תנ"ך - ויהי
אמן
את־הדסה
היא
אסתר
בת־דדו
כי
אין
לה
אב
ואם
והנערה
יפת־תאר
וטובת
מראה
ובמות
אביה
ואמה
לקחה
מרדכי
לו
לבת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֨י
אֹמֵ֜ן
אֶת־הֲדַסָּ֗ה
הִ֤יא
אֶסְתֵּר֙
בַּת־דֹּד֔וֹ
כִּ֛י
אֵ֥ין
לָ֖הּ
אָ֣ב
וָאֵ֑ם
וְהַנַּעֲרָ֤ה
יְפַת־תֹּ֙אַר֙
וְטוֹבַ֣ת
מַרְאֶ֔ה
וּבְמ֤וֹת
אָבִ֙יהָ֙
וְאִמָּ֔הּ
לְקָחָ֧הּ
מָרְדֳּכַ֛י
ל֖וֹ
לְבַֽת:
(אסתר פרק ב פסוק ז)
וַיְהִי
אֹמֵן
אֶת־הֲדַסָּה
הִיא
אֶסְתֵּר
בַּת־דֹּדוֹ
כִּי
אֵין
לָהּ
אָב
וָאֵם
וְהַנַּעֲרָה
יְפַת־תֹּאַר
וְטוֹבַת
מַרְאֶה
וּבְמוֹת
אָבִיהָ
וְאִמָּהּ
לְקָחָהּ
מָרְדֳּכַי
לוֹ
לְבַת:
(אסתר פרק ב פסוק ז)
ויהי
אמן
את־הדסה
היא
אסתר
בת־דדו
כי
אין
לה
אב
ואם
והנערה
יפת־תאר
וטובת
מראה
ובמות
אביה
ואמה
לקחה
מרדכי
לו
לבת:
(אסתר פרק ב פסוק ז)
ויהי
אמן
את־הדסה
היא
אסתר
בת־דדו
כי
אין
לה
אב
ואם
והנערה
יפת־תאר
וטובת
מראה
ובמות
אביה
ואמה
לקחה
מרדכי
לו
לבת:
(אסתר פרק ב פסוק ז)
תרגום מגילות:
וַהֲוָה
מְרַבֵּי
יָת
הֲדַסָה
הִיא
אֶסתֵּר
בְּרָת
אַחבּוּי
וְאַמַאי
הֲווֹ
קָרִין
לַהּ
הֲדַסָה
עַל
דִּי
הֲוָת
צַדִּיקְתָא
וְצַדִּיקַיָא
דִמתִילוּ
לְאַסָא
אֶסתֵּר
הֲווֹ
קָרִין
לַהּ
עַל
דִּי
הֲוָת
צְנִיעָא
בְּבֵיתָא
דְמָרדֳּכַי
שִׁבעִין
וַחֲמֵשׁ
שְׁנִין
וְלָא
חֲזָת
אַפֵּי
גְבַר
אֱלָהֵין
אַפֵּי
מָרדֳּכַי
דְּאִתעֲבִידַת
לַהּ
לְתוּרבְּיָנָא
אֲרוּם
לֵית
לַהּ
אַבָּא
וְאִמָא
וְעוּלֵימְתָא
שַׁפִּירַת
רֵיו
וְשַׁפִּירַת
חֵיזוּ
וּבעִידָּן
דְּמִית
אֲבוּהָא
אִשׁתְּאַרַת
בִּמעִין
דְּאִמַהּ
וְכַד
יְלֵידַת
יָתַהּ
אִמַהּ
מִיתָא
אִמַהּ
וְנַסבַהּ
מָרדֳּכַי
לֵיהּ
בְּבֵיתֵיהּ
וַהֲוָה
קָרֵי
לַהּ
בְּרָת
:
תרגום שני לאסתר:
וַהֲוָה
מְרַבֵּי
יָת
הֲדַסָה
הִיא
אֶסתֵּר
וַהֲדַסָה
אִתקְרִי
שְׁמַהּ
כְּמָא
דְאַסָא
מַטוּל
דֵּאך
דִּבסִים
רֵיחָא
דְאַסָא
בְגוֹ
עָלְמָא
אַף
הִיא
כְּדֵין
הֲוָה
עוּבָדַהּ
עוּבָדִין
טָבִין
בְּגוֹ
עָלְמָא
הִיא
אֶסתֵּר
דְּהֵיך
שְׁמַהּ
כְּדֵין
עוּבָדַהָא
וְאִתקְרִי
שְׁמַהּ
הֲדַסָה
בְלִישַׁנָא
דְעִברָאֵי
לְמָה
אִתקְרִי
שְׁמַהּ
הֲדַסָה
מַטוּל
דְּצַדִּיקַיָא
מְתִילִין
בַּהֲדָס
דַּעֲלַהּ
אִתנַבִּי
יְשַׁעיָה
וַאֲמַר
תַּחַת
הַנַעֲצוּץ
יַעֲלֶה
בְרוֹשׁ
וּמַהוּ
נַעֲצוּץ
הַגתָּא
וּחלָף
הַגתָּא
יִסַק
בְּרוֹתָא
וּחלָף
מָרדֳּכַי
צַדִּיקָא
יִסַק
הָמָן
רַשִׁיעָא
לְזִיקפָא
וְסִרפַּד
הִיא
אוּרבִּינָא
וּחלָף
אוּרבִּינָא
יִסַק
אַסָא
וּחלָף
וַשׁתִּי
תִּמלוֹך
אֶסתֵּר
וּבגֵין
אֶסתֵּר
גְּלָא
מָרדֳּכַי
דַּאֲמַר
בְּגָלוּתָא
מָה
טָב
לִי
אֵיזֵיל
וַאֲרַבְּיַהּ
לְאֶסתֵּר
דְּמַאן
דְּאַיתְיַיהּ
בְּאַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
אִתקְרִי
שְׁמַהּ
אֶסתֵּר
בְּשׁוֹם
כּוֹכָב
נֻגהָא
יַונְיָא
אַסתְּרָא
וַהֲדַסָה
אִתקְרִיַת
שְׁמַהּ
בְּשׁוֹם
צַדִּיקַיָא
וְכֵן
אֲמַר
עַל
חֲנַניָה
מִישָׁאֵל
וַעֲזַריָה
וְהוּא
קָאֵים
בֵּין
הֲדַסַיָא
דִי
בְצוּלְתָא
וְצוּלָה
הִיא
בָבֶל
דִּכתִיב
הָאוֹמֵר
לַצוּלָה
חֳרָבִי
וְאֶסתֵּר
אִתקְרִי
שְׁמַהּ
הֲדַסָה
בְּשׁוֹם
דְּאַסָא
דֵאך
דְּלָא
יִיבַשׁ
קֵיטָא
וְסִתוָא
אַף
צַדִּיקַיָא
כְדֵין
אִית
לֵיהּ
לְהוֹן
אַגרָא
בֵיהּ
טָבָא
בְּהָדֵין
עָלְמָא
וּבעָלְמָא
דְאָתֵי
הִיא
אֶסתֵּר
בַּת
אֲחוּהִי
דַאֲבוּהִי
דְמָרדֳּכַי
הִיא
אֶסתֵּר
בְּטַליוּתַהּ
וְהִיא
אֶסתֵּר
בְּסֵיבוּתַהּ
הִיא
אֶסתֵּר
דְּלָא
פְסַקַת
מֵעוּבָדִין
טָבִין
לָא
הֲוָה
לַהּ
אַבָּא
וְאִמָא
וְטַליְיתָה
הֲוָת
שַׁפִּירָא
בְרֵיוָא
וְיָאֲיָא
בְחֶזוָא
וְחִסדָּא
וְכַד
מִית
אֲבוּהָא
וְאִמַהּ
נַסבַּהּ
מָרדֳּכַי
וַהֲוָה
מְרַבֵּי
לַהּ
מִן
קוּשׁטָא
הֵיך
בְּרַתֵּיהּ
:
רש"י:
לו
לבת
-
רבותינו
פירשוהו
(ראה
מגילה
יג
,
א):
'לבית'
-
לאשה.
רשב"ם:
ויהי
אומן
-
כאומן
את
היונק
(ע"פ
במ'
יא
,
יב).
את
הדסה
-
כך
היו
קורין
לה.
היא
אסתר
-
כך
היה
שמה.
בת
דודו
-
של
מרדכי.
לו
לבת
-
שגִדלהּ
ויהי
לה
לאומן.
דוגמתו
"ותביאהו
לבת
פרעה
ויהי
לה
לבן"
(שמ'
ב
,
י);
"ותהי
לו
לאומנת"
עד
"יולד
בן
לנעמי"
(רות
ד
,
טז
-
יז).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויהי
אומן
את
הדסה
-
מה
שאנו
קורין
במקומנו
לנערה
'נערה'
,
קורין
בשושן
לנערה
'הדסה'
,
כמו
שמפרש:
ויהי
אומן
את
הדסה
-
כאלו
כתוב
'ויהי
אומן
את
נערה'
,
ומי
היתה?
-
היא
אסתר
בת
דודו.
כי
אין
לה
אב
ואם
-
לפיכך
היה
אומן
אותה.
והנערה
יפת
תואר
וטובת
מראה
-
יש
לך
אשה
שהיא
יפת
תואר
,
שהיא
יפה
בקומה
,
שקומתה
שלה
גבוה
,
אלא
אינה
טובת
מראה
-
שאין
לה
פנים
יפים
,
אבל
קומתה
טובה
היתה;
אבל
אסתר
יפת
תואר
,
וזו
היא
שפניה
יפים
,
וטובת
מראה
,
וזו
היא
שקומתה
גבוה
ונאה.
ראב"ע אסתר פירוש א:
יפת
תואר
-
תואר
כל
אבר;
ומראה
הכל
-
טוב.
או
על
העין
(צבע).
וּדרש
(ראה
מגילה
יג
,
א)
'ירקרוקת'
-
מטעם
הדסה.
לבת
-
לולי
שהיתה
בתולה
לא
היה
מרדכי
מסכן
בה
,
כי
לא
יסמך
על
מעשה
נס.
אולי
דְרַש
'לבַית'
(ראה
שם):
שהיתה
במחשבתו
בעבור
יופיה
לקחתה
לאשה.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
ויהי
אומן
-
כמו
'מְגדל'.
הדסה
-
הוא
שמה
,
מגזרת
'הדס'.
ויש
אומרים
(ראה
אג"א
ב
,
ב)
,
דברי
יחיד
,
כי
בת
שבעים
וארבע
שנה
היתה
,
כמספר
הדסה;
והכתוב
אומר:
והנערה
יפת
תאר!
היא
אסתר
-
תרגום
הדסה
בלשון
פרס.
ובעבור
מלת
לקחה
דרש
יחיד
(ראה
מגילה
יג
,
א)
,
כי
לקחה
לבית;
אולי
על
מחשבת
מרדכי
דרש
הדורש.
יפת
תאר
-
צורת
כל
אבר
ואבר
יפה.
ולא
אמר
'יפת
מראה'
(ראה
בר'
יב
,
יא)
רק
טובת
מראה
,
על
כן
דרש
הדורש
(ראה
מגילה
יג
,
א):
ירקרוקית
היתה;
או
טעם
הדרש
-
בעבור
שְמה.
רלב"ג:
ויהי
אומן
את
הדסה
היא
אסתר
בת
דודו
-
רוצה
לומר
,
שכבר
היה
מגדל
אותה
כאלו
היא
בתו.
והנה
קראה
הדסה
לשלמותה
,
כי
כמו
שההדס
יתן
ריחו
הטוב
ויועיל
בזה
מי
שאצלו
,
כן
היא
נותנת
ריחה
בטוב
מדותיה
ויושר
דרכיה
להועיל
ולהטיב
למי
שאצלה.
והנה
כי
כמו
שהמשיל
הצדיקים
להדסים
כאמרו
"בין
ההדסים
אשר
במצולה"
(זכ'
א
,
ח)
,
כן
המשיל
היא
להדסה.
ואפשר
עוד
שהיו
לה
שתי
שמות;
רוצה
לומר
שהיתה
נקראת
הדסה
והיתה
גם
כן
נקראת
אסתר.
והנה
במות
אביה
ואמה
לקחה
מרדכי
לו
לגדלה
כאלו
היתה
בתו.
ר' יוסף כספי:
הדסה
-
שם
התואר
היה
נוסף
לה
,
כשהיתה
גדולה
,
על
שם
אסתר
שהושם
לה
בהוָלדה
,
להיותה
צמח
נכבד
,
כטעם
"בין
הדסים"
(לפנינו:
ההדסים;
זכ'
א
,
ח).