תנ"ך - ליהודים
היתה
אורה
ושמחה
וששן
ויקר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לַיְּהוּדִ֕ים
הָיְתָ֥ה
אוֹרָ֖ה
וְשִׂמְחָ֑ה
וְשָׂשֹׂ֖ן
וִיקָֽר:
(אסתר פרק ח פסוק טז)
לַיְּהוּדִים
הָיְתָה
אוֹרָה
וְשִׂמְחָה
וְשָׂשֹׂן
וִיקָר:
(אסתר פרק ח פסוק טז)
ליהודים
היתה
אורה
ושמחה
וששן
ויקר:
(אסתר פרק ח פסוק טז)
ליהודים
היתה
אורה
ושמחה
וששן
ויקר:
(אסתר פרק ח פסוק טז)
תרגום מגילות:
לִיהוּדָאֵי
הֲוָת
רְשׁוּתָא
לְמִעסַק
בְּאוֹרָיתָא
וּלמִיטַר
שַׁבַּיָא
וּמוֹעֲדַיָא
וּלמִגזַר
עוּרלַת
בְּנֵיהוֹן
וּלאַחָתָא
תְפִילִין
עַל
יְדֵיהוֹן
וְעַל
רֵישֵׁיהוֹן
:
עין המסורה:
ויקר
-
ב'
(בקמץ):
יח'
כב
,
כה;
*אס'
ח
,
טז.
וכל
לשון
ארמית
דכותהון.
מסורה גדולה:
ו'
דברים
עשו
אבותינו
באילו
ימים
אבל
גדול
וצום
ובכי
ומספד
שק
ואפר.
חילוף
להם
המקום
ברוך
הוא
ששה
דברים
תחת
ששה
אורה
ושמחה
וששן
ויקר
משתה
ויום
טוב
ומשלוח
מנות
איש
לרעהו.
ויקר
ב'
וסימנה'
וששן
ויקר
חסן
ויקר
יקחו.
וכל
לשון
ארמית
דכות'.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
-
כל
עומת
שאמר
למעלה
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו)
,
נאמר
כאן:
והעיר
שושן
צהלה
ושמחה.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"ובכל
מדינה
ומדינה
מקום
אשר
דבר
המלך
ודתו
מגיע
(אבל
גדול
ליהודים"
(אס'
ד
,
ג)
,
נאמר
כאן:
ובכל
מדינה
ומדינה...
מקום
אשר
דבר
המלך
ודתו
מגיע)
שמחה
וששון
ליהודים.
וכל
עומת
שאמר
למעלה
"שק
ואפר
יוצע
לרבים"
(אס'
ד
,
ג)
,
חזר
וכתב
כאן:
ורבים
מעמי
הארץ
מתיהדים.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
בלבוש
מלכות
תכלת
וחור
-
פתרונו:
ומרדכי
יצא
מאת
המלך
לשלוח
ספרים
לבטל
גזירת
המן
כמו
שנתן
לו
המלך
רשות
(ראה
לעיל
,
יא).
כל
עומת
שאמר
למעלה
"ומרדכי
ידע
את
כל
אשר
נעשה
ויקרע
מרדכי
את
בגדיו
וילבש
שק
ואפר
ויצא
בתוך
העיר"
(אס'
ד
,
א)
,
באותו
הלשון
הוא
אומר
עכשיו:
יצא
מלפני
המלך
בלבוש
מלכות.
וכן
כל
העיניין:
בלשון
שנכתב
פורענות
של
יהודים
,
בו
בלשון
נתן
הסופר
דעתו
לכתוב
שמחתם
בשעה
שבאה
להם
רווחה.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו)
,
הוא
חוזר
ואומר:
והעיר
שושן
צהלה
ושמחה.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"אבל
גדול
ליהודים"
(אס'
ד
,
ג)
,
הוא
חוזר
ואומר:
שמחה
וששון
ליהודים.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"שק
ואפר
יוצע
לרבים"
(שם)
,
עכשיו
הוא
אומר:
ורבים
מעמי
הארץ
מתייהדים.
פרשן צרפתי עלום שם:
ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
-
במקום
"ויצא
בתוך
העיר
ויצעק
צעקה"
(בנוסחנו:
ויזעק
זעקה;
אס'
ד
,
א).
בלבוש
מלכות
-
במקום
"וילבש
שק
ואפר"
(שם)
-
ועטרת
זהב
גדולה
ותכריך
בוץ
וארגמן.
ובמקום
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו)
-
והעיר
שושן
צהלה
ושמחה.
ובמקום
"אבל
גדול
ליהודים"
(אס'
ד
,
ג)
-
שמחה
וששון
ליהודים.
ובמקום
"צום
ובכי
ומספד"
(שם)
-
משתה
וששון
ליהודים
ויום
טוב.
תכריך
-
זהו
טלית
שעשוי
להתעטף
ולהכרך
בו.
מתיהדים
-
מתגיירים.
ראב"ע אסתר פירוש א:
ליהודים
היתה
אורה
-
פירוש
"צהלה"
(לעיל
,
טו)
כטעם
אורה.
כאדם
שהוא
יושב
בחושך
ויצא
אל
אויר
העולם
,
שהוא
הפך
,
בלא
אמצעי;
כן
היה
דבר
ישראל.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
ליהודים
היתה
אורה
-
כאדם
שהיה
בחשך
ונפקחו
עיניו.
ושמחה
-
בלב
,
וששון
-
בפה
לנגן
,
ויקר
-
לעיני
העמים.
רלב"ג:
ואחר
זה
באר
כי
ליהודים
אשר
שם
היתה
אורה
ושמחה
וששון
ויקר.
והנה
ענין
האורה
הוא
רוב
השמחה
והרוחה
שהיתה
להם
,
כי
בעת
הצרות
ידמה
האדם
כאלו
הוא
בחשך.
והיה
להם
יקר
וכבוד
,
שהיו
מכבדים
אותם
העמים
אשר
שם
מפני
גדולת
מרדכי
בבית
המלך.