תנ"ך - אשר הגלה מירושלים עם־הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך־יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל: (אסתר פרק ב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם־הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל: (אסתר פרק ב פסוק ו)

טקסט בלבד:

אשר הגלה מירושלים עם־הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך־יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל: (אסתר פרק ב פסוק ו)

תיקון קוראים:

אשר הגלה מירושלים עם־הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך־יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל: (אסתר פרק ב פסוק ו)

תרגום מגילות:
דִּי אֲזַל בְּגָלוּתָא מִן יְרֻשׁלֶם עִם גָּלוּתָא דִּי אַגלִיאַת עִם יְכָניָה מַלכָּא דִיהוּדָה דִּי אַגלִי נְבוּכַדנֶצַר מַלכָּא דְבָבֶל וְכַד צָדָא כוֹרֶשׁ וְדָריָוֶשׁ יָת בָּבֶל נְפַק מָרדֳּכַי מִן בָּבֶל עִם דָּנִיֵאל וְכָל כְּנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל דִּי הֲווֹ תַמָן בְּבָבֶל נְפַקוּ מִן תַּמָן וְעָלוּ עִם כּוֹרֶשׁ מַלכָּא לִמדָר בְּשׁוּשַׁן בִּירַנתָּא :

תרגום שני לאסתר:
מָרדֳּכַי וְאֶסתֵּר הֲווֹ מִן יְרוּשׁלֶם בְּגָלוּתָא דִּגלָת עִם יְכָניָה מֶלֶך שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה וַחֲזַר וּסלֵיק מָרדֳּכַי עִם עֶזרָא אִתנַבּוֹן דְּיִסְקוּן וְיִבנוֹן יָת בֵּית מַקדְּשָׁא תִניָנוּת וְתוּב אַגלִי יָתֵיהּ נְבוּכַדנֶצַר מַלכָּא דְבָבֶל זִמנָא תַרתֵּין וְאַף בַּאֲרַע גָּלוּתֵיהּ לָא נַחַת נַפשֵׁיהּ דְּמָרדֳּכַי מִן נִסִין וּגבוּרָן :

עין המסורה:
מירושלים - ד' מלא (בלישנא): יר' כו , יח; *אס' ב , ו; דה"א ג , ה; דה"ב כה , א. וחד: ירושלימה - דה"ב לב , ט. (נוסח אחר המצוי במסורה הגדולה ליר' כו , יח , מונה ה' מלאים וכולל את דה"ב לב , ט במניין). הגלה - ב' חסר: *אס' ב , ו; דה"א ה , כב. הגלה - ד' חסר (בלישנא): יש' מט , כא; נח' ג , י; אס' ב , ו; דה"א ה , כב.

מסורה גדולה:
ירושלים ד' מל' וסימנהון עיים תהיה יהועדן אשר הגלה ואלה נולדו לו בירושלים. וחד אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו. הגלה ב' חס' וסימ' וישבו תחתיהם אשר הגלה מירושלים.

מסורה קטנה:
מירושלים - ד' מל'; הגלה - ב' חס'.

רשב"ם:
עם יכניה מלך - שתי גליות גלו לבבל , אחת של צדקיה ואחת של יהויכין שהוא יכניה , והחרש והמסגר אלף גלו עמו (ראה מ"ב כד , טז) , וסנהדרין שבעים , ומרדכי היה מסנהדרין , שבמקום אחר , בעזרא , נקרא "מרדכי בלשן" (עז' ב , ב; ראה מנחות סה , א).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
איש יהודי היה בשושן הבירה - מקרא זה סופו מכחיש את ראשו: ראש המקרא מלמדך שהוא משבט יהודה , דכתיב: איש יהודי , וסוף המקרא מלמד שהוא משבט בינימן , שנאמר: איש ימיני. ומקרא שיני הסמוך לו מכריע ביניהם ומלמדך: לא מפני שהיה משבט יהודה נקרא 'איש יהודי' , כי שבטו היה מבנימין , אלא מפני אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכוניה מלך יהודה - מפני שהגלה עם שבט יהודה נקרא גם הוא 'איש יהודה' , אבל מכל מקום שבטו מבינימן היה. אבל לפי שהיו שבט יהודה ובינימן מחוברין יחד , שכל מקום שגלה שבט יהודה גלה שבט בינימן עמו , נקראו שבט בינימן שגלו עם שבט יהודה 'יהודים' כמו שנקראו שבט יהודה. ולפי ששבט יהודה עיקר ושבט בינימן טפל לו , לפיכך נקרא כל איש מבינימן שגלה עם שבט יהודה 'איש יהודי'.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
איש ימיני - משבט בנימין. ומפרש בצידו מפני מה קוראו 'יהודי': אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה - בכל מקום שגלו שבט יהודה גלה שבט בנימין עמהן , לפי שנחלתן היתה סמוכה זו לזו. עם יכוניה - שתי גליות גלו לבבל: אחת של צדקיה ואחת של יכוניה , שהוא יהויכין , והחרש והמסגר אלף גלו עמו (ראה מ"ב כד , טז; ספ"ד שכא) ושבעים סנהדרין , ומרדכי היה אחד מהם (ראה מנחות סה , א). במקום אחר בעזרא נקרא "מרדכי בלשן" (עז' ב , ב).

פרשן צרפתי עלום שם:
איש יהודי - מכלל שהיה משבט 'יהודה'. בן קיש איש ימיני - מכלל שהיה משבט 'בנימן'. חוזר ואומר המקרא: וודאי מבנימן היה , ואל תתמה על שקראו 'יהודי' , כי לפי שהגלה מירושלם עם הגולה אשר הוגלתה עם יכוניה מלך יהודה , לפיכך קראו 'יהודי'. ואע"פ שגלו יהודה ובנימן יחד , הואיל ורובן שלגולים היו משבט יהודה קראו 'יהודי'.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
אשר הגלה. עם יכניה - הוא "יהויכין" (מ"ב כד , ו) , הוא "כניהו" (יר' כב , כד). והנה זקן היה כאשר נלקחה אסתר , כי צדקיהו מלך אחר גלות יכניהו עשתי עשרה שנה (ראה מ"ב כד , טו , יח) , ועברו שבעים שנה , כאשר פרשתי בספר דניאל (ט , ב בפירוש ב' , הארוך) , שלא טעה בחשבונו; ודברי יחיד הם בתלמודנו (ראה מגילה יב , א). ומלך כורש עם דריוש , ועברו שבע שנים לאחשורוש (ראה להלן , טז). ולא ידענו בן כמה שנים יצא מרדכי מירושלם. והנה אם אמרנו שהיה בן חדש ימים , הנו בימי אסתר בן יותר מתשעים שנה.

רלב"ג:
ולפי שנבחרה מאלו אסתר למלוך תחת ושתי , בא לזכור יחסה ודבר מרדכי בן דודה. ונתבאר מזה כי השחתת עמלק נשלמה על יד איש מבנימן , כי מבנימן היה שאול (ראה ש"א ט , א - ב) אשר השחית את עמלק (ראה ש"א יד , מח). והנשאר מהם בימי אסתר נכרתו ונשחתו על יד מרדכי ואסתר , כמו שבאר בדברי זאת האגרת.

ר' ישעיה מטראני:
יכניה - זה יהויכין (ראה מ"ב כד , ו; יר' כח , ד).
ריכוז קישורים