תנ"ך - ובכל־מדינה ומדינה ובכל־עיר ועיר מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי־נפל פחד־היהודים עליהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְכָל־מְדִינָ֨ה וּמְדִינָ֜ה וּבְכָל־עִ֣יר וָעִ֗יר מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ שִׂמְחָ֤ה וְשָׂשׂוֹן֙ לַיְּהוּדִ֔ים מִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וְרַבִּ֞ים מֵעַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִֽתְיַהֲדִ֔ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־הַיְּהוּדִ֖ים עֲלֵיהֶֽם: (אסתר פרק ח פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וּבְכָל־מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל־עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם: (אסתר פרק ח פסוק יז)

טקסט בלבד:

ובכל־מדינה ומדינה ובכל־עיר ועיר מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי־נפל פחד־היהודים עליהם: (אסתר פרק ח פסוק יז)

תיקון קוראים:

ובכל־מדינה ומדינה ובכל־עיר ועיר מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי־נפל פחד־היהודים עליהם: (אסתר פרק ח פסוק יז)

תרגום מגילות:
וּבכָל פִּלכָּא וּפִלכָּא וּבכָל קִרוָא וְקִרוָא אֲתַר דְּפִתגָם מַלכָּא וּגזֵירַת דִּינֵיהּ מָטֵי חֶדוָא וּבדִיחַת לִבָּא לִיהוּדָאִין וּמִשׁתְּיָא וְיוֹמָא טָבָא וְסַגִּיאִין מֵעַמָא דְאַרעָא מִתגַּיְירִין אֲרוּם נְפַל פַּחדָּא דִיהוּדָאֵי עִלָוֵיהוֹן :

תרגום שני לאסתר:
וּבכָל מְדִינְתָא וּמדִינְתָא וּבכָל קַריְתָא וְקַריְתָא אֲתַר דְּפִתגָמָא דְמַלכָּא וּגזֵירְתֵיהּ מַטיָין דְּוָוצָא וְחֶדוָא לִיהוּדָאֵי וּמַשׁקְיָא וְיוֹמָא טָבָא וְסַגִּיאִין מִן עַמָא דְאַרעָא מִתגַּיְירִין מַטוּל דִּנפַלַת דַּחלְתָא דִיהוּדָאֵי עֲלֵיהוֹן :

עין המסורה:
ובכל - ה' פסוקים 'ובכל ובכל': בר' א , כו; יש' ז , יט; יר' טו , יג; אס' ח , יז; *נחמ' ט , י. ורבים - ו': מל' ב , ו; אס' ח , יז; דנ' יב , ב; עז' ג , יב (פעמיים); דה"ב לב , כג.

מסורה קטנה:
(ובכל) - ה' פסוק' אית בהון ובכל ובכל; ורבים - ו'; מתיהדים - ל'.

רש"י:
[מתיהדים - מתגיירים].

רשב"ם:
ודתו - ומצותו.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ומרדכי יצא מלפני המלך - כל עומת שאמר למעלה "והעיר שושן נבוכה" (אס' ג , טו) , נאמר כאן: והעיר שושן צהלה ושמחה. כל עומת שאמר למעלה "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע (אבל גדול ליהודים" (אס' ד , ג) , נאמר כאן: ובכל מדינה ומדינה... מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע) שמחה וששון ליהודים. וכל עומת שאמר למעלה "שק ואפר יוצע לרבים" (אס' ד , ג) , חזר וכתב כאן: ורבים מעמי הארץ מתיהדים.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור - פתרונו: ומרדכי יצא מאת המלך לשלוח ספרים לבטל גזירת המן כמו שנתן לו המלך רשות (ראה לעיל , יא). כל עומת שאמר למעלה "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר" (אס' ד , א) , באותו הלשון הוא אומר עכשיו: יצא מלפני המלך בלבוש מלכות. וכן כל העיניין: בלשון שנכתב פורענות של יהודים , בו בלשון נתן הסופר דעתו לכתוב שמחתם בשעה שבאה להם רווחה. כל עומת שאמר למעלה "והעיר שושן נבוכה" (אס' ג , טו) , הוא חוזר ואומר: והעיר שושן צהלה ושמחה. כל עומת שאמר למעלה "אבל גדול ליהודים" (אס' ד , ג) , הוא חוזר ואומר: שמחה וששון ליהודים. כל עומת שאמר למעלה "שק ואפר יוצע לרבים" (שם) , עכשיו הוא אומר: ורבים מעמי הארץ מתייהדים.

פרשן צרפתי עלום שם:
ומרדכי יצא מלפני המלך - במקום "ויצא בתוך העיר ויצעק צעקה" (בנוסחנו: ויזעק זעקה; אס' ד , א). בלבוש מלכות - במקום "וילבש שק ואפר" (שם) - ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן. ובמקום "והעיר שושן נבוכה" (אס' ג , טו) - והעיר שושן צהלה ושמחה. ובמקום "אבל גדול ליהודים" (אס' ד , ג) - שמחה וששון ליהודים. ובמקום "צום ובכי ומספד" (שם) - משתה וששון ליהודים ויום טוב. תכריך - זהו טלית שעשוי להתעטף ולהכרך בו. מתיהדים - מתגיירים.

ראב"ע אסתר פירוש ב:
ובכל. דבר המלך - בלא כתב. ודתו - הכתב. ויום טוב - לאכול מעדנים. מתיהדים - שבים לדת יהודה , או: מתיחשים אל יהודה; אולי ינצלו בתוך חדש שנים העשר (ראה אס' ט , א).

ראב"ע אסתר פירוש א:
מגיע - מבניין 'נוסף' , רק הוא פועל עומד; וכן "הגעת למלכות" (אס' ד , יד). מתיהדים - מלה זרה. ויאמר רבי יונה המדקדק (רקמה ע' כא - כב) , כי מזאת המלה נלמוד כי מלת 'תורמין' נכונה: כי יו"ד 'יהודה' איננה עיקר , והנה שבה במלת מתיהדים שורש. גם הוסיף ואמר (שם ע' כג): 'מדיח ומליח' (חולין קיג , א) הנו כמו "את מוצאך ואת מובאך" (ש"ב ג , כה); כי היה ראוי להיותו 'מבואך' , רק בא על דרך חביריו. ולא אמר כלום , כי וי"ו "מובאך" אם נוסף , איננו תמה , כי אותיות אהו"י ימצאו נוספים בין בראש המלה ובין באמצע ובין בסוף , גם יעדרו; ואין כן מ"ם 'מליח'. ותשובה על מלת 'תורמין' - מה שאמרו רבותינו ז"ל (ראה ע"ז נח , ב): 'לשון מקרא לחוד ולשון תלמוד לחוד'. ויתכן היות מתיהדים - שיתיחשו על שבט יהודה; והנה יהיה בדקדוק יפה.

רלב"ג:
וזכר כי בכל העיירות גם כן שהיה דבר המלך ודתו מגיע , היה ששון ושמחה ליהודים , והיו עושים משתה ויום טוב מרוב השמחה. ורבים מעמי הארץ מתיהדים - רוצה לומר , שהיו מראים עצמם שהם יהודים. או ירצה בזה שהיו מתגיירים ושבים לדת היהודים.
ריכוז קישורים