תנ"ך - אם־על־המלך
טוב
יכתב
לאבדם
ועשרת
אלפים
ככר־כסף
אשקול
על־ידי
עשי
המלאכה
להביא
אל־גנזי
המלך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ
ט֔וֹב
יִכָּתֵ֖ב
לְאַבְּדָ֑ם
וַעֲשֶׂ֨רֶת
אֲלָפִ֜ים
כִּכַּר־כֶּ֗סֶף
אֶשְׁקוֹל֙
עַל־יְדֵי֙
עֹשֵׂ֣י
הַמְּלָאכָ֔ה
לְהָבִ֖יא
אֶל־גִּנְזֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
(אסתר פרק ג פסוק ט)
אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ
טוֹב
יִכָּתֵב
לְאַבְּדָם
וַעֲשֶׂרֶת
אֲלָפִים
כִּכַּר־כֶּסֶף
אֶשְׁקוֹל
עַל־יְדֵי
עֹשֵׂי
הַמְּלָאכָה
לְהָבִיא
אֶל־גִּנְזֵי
הַמֶּלֶךְ:
(אסתר פרק ג פסוק ט)
אם־על־המלך
טוב
יכתב
לאבדם
ועשרת
אלפים
ככר־כסף
אשקול
על־ידי
עשי
המלאכה
להביא
אל־גנזי
המלך:
(אסתר פרק ג פסוק ט)
אם־על־המלך
טוב
יכתב
לאבדם
ועשרת
אלפים
ככר־כסף
אשקול
על־ידי
עשי
המלאכה
להביא
אל־גנזי
המלך:
(אסתר פרק ג פסוק ט)
תרגום מגילות:
אִין
עַל
מַלכָּא
שְׁפַר
יִכתַּב
כְּתָבָא
לְאוֹבָדָא
יָתְהוֹן
וַעֲשֶׂרֶת
אַלפִין
כִּכְּרִין
דִּכסַף
אֶתקוּל
עַל
יְדוֹי
עָבְדֵי
עֲבִידְתָא
לְמֵיתֵי
לְבֵית
גִּנזוֹי
דְּמַלכָּא
וּמַן
יָכֵיל
מָנֵי
שִׁתִּין
רִבְבָן
דְּסָלְקָן
אֲבָהָתְהוֹן
מִן
שִׁעבּוּדְהוֹן
דְּמִצרָאֵי
:
תרגום שני לאסתר:
וְהַשׁתָּא
אִין
צָבֵי
מָרִי
מַלכָּא
אֶתֵּין
עַשׂרָא
אַלפִין
כַּכּרֵי
כַספָּא
מִן
בֵּית
גִּנזֵי
דִילִי
לְגִנזֵי
דְמַלכָּא
מִן
קֳדָם
דִּבנִמוֹסֵי
מַלכָּא
לָא
מְהַלְכִין
וַעֲבִידְתֵיהּ
דְּמַלכָּא
לֵית
אִנוּן
עָבְדִין
וּלמָרִי
מַלכָּא
לָא
צְבוֹ
לְאָנָחוּתְהוֹן
אִין
צָבֵי
מָרִי
מַלכָּא
יִתכְּתַב
לְאוֹבָדֵיהוֹן
בַּהּ
שָׁעֲתָא
קָמוּ
מַלאֲכַיָא
וּבעוֹ
מִן
קֻדשָׁא
בְרִיך
הוּא
וְאָמְרִין
רִבּוֹן
כָּל
עָלְמָא
אִין
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
יֵיבְדוּן
שִׁמשָׁא
וְסֵיהֲרָא
יֶחשַׁך
נְהוֹרֵיהוֹן
וְלָא
יִנהַר
דְּהַא
לָא
אִתבְּרִיַין
אֵלָא
בְדִיל
עַמָך
יִשׂרָאֵל
דְּנָפְלִין
עַל
אַפֵּיהוֹן
וְאָמְרִין
עֲנֵינוּ
אָבִינוּ
עֲנֵינוּ
וְשׁוֹפָרֵי
תָקְעִין
עִמְהוֹן
עַמָא
עָנַיִין
בָּתְרֵיהוֹן
עַד
דְּבָכַן
חֵילֵי
שְׁמַיָא
וְנָדוּ
אֲבָהָתְהוֹן
מִן
קִברֵיהוֹן
:
עין המסורה:
אשקול
-
ו'
מלא
(בלישנא):
מ"א
כ
,
לט;
יח'
ד
,
י;
איוב
ו
,
ב;
אס'
ג
,
ט;
ד
,
ז;
עז'
ח
,
כה.
עשי
-
ב'
כתיב
יו"ד
בסיפרא
(בלישנא):
אס'
ג
,
ט;
ט
,
ג.
עשי
-
י"ו
כתיב
יו"ד
(בצירי
,
חסר
ומלא
,
בלישנא
,
לא
כולל
'בעשי'):
*שמ'
לה
,
לה;
יש'
יט
,
י;
מל'
ג
,
טו;
תה'
קג
,
כ
,
כא;
קז
,
כג;
מש'
יב
,
כב;
*אס'
ג
,
ט;
ט
,
ג;
נחמ'
יג
,
י;
דה"א
כב
,
טו;
כז
,
כו;
דה"ב
כד
,
יג;
כו
,
יג;
לד
,
י
,
יז.
ומן
'ויהי
בשנת
עשרים
ושלש
שנה'
(מ"ב
יב
,
ז)
עד
סופיה
דסיפרא
דכותהון.
רש"י:
יכתב
לאבדם
-
יכתב
בספרים
לשלוח
לשרי
המדינות
לאבדם.
רשב"ם:
עושי
המלאכה
-
כלי
כסף
וזהב
למלך.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויאמר
המן
למלך
אחשורוש
ישנו
עם
אחד
-
כל
אומה
ואומה
שוכנת
במקום
אחד
,
אבל
עם
זה
,
בהנחל
עליון
גוים
(ע"פ
דב'
לב
,
ח)
גזר
עליו
שיהא
מפוזר
ומפורד
בין
העמים
בכל
מדינות
-
כל
כך
הם
חוטאים
יותר
מכל
עם.
ודתיהם
שונות
מכל
עם
-
שש
ערי
מקלט
,
שכל
הרוצחין
מקבלים
בם;
ועוד
,
(שאומרים)
שכל
אלוהים
של
גוים
אין
להאמין
,
שדתיהם
דת
אמת
ואלוהות
עם
ועם
שקר.
ותאמר:
מה
איכפת
לי
בדתיהם
,
ולבד
שיהו
מקיימי
דת
שלי?
-
התשובה
,
שמכנים
שם
אלהינו
לגנאי.
(ואם
תאמר:
מה
איכפת
לי
בדתיהם
,
ולבד
שתהא
בהם
הנאה
למלכות
,
)
כגון
מסים
וארנוניות
וגלגליות?
לכך
נאמר:
ואת
דתי
המלך
אינם
עושים
ולמלך
אין
שווה
להניחם
-
ואילו
היה
שוה
למלך
,
לא
הייתי
מבקש
שיכתוב
לאבדם
ועשרת
אלפים
ככר
כסף...
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
וכיון
שנפל
לו
הגורל
,
אותה
שעה
ויאמר
המן
למלך
אחשורוש:
ישנו
עם
אחד
מפוזר
ומפורד
בין
העמים
-
אין
לך
אומה
שפלה
כמוה
,
מטלטלת
וגולה
בין
האומות.
ודתיהם
שונות
מכל
עם
ואת
דתי
המלך
אינם
עושים
-
מבטלים
מצות
המלך
מפני
דתיהם;
כמו
שמפורש
בספר
מגילה
(ראה
מגילה
יג
,
ב;
אס"ר
ז
,
יב).
ושמא
תאמר:
יש
בהן
הנאה
למלכות
-
לכך
נאמר:
ולמלך
אין
שוה
להניחם
,
ולא
נוח
לך
ליהנות
מממוני
עשרת
אלפים
ככר
כסף
ולא
להניח
אומה
שאין
לך
הנאה
מהם?
כמו
שמפרש:
אם
על
המלך
טוב
וגו'.
עושי
המלאכה
אשר
למלך
-
כלי
כסף
וכלי
זהב
למלך.
פרשן צרפתי עלום שם:
על
ידי
עושי
המלאכה
-
כל
אדם
שהוא
זריז
ופקח
וצורכי
המלך
נעשים
על
ידו
קורא
אותו
המקרא
'עושי
המלאכה';
וחבירו:
"וירא
שלמה
את
הנער
כי
עושה
מלאכה
הוא
ויפקידהו
לכל
סבל
בית
יוסף"
(ראה
מ"א
יא
,
כח).
שאם
תאמר
'מלאכה'
ממש
,
מהו
אל
גנזי
המלך?
אלא
כך
הוא
אומר:
אשקול
על
ידי
גזברים
עושי
המלאכה
שלמלך
להביאו
אל
בית
גנזיו.
ראב"ע אסתר פירוש א:
ועשרת
אלפים
ככר
כסף
-
הוא
חסר:
ועשרת
אלפים
אלפי
ככר
כסף;
כמו
"והנבואה
עודד
הנביא"
(דה"ב
טו
,
ח).
גנזי
המלך
-
אוצרות;
וכמהו
"אחר
גזּי
המלך"
(עמ'
ז
,
א)
,
והנו"ן
מובלע;
וכן
"ובגנזי
ברומים"
(יח'
כז
,
כד).
ראב"ע אסתר פירוש ב:
אם
על
המלך
טוב
-
דברִי.
לאבדם
-
לאבד
זכרם.
ככר
כסף
-
ידוע
מהתורה
כי
הככר:
שלשת
אלפים
שקלים
(ראה
רש"י
לשמ'
לח
,
כו).
עושי
המלאכה
-
מלאכת
המטבע.
גנזי
-
אוצרות;
וכמוהו
"ובגנזי
ברומים"
(יח'
כז
,
כד).
רלב"ג:
ועשרת
אלפים
ככר
כסף
אשקול
על
ידי
עושי
המלאכה
-
ידמה
כי
המן
חשב
כי
משללם
יפרע
זה
הסך
למלך
,
ולזה
רצה
לחתום
בשם
המלך
שיהיה
שללם
לבוז
לעושי
המלאכה
,
והם
יביאוהו
לו
,
וממנו
יפרע
זה
הסך.
ואפשר
שהמן
רצה
לתת
מביתו
למלך
זה
הסך
,
כי
עשיר
גדול
היה
כמו
שנזכר
אחר
זה
(ראה
אס'
ה
,
יא).