׁחֲרַיִם
בַּר
עוּזִיָה
בַּר
שֵׁישָׁוָן
בַּר
מַלכִּיאֵל
בַּר
אֱלִיאֵל
בַּר
עַמִיהוּד
בַּר
שְׁפַטיָה
בַּר
פְּתוּאֵל
בַּר
פֵּיעָן
בַּר
מַלוּך
בַּר
יְרֻבַּעַל
בַּר
יְרוֹחָם
בַּר
חֲנַניָה
בַּר
זַבדִּי
בַּר
אֶלפָּעַל
בַּר
שִׁמרִי
בַּר
זְכַריָה
בַּר
מְרֵמוֹת
בַּר
חוּשָׁם
בַּר
שְׁחוֹרָה
בַּר
עוּזָה
בַּר
גֵּרָא
בַּר
בֶּלַע
בַּר
בִּניָמִין
בְּרֵיהּ
דְּיַעֲקֹב
בּוּכרָא
דְּאִתקְרִי
שְׁמֵיהּ
יִשׂרָאֵל
דְּמַהוּ
מָרדֳּכַי
דְּאִתקְרִי
שְׁמֵיהּ
בַּר
שִׁמעִי
אֵלָא
בְּיוֹמוֹהִי
דְּדָוִיד
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
אַקֵיל
שִׁמעִי
לְדָוִיד
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
וַאֲמַר
שִׁמעִי
לְדָוִיד
פּוֹק
לָך
גֻּברָא
רַשִׁיעָא
גֻּברָא
דְחַיָיב
קַטלָא
עָנֵי
אֲבִישַׁי
בַּר
צְרוּיָה
וַאֲמַר
לְדָוִיד
אֵיזֵיל
וְאֶסַב
רֵישֵׁיהּ
דְּשִׁמעִי
מִינֵיהּ
אִסתַּכַּל
דָּוִיד
בִּנבוּאָה
וַחֲמָא
דְּמָרדֳּכַי
עֲתִיד
קָאֵים
מִינֵיהּ
פַּקֵיד
לִשׁלֹמֹה
בְרֵיהּ
וַאֲמַר
לֵיהּ
בְּשָׁעָה
דְיִפּוֹק
שִׁמעִי
בַר
גֵּרָא
מִן
בְּנֵי
בִניָמִין
קְטוֹל
יָתֵיהּ
דְּיִזכֵּי
לְעָלְמָא
דְאָתֵי
מַטוּל
דְּקָאֵים
מִנֵיהּ
גֻּברָא
צַדִּיקָא
דְּעַל
יְדוֹי
מִתעַבדָן
נִסִין
וּגבוּרָן
לְיִשׂרָאֵל
בַּאֲרַע
גָּלוּתְהוֹן
הוּא
מָרדֳּכַי
מֵירָא
דַכיָא
בַּר
יָאִיר
בַּר
שִׁמעִי
בַּר
קִישׁ
מִשִׁבטָא
דְבִניָמִין
וְשִׁמעִי
הֲוָה
חַיָיב
דְּיִתקְטִיל
כְּמָא
דִכתִיב
בְּאוֹרָיתָא
דְמֹשֶׁה
דַּיָינָא
דְקֻשׁטָא
לָא
תְצַעַר
וְרַבָּא
בְעַמָך
לָא
תְלוּט
וְהַא
שִׁמעִי
אַקֵיל
לְדָוִיד
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
וְחָס
עֲלוֹהִי
דְלָא
לְמִקטַל
יָתֵיהּ
דַּחֲמָא
בְרוּחַ
קוּדשָׁא
דְּקָיְמִין
מִנֵיהּ
הִינוּן
תְּרֵין
צַדִּיקַיָא
וּמִתפַּרְקִין
עַל
יְדֵיהוֹן
בֵּית
יִשׂרָאֵל
:
עין המסורה:
בן
-
ז'
בטעמא
בתלת
נקוט
(בלישנא
,
המלה
מצויה
שבע
פעמים
מוטעמת
בטעם
ולא
במקף
ואף
על
פי
כן
ניקודה
סגול):
בר'
יז
,
יז;
וי'
א
,
ה;
כד
,
י;
יש'
ח
,
ב;
*אס'
ב
,
ה;
נחמ'
ו
,
יח;
דה"א
ט
,
כא.
מסורה קטנה:
איש
יהודי
-
ל'
ראש'
פסוק';
ושמו
מרדכי
-
ל';
בן
-
ז'.
רש"י:
איש
יהודי
-
על
שגלה
עם
גלות
יהודה;
כל
אותן
שגלו
עם
מלכות
יהודה
היו
קרויין
'יהודים'
בין
הגוים
,
ואפילו
הן
משבט
אחר;
והוא
איש
ימיני
-
[מבנימן]
היה.
כך
פשוטו
,
ורבותינו
דרשו
מה
שדרשו
(ראה
מגילה
יב
,
ב).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
איש
יהודי
היה
בשושן
הבירה
-
מקרא
זה
סופו
מכחיש
את
ראשו:
ראש
המקרא
מלמדך
שהוא
משבט
יהודה
,
דכתיב:
איש
יהודי
,
וסוף
המקרא
מלמד
שהוא
משבט
בינימן
,
שנאמר:
איש
ימיני.
ומקרא
שיני
הסמוך
לו
מכריע
ביניהם
ומלמדך:
לא
מפני
שהיה
משבט
יהודה
נקרא
'איש
יהודי'
,
כי
שבטו
היה
מבנימין
,
אלא
מפני
אשר
הגלה
מירושלים
עם
הגולה
אשר
הגלתה
עם
יכוניה
מלך
יהודה
-
מפני
שהגלה
עם
שבט
יהודה
נקרא
גם
הוא
'איש
יהודה'
,
אבל
מכל
מקום
שבטו
מבינימן
היה.
אבל
לפי
שהיו
שבט
יהודה
ובינימן
מחוברין
יחד
,
שכל
מקום
שגלה
שבט
יהודה
גלה
שבט
בינימן
עמו
,
נקראו
שבט
בינימן
שגלו
עם
שבט
יהודה
'יהודים'
כמו
שנקראו
שבט
יהודה.
ולפי
ששבט
יהודה
עיקר
ושבט
בינימן
טפל
לו
,
לפיכך
נקרא
כל
איש
מבינימן
שגלה
עם
שבט
יהודה
'איש
יהודי'.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
איש
ימיני
-
משבט
בנימין.
ומפרש
בצידו
מפני
מה
קוראו
'יהודי':
אשר
הגלה
מירושלים
עם
הגולה
אשר
הגלתה
עם
יכניה
מלך
יהודה
-
בכל
מקום
שגלו
שבט
יהודה
גלה
שבט
בנימין
עמהן
,
לפי
שנחלתן
היתה
סמוכה
זו
לזו.
עם
יכוניה
-
שתי
גליות
גלו
לבבל:
אחת
של
צדקיה
ואחת
של
יכוניה
,
שהוא
יהויכין
,
והחרש
והמסגר
אלף
גלו
עמו
(ראה
מ"ב
כד
,
טז;
ספ"ד
שכא)
ושבעים
סנהדרין
,
ומרדכי
היה
אחד
מהם
(ראה
מנחות
סה
,
א).
במקום
אחר
בעזרא
נקרא
"מרדכי
בלשן"
(עז'
ב
,
ב).
פרשן צרפתי עלום שם:
איש
יהודי
-
מכלל
שהיה
משבט
'יהודה'.
בן
קיש
איש
ימיני
-
מכלל
שהיה
משבט
'בנימן'.
חוזר
ואומר
המקרא:
וודאי
מבנימן
היה
,
ואל
תתמה
על
שקראו
'יהודי'
,
כי
לפי
שהגלה
מירושלם
עם
הגולה
אשר
הוגלתה
עם
יכוניה
מלך
יהודה
,
לפיכך
קראו
'יהודי'.
ואע"פ
שגלו
יהודה
ובנימן
יחד
,
הואיל
ורובן
שלגולים
היו
משבט
יהודה
קראו
'יהודי'.
ראב"ע אסתר פירוש א:
איש
יהודי
-
בעבור
היותו
ממלכות
יהודה
נקרא
כן.
בשושן
הבירה
-
כי
בשער
המלך
היה
קודם
דבר
אסתר
,
על
כן
הוא
דר
בארמון.
בן
קיש
-
היה
גדול
כאבותיו;
ואלו
היה
אבי
שאול
(ראה
ש"א
ט
,
ג)
היה
מזכיר
שאול
,
כי
הוא
מָלַך
ולא
אביו;
על
כן
לא
נדע
אם
מרדכי
היה
מבני
שאול
אם
לא.
ימיני
-
חסר
'בן'
,
דרך
קצרה.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
איש
יהודי
-
לא
יקרא
יהודי
,
רק
מי
שהוא
ממשפחת
יהודה;
ונקרא
מרדכי
ככה
-
בעבור
היות
שבט
בנימן
עם
יהודה
,
והמלכות
היתה
לשבט
יהודה.
בשושן
הבירה
-
לא
היה
בארמון
המלך
יהודי
,
רק
זה
לבדו;
כי
דיין
היה
,
כאשר
אפרש
(ראה
להלן
,
יא).
והיהודים
היו
רבים
בעיר
שושן.
טעם
מרדכי
לא
ידענו
,
כי
לא
הזכירו
הכתוב.
ויש
אומרים
(ראה
מגילה
י
,
ב)
שהוא
"מר
דרור"
(ראה
שמ'
ל
,
כג)
-
'מרדכי'
מלשון
ארמית
(ראה
ת"א
שם).
בן
קיש
-
הוא
שם
אבי
אביו
,
ואיננו
קיש
אבי
שאול
(ראה
ש"א
ט
,
ג)
,
לפי
דעתי;
כי
למה
ידלג
הדורות?
ועוד:
היה
ראוי
שיהיה
מיַחשׂ
למשיח
השם
(ראה
ש"א
כד
,
ו)
,
שהוא
נכבד
מאביו!
ובעבור
היות
'בן'
נוסף
במלת
'בנימן'
,
על
כן
יחסרוהו
ביחס.
רלב"ג:
ולפי
שנבחרה
מאלו
אסתר
למלוך
תחת
ושתי
,
בא
לזכור
יחסה
ודבר
מרדכי
בן
דודה.
ונתבאר
מזה
כי
השחתת
עמלק
נשלמה
על
יד
איש
מבנימן
,
כי
מבנימן
היה
שאול
(ראה
ש"א
ט
,
א
-
ב)
אשר
השחית
את
עמלק
(ראה
ש"א
יד
,
מח).
והנשאר
מהם
בימי
אסתר
נכרתו
ונשחתו
על
יד
מרדכי
ואסתר
,
כמו
שבאר
בדברי
זאת
האגרת.