תנ"ך - ענו כשדיא כשדאי קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֲנ֨וֹ כַשְׂדָּיאֵ֤ כַשְׂדָּאֵ֤י קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֱנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל־חַרְטֹ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי: (דניאל פרק ב פסוק י)

טקסט וניקוד:

עֲנוֹ כַשְׂדָּיאֵ כַשְׂדָּאֵי קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא־אִיתַי אֱנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל־קֳבֵל דִּי כָּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל־חַרְטֹם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי: (דניאל פרק ב פסוק י)

טקסט בלבד:

ענו כשדיא כשדאי קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי: (דניאל פרק ב פסוק י)

תיקון קוראים:

ענו כשדיא כשדאי קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי: (דניאל פרק ב פסוק י)

עין המסורה:
די - י"א בטעמא בקרייה (יתיב לפני פשטא): וי' ה , ב; דב' א , ד; יש' ה , כד; ל , לב; יר' יד , יד; טז , יב; כב , ל; דנ' ב , י; ז , כז; עז' ו , ח; ט , ד.

מסורה גדולה:
כל כשדיא כשדאין כתב וקר' כשדאי כשדאין. וכל יהודיא יהודאין כת' וכן קרין. כדנה דנה כולה הי כת'.

מסורה קטנה:
כשדיא - אי ק'; יבשתא - ל'; יוכל - ל' בלש' תרג'; די - י"א בטע' בקר'; חרטם - ל'; ואשף וכשדי - ל'.

רש"י:
די מלת מלכא - אשר דבר המלך יוכל להגיד. כל קבל - כל כנגד , כלומר: תשובתינו זו אמת היא , לעומת שלא היה מלך מעולם ששאל דבר כזה. מלה כדנה - דבר כזה. ואשף - הדוחק במזל.

ראב"ע דניאל פירוש א:
ענו: לא יש אנוש על היבשה , שמלת המלך יוכל להגיד! והנה כל מלך שהיה לפניך לא שאל כשאלה הזאת.

רלב"ג:
ענו הכשדים לפני המלך ואמרו: אין אדם על הארץ יוכל להגיד דבר המלך. כל עומת שלא היה מלך גדול ושלטון , ששאל דבר כזה לכל חרטום ואשף וכשדאי , לפי שכבר היו משערים שאין כח בהם לעמוד על אמיתת זה.

ר' ישעיה מטראני:
כל קבל - בכל זה הספר שאומר זה הלשון , מלת כל היא יתירה , שדרכה לבוא יתירה בהרבה מקומות , כמו "וראשית כל בכור כל" ביחזקאל (מד , ל). ומלת קבל מתפרש כנגד שתרגם "נגד" (שמ' יט , ב): "קבל" (ת"א). לא איתי - תרגום "יש" (בר' כג , ח): "אית" (ת"א). כל קבל די כל מלך - כנגד שכל מלך לא שאל שאלה כזו , לפיכך לא השתדלו על חכמה כזו ללומדה , לפי שאין דרך המלכים לשאול שאלה זו.

ר' סעדיה גאון:
ענו כשדאי וגו' לא איתי אנש על יבשתא - לא יש על יהבשה על הארץ שיכול לומר לך לפי שנסתלקה הנבואה.
ריכוז קישורים