תנ"ך - ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית־המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את־מרדכי על־העץ אשר־הכין לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מִ֣י בֶחָצֵ֑ר וְהָמָ֣ן בָּ֗א לַחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה לֵאמֹ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ לִתְלוֹת֙ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֔י עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ: (אסתר פרק ו פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־הָעֵץ אֲשֶׁר־הֵכִין לוֹ: (אסתר פרק ו פסוק ד)

טקסט בלבד:

ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית־המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את־מרדכי על־העץ אשר־הכין לו: (אסתר פרק ו פסוק ד)

תיקון קוראים:

ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית־המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את־מרדכי על־העץ אשר־הכין לו: (אסתר פרק ו פסוק ד)

תרגום שני לאסתר:
וַאֲמַר מַלכָּא מַן בְּדָרְתָא וְהָמָן עָל לְדָרַת בֵּית מַלכָּא בָרָיתָא לְמֵימַר לְמַלכָּא לְמִתלֵי יָת מָרדֳּכַי עַל צְלִיבָא דְּאַתקֵין לֵיהּ :

תרגום מגילות:
וַאֲמַר מַלכָּא מַן גּוּברָא דְקָאֵים בְּדָרְתָא וְהָמָן עָל לְדָרְתָא דִי בְּבֵית מַלכָּא בָרָיתָא לְמֵימַר לְמַלכָּא לְמִצלַב יָת מָרדֳּכַי עַל קֵיסָא דְּזַמֵין לֵיהּ :

עין המסורה:
לתלות - ב': יח' טו , ג; *אס' ו , ד.

מסורה גדולה:
לתלות ב' וסימ' את מרדכי עליו.

מסורה קטנה:
לאמר למלך - ל'; לתלות - ב'.

רשב"ם:
מי בחצר - סבור היה שהיו גדוליו וחכמיו בחצר , כדי שישאל להם מה לעשות ולגמול.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ובלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות... ויהיו נקראים לפני המלך. וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש... ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי... ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר. ויאמר המלך מי בחצר - פתרונו: מי איש משרי החצר , שהוא גדול מכל שרי החצר , שאעשה למרדכי יקר וגדולה על ידו?

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
מי בחצר - סבור הוא שהיו גדוליו וחכמיו בחצר שישאל להם מה לעשות ולגמול לו.

פרשן צרפתי עלום שם:
ויאמר המלך מי בחצר - אם יש שום שר בחצר , שאעשה לו למרדכי כבוד על ידי אותו השר; שדעתי לעשות לו כבוד.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
ויאמר. כאשר נמצא חצר בלא זכר 'פנימית' (ראה אס' ה , א) - לעולם היא החיצונה. ודרך דרש (ראה אס"ר י , ב): אשר הכין לו - לנפשו; כמו "ונשא השעיר עליו" (וי' טז , כב).
ריכוז קישורים