תנ"ך - ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּתֵּן֩ אֲדנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו: (דניאל פרק א פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיִּתֵּן אֲדנָי בְּיָדוֹ אֶת־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית־הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ־שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת־הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו: (דניאל פרק א פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו: (דניאל פרק א פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו: (דניאל פרק א פסוק ב)

עין המסורה:
אדני - קל"ד (בלישנא , ללא צרוף שם הוויה): בר' יח , ג , כז , ל , לא , לב; יט , יח; כ , ד; שמ' ד , י , יג; ה , כב; טו , יז; לד , ט (פעמיים); במ' יד , יז; יהו' ז , ח; שו' ו , טו; יג , ח; מ"א ג , י , טו; כב , ו; מ"ב ז , ו; יט , כג; יש' ג , יז , יח; ד , ד; ו , א , ח , יא; ז , יד , כ; ח , ז; ט , ז , טז; י , יב; יא , יא; כא , ו , ח , טז; כח , ב; כט , יג; ל , כ; לז , כד; לח , יד , טז; מט , יד; יח' יח , כה , כט; כא , יד; לג , יז , כ; עמ' ה , טז; ז , ז , ח; ט , א; מי' א , ב; זכ' ט , ד; מל' א , יב , יד; תה' ב , ד; טז , ב; כב , לא; ל , ט; לה , יז , כב , כג; לז , יג; לח , י , טז , כג; לט , ח; מ , יח; מד , כד; נא , יז; נד , ו; נה , י; נז , י; נט , יב; סב , יג; סו , יח; סח , יב , יח , כ , כג , כז , לג; עג , כ; עז , ג , ח; עח , סה; עט , יב; פו , ג , ד , ה , ח , ט , יב , טו; פט , נ , נא; צ , א , יז; קי , ה; קל , ב , ג , ו; איוב כח , כח; איכה א , יד , טו (פעמיים); ב , א , ב , ה , ז , יח , יט , כ; ג , לא , לו , לז , נח; דנ' א , ב; ט , ג , ד , ז , ט , טו , טז , יז , יט (שלוש פעמים); עז' י , ג; נחמ' א , יא; ד , ח. אדני - י"א כתיב כן בסיפרא: דנ' א , ב; ט , ג , ד , ז , ט , טו , טז , יז , יט (שלוש פעמים). כלי בית - האלהים - ה': דנ' א , ב; נחמ' יג , ט; דה"ב כח , כד (פעמיים); לו , יח. ואת - הכלים - ג': מ"א ז , נא; *דנ' א , ב; עז' ח , כה.

מסורה גדולה:
ואת הכלים ג' ותשלם כל המלאכה ההרימו המלך בית אוצר.

מסורה קטנה:
אדני - י"א כת' כן בסיפ'; כלי בית - אלהים - ה'; ואת - הכלים - ג'.

רש"י:
ומקצת כלי בית האלהים לקח - ומקצתם נשארו , כמו שנאמר "כה אמר יי' צבאות אל העמודים ועל הים ועל המכונות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת" (יר' כז , יט). ויביאם ארץ שנער בית אלהיו - לקלס לעבודת כוכבים שלו הביא שם את השביה כולה , אף את האנשים , ואת הכלים הביא בית האוצר.

ראב"ע דניאל פירוש א:
בשנת. מצאנו כתוב , כי עשתי עשרה שנה מלך יהויקים (ראה מ"ב כג , לו) , אם כן מה טעם בשנת שלש (בנוסחנו: שלוש) למלכותו? ועתה דברי אלה בני יאשיהו: כתוב כי ארבעה בנים הניח: "הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלוּם" (דה"א ג , טו). ומצאנו , כי במות יאשיהו מלך בנו (ראה מ"ב כג , ל) , ומקצת חכמינו ז"ל אמרו (ראה הוריות יא , ב) , כי זה יהואחז הוא יוחנן; והנה לא מלך , רק שלשה חדשים , וימלוך תחתיו יהויקים אחיו (ראה מ"ב כג , לג) , והוא "בן עשרים ושלש" (ראה שם , לא). והנה הוא קטן מיהויקים (ראה שם , לו) , ואיך קראוֹ הכתוב "בכור"?! על כן אמרו (ראה הוריות יא , ב): שבִּכֵר במלכות. והוצרכו לומר (ראה שם) כי שלוּם הוא צדקיהו , בעבור שמצאו נבואת ירמיהו על שלוּם דבקה עם נבואתו על צדקיהו (ראה יר' כא - כב); ועוד: כי לא מלך על ישראל אחר צדקיהו! ולספור הכתוב "רביעי" (דה"א ג , טו) בעבור שֵם בלא גוף - דרך זרה. ועתה התבונן , כי יהואחז הוא שלוּם , ויהוחנן לא מָלך. ואל תִשוֹם בעבור שנקרא שלום בשני שמות , כי הנה שלמה הוא "קהלת" (קה' א , א); ובני שמואל ושני ואביה" (דה"א ו , יג) , ושם כתוב כי הוא "יואל" (ש"א ח , ב); ו"עמינדב" (דה"א ו , ז); הוא "יצהר" (במ' טז , א); ו"אוריאל" (דה"א ו , ט) הוא "צפניה" (שם , כא - כב); ורבים ככה. ובתורה "זרח" (דה"א ד , כד) הוא "צחר" (בר' מו , י). והעד ששלוּם הוא יהואחז: כאשר מת האב היה יהויקים בן עשרים וחמש שנה , וצדקיהו , שהוא השלישי - בן עשרים וארבע (ראה להלן) , ושלום - בן עשרים ושלש , וככה כתוב שיהואחז הוא שלום: "ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחוהו וימליכו אותו תחת יאשיהו אביו" (ראה מ"ב כג , ל). ועֵד שני כי שלום - יהואחז: כי כתוב , כי פרעה נכה לקחוֹ אחר שלשה חדשים שמלך ויביאהו "מצרים וימת שם" (מ"ב כג , לד) , וכתוב בירמיהו על שלום "אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד. כי במקום אשר הגלו אותו שם ימות" (כב , יא - יב). ואל תתמה בעבור הכתוב למעלה "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יי' בשלוח אליו המלך צדקיהו" (יר' כא , א). כי תחילת הפרשה הוא "כי כה אמר יי' על בית מלך יהודה" (יר' כב , ו) - יספר על מה שאמר לו השם לפני מלוך צדקיהו; והנה יספר מה התנבא אל יהואחז , שהוא שלוּם , אחר שהוליכוהו אל מצרים (שם , יא - יב). והָחל מן "הוי בונה ביתו בלא צדק" (שם , יג) - על יהויקים , ושם כתוב (שם , יח). ואחרי כן התנבא על יהויכין , כי כן כתוב שם (שם , כד - ל). וכל אלה שלשתן מלכו לפני צדקיהו. ובספר יחזקאל: "שא קינה על (בנוסחנו: אל) נשיאי ישראל" (יט , א) - שמתו ולא נשאר מבניהם מלך; והחל מן יהואחז , הוא שלוּם , ואומר: "ויביאוהו בחחים אל מלך מצרים" (ראה שם , ד); וה"כפיר" (שם , ה) הוא יהויקים שהמליכו מלך מצרים , "ויתנֻהו בסוגר בחחים ויביאהו אל מלך בבל" (שם , ט) , וככה כתוב בדברי הימים "ויאסרוהו בנחושתים להוליכו בבלה" (ראה דה"ב לו , ו); ואחרי כן מקונן על יהויכין: "מטה עֻזה אש אכלתהו" (יח' יט , יב); ואחרי כן מקונן על צדקיהו: "ותצא אש ממטה בדיה ופריה (לפנינו: פריה) אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשל" (בנוסחנו: למשול; שם , יד). והנה התברר , כי יהויקים הוליכוהו אל בבל; ואל יקשה בעיניך בעבור שאמר "להוליכו בבלה" (דה"ב לו , ו) ולא אמר "ויוליכהו" (דה"ב לג , יא) , כי הנה כתוב על צדקיהו בירמיהו "ויאסרהו בנחשתים להביא (בנוסחנו: לביא) אותו בבלה" (יר' לט , ז) , וכתוב אחר "ויאסרהו בנחשתים ויביאהו... בבלה" (יר' נב , יא). והנה כתוב בדניאל בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנצר (בנוסחנו: נבוכדנאצר)... אל (בנוסחנו ללא 'אל') ירושלם ויצר עליה. ויתן יי' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית יי' ויביאם ארץ שנער , והנה הטעם - יהויקים והכלים; והביאום בית אלהיו - להשתחוות לו , ואחריכן אמר: ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו. ולא יתכן בדרך הלשון לפרש ויביאם - כי הכלים לבדם הביא , בעבור הכתוב: ואת הכלים הביא. וכתוב בדברי הימים "ויאסרהו בנחשתים להוליכו בבלה. ומכלי בית יי' הביא נבוכדנצר (בנוסחנו: נבוכדנאצר) לבבל ויתנם להיכלו בבל" (בנוסחנו: בהיכלו בבבל; דה"ב לו , ו - ז). וירמיהו מתנבא על יהויקים כי "קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם" (יר' כב , יט) , ועל כן טעה האומר כי בשנת שלש למלכות יהויקים שהמליכוֹ , היא שנה שלישית למרדו (ראה מ"ב כד , א). ועל כן הוצרכתי לפרש , כי בשנת שלש למלכות יהויקים - שהמליכו פרעה (ראה מ"ב כג , לד) , בא נבוכדנצר עליו ויצר על ירושלם , ולקחהּ בתחלת ה"שנה הרביעית ליהויקים" ו"היא השנה הראשונית לנבוכדנצר" (בנוסחנו: לנבוכדראצר; יר' כה , א) , כי כן כתוב. והנה הוליכו אל בבל ועמד בנחושתים (ע"פ דה"ב לו , ו) כמו שנה , וצוה נבוכדנצר ושב יהויקים למלכותו , "ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו" (מ"ב כד , א); ובא נבוכדנצר או גדודיו אל ירושלם והרגוּ יהויקים וסחבו אותו "מהלאה לשערי ירושלם" , ותהי נבלתו מושלכת ולא נקבר , כי כן התנבא ירמיה (יר' כב , יט). ואל תתמה בעבור "וישכב יהויקים עם אבותיו" (מ"ב כד , ו) , כי הנה כתוב "הנך שכב עם אבותיך" (דב' לא , טז) - ובמצרים מתו! והנה מלך יהויכין בנו שלשה חדשים ותפשו נבוכדנצר בשנת שמנה למלכו , והוא שנת עשתי עשרי ליהויקים; ומלך צדקיהו עשתי עשרה שנה למלך נבוכדנצר (ראה דה"ב לו , ט - יא) , והנה בשלשה חודשים נהרג יהויקים וגלה יהויכין בנו. ואל תתמה בעבור שתמצא כתוב "בשנת שבע" לנבוכדנצר (יר' נב , כח) , וככה על צדקיהו היא "שנת שמנה עשרה" (שם , כט) , כי במספר המלכים כאלה וכאלה. והלא ידענו כי ירבעם ורחבעם בחדש אחד מלכו (ראה מ"א יב , כ - כא) , והנה כתוב כי רחבעם מלך "שבע עשרה שנה" (מ"א יד , כא) וימלך אביה בנו תחתיו בשנת שמנה עשרה לירבעם (ראה מ"א יד , לא - טו , א). והנה אבאר לך זה: מחשב אחד יחשוב מיציאת מצרים מניסן , או לבריאת עולם מתשרי , ויום אחד בשנה חשוב שנה , יספור מיום מלוך המלך עד תקופת שנתו , על כן תהיה שנת שמונה עשרה - תשע עשרה; והמשל בנולד יום ששי לפני שקוע השמש בעיר הזאת , שהיא רדוס , בתקופת תמוז , והיום ארוך שש עשרה שלמות , והנה יומל הבן בקר יום ששי , שהוא יום שמיני כפי חשבון התורה , והוא יום שביעי , ואיננו שלם , רק יחסרו שש עשרה שעות. ואל תתמה בעבור שתמצא ביחזקאל "יביאהו במצדות למען לא ישמע קולו" (יט , ט) , כי כן חשבו עבדי נבוכדנצר. וטעם "התמלוך" (יר' כב , טו) שאמר ירמיהו ליהויקים , כי הנבואה עליו: התחשוב כי מלכותך תתקיים לך בעבור היותך "מתחרה בארז"? (שם). והנה נשארה השאלה הקשה: כבר הזכרתי כי צדקיהו היה במות אביו בן עשרים וארבע שנה , והנה יהיה במות יהויקים וגלות יהויכין בן שלשים וחמש שנה; והנה כתוב "בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו" (מ"ב כד , יח)! וזה החשבון הוא , שנקרא 'מלך' שלש שנים לפני מות יאשיהו; כי נודע זה בכל הגוים שהומלך צדקיהו , והעד הכתוב בירמיה: "בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה" (כז , א) דבר השם לירמיהו שיעשה מוסרות , וישלחם אל מלכי אדום ומואב ועמון וצור "ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה" (שם , ג); כי אלה המלכים שמעו שנהרג יאשיהו , וחשבו כי צדקיהו , שהמליכוֹ כשהיה בן עשרים ואחת שנה , הוא ימלוך תחתיו; ואין טענה ממלכות יהואחז , כי עם הארץ המליכוהו , ולא שמעו דבריו כי לא מלך , רק שלשה חדשים. ונשאר בפרשה דבר לפרש , והוא: "ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי" (ראה שם , יב) , והנה ירמיה מספר זה הדבר של המוטות אל צדקיהו בעת מלכו אחר גלות יהויכין , ואמר לו "הביאו (בנוסחנו נוסף 'את') צואריכם בעול מלך בבל" (שם); ושם כתוב "ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה" (יר' כח , א) , וטעם "בשנה הרביעית" (שם) - שמרד יהויקים במלך בבל. ויש תקון אחד , שהמוטות תקנם ירמיה בראשית ממלכת יהויקים , ושלחם בשנה ראשונה למלכות צדקיהו; רק אין טעם לתקון הזה. ומפרש גדול היה בספרד והוא פירש ספרים בדקדוק , ופירש ואמר (ראה הרקמה , ע' שז - שטו) כי 'צדקיהו' תחת 'יהויקים'; וככה אמר "ואחרי אבשלום לא נטה" (מ"א ב , כח) כי הוא 'שלמה' , "ויהי ביום השביעי" (שמ' טז , כז) שהוא 'הרביעי' , "הגבל את ההר" (שמ' יט , כג) שהוא 'העם' , וככה מלות רבות כמו מאתים - ואת כולם ישא רוח! כי איך יתכן בלשון , שאדם ידבר מלה או יכתוב מלה , ורצונו מלה אחרת?! והאומר כזה - מהמשוגעים הוא נחשב. וכבר פירשתים כולם; וטוב לו שיאמר 'לא ידעתי' , ולא יהפך דברי אלהים חיים (ע"פ יר' כג , לו). ויתן. כתוב ומקצת כלי בית אלהים (בנוסחנו: האלהים) - כי בגלות יהויכין הובאו אל בבל כלי חמדת בית יי' , כי כן כתוב: "ואוצרות בית (בנוסחנו ללא 'בית') יי' ואוצרות בית המלך" (דה"ב לו , יח).

רלב"ג:
ויתן יי' בידו את יהויקים מלך יהודה וגו' - ידוע כי כבר גלו שם אז דניאל חנניה מישאל ועזריה , כמו שסיפר בזה המקום (להלן , ו). ולזה אמר על יהויקים והאנשים אשר גלו עמו: ויביאם ארץ שנער בית אלהיו; רוצה לומר , שכבר הביא אלה הגולים לארץ בבל , ששם בית אלהיו. ואולם הכלים הביא בית... אלהיו; והנה אמר בספר דברי הימים (דה"ב לו , ז) , שכבר נתנם בהיכלו בבבל. וידמה ש'היכלו' היה בית אוצר אלהיו.

ר' ישעיה מטראני:
ומקצת כלי בית האלהים - לפי שנותרו המשכן והאהל וכל כליו שגנזם יאשיהו (ראה יומא נב , ב) ולא גלו לבבל. בית אלהיו - בית עבודה זרה שלו. והכלים הכניס לאוצר עבודה זרה.

ר' סעדיה גאון:
בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנצר מלך בבל - והלא לא מלך נבוכדנצר אלא בשנת ארבע ליהוקים , שנאמר "בשנה הרביעית ליהוקים... היא השנה הראשונה לנבוכד נצר מלך בבל" (יר' כה , א) ואיך אמר בשנת שלש? אלא לא תוכל לפרש כי אם בשנת שלש למרדו שבשנת ארבע ליהוקים מלך נבוכד נצר וכבש את ננוה ובחמישית ליהוקים כבשו נבוכד נצר ליהוקים ועבדו יהויקים שלש שנים , שנאמר "ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרר בו" (מ"ב כד , א) עבדו ששית ושביעית ושמינית ואחר כך מרד בו שלש שנים תשיעית ועשירית ואחת עשרה ובשתים עשרה בא נבוכד נצר והגלהו ליהוקים מירושלם לבבל ועלה שנת י"ב למלכות יהויקים מלך יהודה בשנת שלש למרדו. "ובשנת שתים למלכות נבוכד נצר" (דנ' ב , א). היאך יתכן פסוק זה שכבר אמרנו למעלה שצר על ירושלם והגלה מבני יהודה (ראה פס' א - ג) וצוה לגדלם שנים שלש (ראה להלן , ה) ואחר ג' שנים הביאם שר הסריסים לפני המלך (ראה להלן , יח) ועתה אמר הפסוק "בשנת שתים למלכות נבוכד נצר"? אלא כה פתרונו: בשנת שתים לחורבן בית המקדש , שיבנה במהרה בימינו , יצא טבעו בכל העולם ומלך על כולם וחלם נבוכד נצר. פ"א בשנת שלש למלכות יהוקים מלך יהודה - ככלות השנה השלישית ותחלת רביעית ככתוב "הדבר אשר היה אל ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה למלך בבל" (ראה יר' כה , א) וגם אם נותרה מן השלישית ליהויקים בבוא נבוכד נצר אם כן תהיה ראשונה לנבוכד נצר והיא רביעית ליהויקים ואז הביא ליהויקים ועמו לבבל שנאמר ויתן יי' בידו את יהויקים ומקצת כלי בית האלוהים - לפי שנותר המשכן והאהל וכל שליו שלא גלו לבבל על שגנזם יאשיהו וירמיהו. ארץ שנער - ארץ ששם ננערו מתי מבול. בית אלוהיו - בית ממשלתו ודינו , כעניין שנאמר "ואתה תהיה לו לאלוהים" (שמ' ד , טז) , וכתוב "אשר ירשיעון אלהים" (שמ' כב , ח). בית אוצר אלהיו - בית האליל שלו.
ריכוז קישורים