תנ"ך - ויאמר
דניאל
אל־המלצר
אשר
מנה
שר
הסריסים
על־דניאל
חנניה
מישאל
ועזריה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֥אמֶר
דָּנִיֵּ֖אל
אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר
אֲשֶׁ֤ר
מִנָּה֙
שַׂ֣ר
הַסָּֽרִיסִ֔ים
עַל־דָּנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָֽה:
(דניאל פרק א פסוק יא)
וַיֹּאמֶר
דָּנִיֵּאל
אֶל־הַמֶּלְצַר
אֲשֶׁר
מִנָּה
שַׂר
הַסָּרִיסִים
עַל־דָּנִיֵּאל
חֲנַנְיָה
מִישָׁאֵל
וַעֲזַרְיָה:
(דניאל פרק א פסוק יא)
ויאמר
דניאל
אל־המלצר
אשר
מנה
שר
הסריסים
על־דניאל
חנניה
מישאל
ועזריה:
(דניאל פרק א פסוק יא)
ויאמר
דניאל
אל־המלצר
אשר
מנה
שר
הסריסים
על־דניאל
חנניה
מישאל
ועזריה:
(דניאל פרק א פסוק יא)
עין המסורה:
המלצר
-
ב':
דנ'
א
,
יא
,
טז.
מנה
-
ב':
דנ'
א
,
י
,
יא.
מסורה קטנה:
המלצר
-
ב';
מנה
-
ב';
על
-
דניאל
חנניה
מישאל
ועזריה
-
ל'.
רש"י:
המלצר
-
הסודר
את
המנות
ואת
הקערות
שקורין
'מאישטריב
אלה'.
ראב"ע דניאל פירוש א:
ויאמר.
המלצר
-
לשון
כשדים
הוא:
נותן
המנות.
והנה
פירוש
אשר
מנה
-
כמו
'הפקיד'
,
ובלשון
חכמים
(ראה
משנה
שקלים
ה
,
ד):
'ממונה'.
ולהיותו
מגזרת
אשר
מנה
-
החולק
מנות
-
קשה
מאד
,
ואף
כי
כתוב:
על
דניאל.
רלב"ג:
ויאמר
דניאל
אל
המלצר
-
הנה
המלצר
הזה
הוא
האיש
אשר
הפקיד
אותו
שר
הסריסים
לתת
מאכלם
ומשתם
לדניאל
וחביריו.
וידמה
שהמאמר
הראשון
היה
לשר
הסריסים
(ראה
לעיל
,
ח)
,
והיה
שם
המלצר.
וכאשר
ראה
דניאל
שלא
הסכים
בזה
שר
הסריסים
,
השלים
העניין
עם
המלצר
וביקש
ממנו
שינסה
אותם
עד
ימים
עשרה
,
כי
בכמו
זה
הזמן
,
יוכר
להם
אם
יוזקו
באלו
המאכלים
והמשקים.
ואמר
שיתנו
להם
מן
הזירעונים
לאכול
,
והם
הזרעים
הנאכלים
כמו
שהם
כשיבושלו
בקדרה
,
כמו
האורז
,
'ריש'
בלעז
,
ומיני
קטניות
כלם.
ומהם
זרעים
עגולים
מועילים
מאד
למחוממים
,
הם
הנקראים
בערבי
'מאס'
,
ובלעז
'פיריש'.
ומאלו
ימצאו
שאינם
עגולים
,
אבל
יש
להם
חדוד
בצד
אחד
,
ואלו
הם
מועילים
מאד
לנקות
הכבד
ולפתוח
סתומיו
,
רוצה
לומר:
מי
בשולם
,
והם
הנקראים
'צידיש'
בלעז.
ומהם
שחורים
ומהם
לבנים
ומהם
אדומים.
ר' סעדיה גאון:
המלצר
-
מליץ
צר.
ד"א
מלצר
-
ממולל
נצר.
מינה
-
כמו
"וימן"
(לעיל
,
ה).