תנ"ך - ובכל־מדינה
ומדינה
ובכל־עיר
ועיר
מקום
אשר
דבר־המלך
ודתו
מגיע
שמחה
וששון
ליהודים
משתה
ויום
טוב
ורבים
מעמי
הארץ
מתיהדים
כי־נפל
פחד־היהודים
עליהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבְכָל־מְדִינָ֨ה
וּמְדִינָ֜ה
וּבְכָל־עִ֣יר
וָעִ֗יר
מְקוֹם֙
אֲשֶׁ֨ר
דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ
וְדָתוֹ֙
מַגִּ֔יעַ
שִׂמְחָ֤ה
וְשָׂשׂוֹן֙
לַיְּהוּדִ֔ים
מִשְׁתֶּ֖ה
וְי֣וֹם
ט֑וֹב
וְרַבִּ֞ים
מֵעַמֵּ֤י
הָאָ֙רֶץ֙
מִֽתְיַהֲדִ֔ים
כִּֽי־נָפַ֥ל
פַּֽחַד־הַיְּהוּדִ֖ים
עֲלֵיהֶֽם:
(אסתר פרק ח פסוק יז)
וּבְכָל־מְדִינָה
וּמְדִינָה
וּבְכָל־עִיר
וָעִיר
מְקוֹם
אֲשֶׁר
דְּבַר־הַמֶּלֶךְ
וְדָתוֹ
מַגִּיעַ
שִׂמְחָה
וְשָׂשׂוֹן
לַיְּהוּדִים
מִשְׁתֶּה
וְיוֹם
טוֹב
וְרַבִּים
מֵעַמֵּי
הָאָרֶץ
מִתְיַהֲדִים
כִּי־נָפַל
פַּחַד־הַיְּהוּדִים
עֲלֵיהֶם:
(אסתר פרק ח פסוק יז)
ובכל־מדינה
ומדינה
ובכל־עיר
ועיר
מקום
אשר
דבר־המלך
ודתו
מגיע
שמחה
וששון
ליהודים
משתה
ויום
טוב
ורבים
מעמי
הארץ
מתיהדים
כי־נפל
פחד־היהודים
עליהם:
(אסתר פרק ח פסוק יז)
ובכל־מדינה
ומדינה
ובכל־עיר
ועיר
מקום
אשר
דבר־המלך
ודתו
מגיע
שמחה
וששון
ליהודים
משתה
ויום
טוב
ורבים
מעמי
הארץ
מתיהדים
כי־נפל
פחד־היהודים
עליהם:
(אסתר פרק ח פסוק יז)
תרגום מגילות:
וּבכָל
פִּלכָּא
וּפִלכָּא
וּבכָל
קִרוָא
וְקִרוָא
אֲתַר
דְּפִתגָם
מַלכָּא
וּגזֵירַת
דִּינֵיהּ
מָטֵי
חֶדוָא
וּבדִיחַת
לִבָּא
לִיהוּדָאִין
וּמִשׁתְּיָא
וְיוֹמָא
טָבָא
וְסַגִּיאִין
מֵעַמָא
דְאַרעָא
מִתגַּיְירִין
אֲרוּם
נְפַל
פַּחדָּא
דִיהוּדָאֵי
עִלָוֵיהוֹן
:
תרגום שני לאסתר:
וּבכָל
מְדִינְתָא
וּמדִינְתָא
וּבכָל
קַריְתָא
וְקַריְתָא
אֲתַר
דְּפִתגָמָא
דְמַלכָּא
וּגזֵירְתֵיהּ
מַטיָין
דְּוָוצָא
וְחֶדוָא
לִיהוּדָאֵי
וּמַשׁקְיָא
וְיוֹמָא
טָבָא
וְסַגִּיאִין
מִן
עַמָא
דְאַרעָא
מִתגַּיְירִין
מַטוּל
דִּנפַלַת
דַּחלְתָא
דִיהוּדָאֵי
עֲלֵיהוֹן
:
עין המסורה:
ובכל
-
ה'
פסוקים
'ובכל
ובכל':
בר'
א
,
כו;
יש'
ז
,
יט;
יר'
טו
,
יג;
אס'
ח
,
יז;
*נחמ'
ט
,
י.
ורבים
-
ו':
מל'
ב
,
ו;
אס'
ח
,
יז;
דנ'
יב
,
ב;
עז'
ג
,
יב
(פעמיים);
דה"ב
לב
,
כג.
מסורה קטנה:
(ובכל)
-
ה'
פסוק'
אית
בהון
ובכל
ובכל;
ורבים
-
ו';
מתיהדים
-
ל'.
רש"י:
[מתיהדים
-
מתגיירים].
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
-
כל
עומת
שאמר
למעלה
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו)
,
נאמר
כאן:
והעיר
שושן
צהלה
ושמחה.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"ובכל
מדינה
ומדינה
מקום
אשר
דבר
המלך
ודתו
מגיע
(אבל
גדול
ליהודים"
(אס'
ד
,
ג)
,
נאמר
כאן:
ובכל
מדינה
ומדינה...
מקום
אשר
דבר
המלך
ודתו
מגיע)
שמחה
וששון
ליהודים.
וכל
עומת
שאמר
למעלה
"שק
ואפר
יוצע
לרבים"
(אס'
ד
,
ג)
,
חזר
וכתב
כאן:
ורבים
מעמי
הארץ
מתיהדים.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
בלבוש
מלכות
תכלת
וחור
-
פתרונו:
ומרדכי
יצא
מאת
המלך
לשלוח
ספרים
לבטל
גזירת
המן
כמו
שנתן
לו
המלך
רשות
(ראה
לעיל
,
יא).
כל
עומת
שאמר
למעלה
"ומרדכי
ידע
את
כל
אשר
נעשה
ויקרע
מרדכי
את
בגדיו
וילבש
שק
ואפר
ויצא
בתוך
העיר"
(אס'
ד
,
א)
,
באותו
הלשון
הוא
אומר
עכשיו:
יצא
מלפני
המלך
בלבוש
מלכות.
וכן
כל
העיניין:
בלשון
שנכתב
פורענות
של
יהודים
,
בו
בלשון
נתן
הסופר
דעתו
לכתוב
שמחתם
בשעה
שבאה
להם
רווחה.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו)
,
הוא
חוזר
ואומר:
והעיר
שושן
צהלה
ושמחה.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"אבל
גדול
ליהודים"
(אס'
ד
,
ג)
,
הוא
חוזר
ואומר:
שמחה
וששון
ליהודים.
כל
עומת
שאמר
למעלה
"שק
ואפר
יוצע
לרבים"
(שם)
,
עכשיו
הוא
אומר:
ורבים
מעמי
הארץ
מתייהדים.
פרשן צרפתי עלום שם:
ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
-
במקום
"ויצא
בתוך
העיר
ויצעק
צעקה"
(בנוסחנו:
ויזעק
זעקה;
אס'
ד
,
א).
בלבוש
מלכות
-
במקום
"וילבש
שק
ואפר"
(שם)
-
ועטרת
זהב
גדולה
ותכריך
בוץ
וארגמן.
ובמקום
"והעיר
שושן
נבוכה"
(אס'
ג
,
טו)
-
והעיר
שושן
צהלה
ושמחה.
ובמקום
"אבל
גדול
ליהודים"
(אס'
ד
,
ג)
-
שמחה
וששון
ליהודים.
ובמקום
"צום
ובכי
ומספד"
(שם)
-
משתה
וששון
ליהודים
ויום
טוב.
תכריך
-
זהו
טלית
שעשוי
להתעטף
ולהכרך
בו.
מתיהדים
-
מתגיירים.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
ובכל.
דבר
המלך
-
בלא
כתב.
ודתו
-
הכתב.
ויום
טוב
-
לאכול
מעדנים.
מתיהדים
-
שבים
לדת
יהודה
,
או:
מתיחשים
אל
יהודה;
אולי
ינצלו
בתוך
חדש
שנים
העשר
(ראה
אס'
ט
,
א).
ראב"ע אסתר פירוש א:
מגיע
-
מבניין
'נוסף'
,
רק
הוא
פועל
עומד;
וכן
"הגעת
למלכות"
(אס'
ד
,
יד).
מתיהדים
-
מלה
זרה.
ויאמר
רבי
יונה
המדקדק
(רקמה
ע'
כא
-
כב)
,
כי
מזאת
המלה
נלמוד
כי
מלת
'תורמין'
נכונה:
כי
יו"ד
'יהודה'
איננה
עיקר
,
והנה
שבה
במלת
מתיהדים
שורש.
גם
הוסיף
ואמר
(שם
ע'
כג):
'מדיח
ומליח'
(חולין
קיג
,
א)
הנו
כמו
"את
מוצאך
ואת
מובאך"
(ש"ב
ג
,
כה);
כי
היה
ראוי
להיותו
'מבואך'
,
רק
בא
על
דרך
חביריו.
ולא
אמר
כלום
,
כי
וי"ו
"מובאך"
אם
נוסף
,
איננו
תמה
,
כי
אותיות
אהו"י
ימצאו
נוספים
בין
בראש
המלה
ובין
באמצע
ובין
בסוף
,
גם
יעדרו;
ואין
כן
מ"ם
'מליח'.
ותשובה
על
מלת
'תורמין'
-
מה
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
ע"ז
נח
,
ב):
'לשון
מקרא
לחוד
ולשון
תלמוד
לחוד'.
ויתכן
היות
מתיהדים
-
שיתיחשו
על
שבט
יהודה;
והנה
יהיה
בדקדוק
יפה.
רלב"ג:
וזכר
כי
בכל
העיירות
גם
כן
שהיה
דבר
המלך
ודתו
מגיע
,
היה
ששון
ושמחה
ליהודים
,
והיו
עושים
משתה
ויום
טוב
מרוב
השמחה.
ורבים
מעמי
הארץ
מתיהדים
-
רוצה
לומר
,
שהיו
מראים
עצמם
שהם
יהודים.
או
ירצה
בזה
שהיו
מתגיירים
ושבים
לדת
היהודים.