תנ"ך - ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא: (דניאל פרק ז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם־לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא: (דניאל פרק ז פסוק ב)

טקסט בלבד:

ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא: (דניאל פרק ז פסוק ב)

תיקון קוראים:

ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא: (דניאל פרק ז פסוק ב)

עין המסורה:
וארו - ה': *דנ' ז , ב , ה , ו , ז , יג.

מסורה גדולה:
וארו ה' וסימנה' ארבע תינינ' כנמר חיוה רביעיה עם ענני שמיא.

מסורה קטנה:
בחזוי - ל'; וארו - ה'; מגיחן - ל'; לימא - ל'.

רש"י:
וארו - והנה. ארבע רוחי שמיא מגיחין וגו' - ארבע רוחות נושבות באות מארבע רוחות העולם ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו.

ראב"ע דניאל פירוש א:
ענה. עם ליליא - בחזון הלילה. וארו - כמו "ואלו" (דנ' ב , לא ועוד) , ויש אומרים כי כמוהו "וידע אלמנותיו" (יח' יט , ז) , שהוא 'ארמנותיו' (ראה ת"י שם). מגיחין (לפנינו: מגיחן) - כמו "יגיח ירדן" (איוב מ , כג). לימא רבא - לים הגדול.

ראב"ע דניאל פירוש ב:
ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא. ענין ימא רבא - עד הים הגדול , נהר פרת (ע"פ בר' טו , יח). כי אלה ה'ארבע רוחות' יגיחו לארץ ישראל: הממלכה הראשונה הבבלית - צפונית , והשנית הפרסית - מזרחית , והשלישית - מערבית , והרביעית - דרומית.

רלב"ג:
ענה דניאל ואמר: רואה הייתי בחזיוני הלילה , והנה ארבע רוחות השמים מוציאות הים הגדול ממקומו. והנה היה המשל הזה כאילו הרוחות ההם יהיו סיבה שישטוף הים הגדול את הארץ , כי המלכיות האלה בהתחדשם , היה הרג רב באומות כלם , אשר הם הווים למלך עליהם בחיל ובכח , כמו שנתפרסם זה בסיפורים. והיה גם כן מהחכמה , כשיחס זה לארבע רוחות השמים , כאילו הורה שאלו הארבע המלכיות שופעות משפע כל רוחות השמים , רצה לומר , מה שישפע מן הכוכבים בכללם , כי מפני זאת ההשגחה הכוללת לבד זכו לזאת הגדולה; כי הם היו כולם עובדי אלילים , ואין ראוי שתדבק בהם השגחה פרטית. ונכלל גם כן במספר , הערה לארבעה מלכיות , והם שם אלו המלכיות עולות מן הים הגדול , להורות על שרוממותם אינו להם , כי אם מצד שפע השמים; כי הם מצד עצמם ראויים שיהיו שפלים מאד , למטה ממימי הים , בדרך שלא יתקיים להם מציאות. ולזה זכר במלכות החמישי אשר ראויה להתרוממות מצד עצמה , מפני אמונתה בשם יתברך , שהיא באה עם ענני שמיא , עם שכבר היתה הערה בעלותם ממימי הים , שלא יפול אדם על גודל אלו המלכיות ותקפם , עם היותם בעלי אמונות נפסדות , עד שכבר משלו בכל היישוב , מה שלא נמצא כן עדין במלכות ישראל; כי גדלם היה מצד חסרונם , וחסרון האומות בכללם , שהיה קל להם להשמע אליהם וללכת בשקוציהם , כמו שגודל החיות אשר בים , הוא נפלא על גודל חיות היבשה , שהוא מצד חסרון הבעלי חיים הימיי לא מצד יתרון שלימותו , כמו שיתבאר בטבעיות.

רלב"ג - ביאור המילות:
וארו - והנה. רוחי שמיא - רוחות השמים; כאילו תאמר: רוח צפונית ורוח דרומית ורוח מזרחית ורוח מערבית. מגיחן לימא רבא - מוציאות הים הגדול ממקומו , כטעם "יגיח ירדן אל פיהו" (איוב מ , כג). וכבר תמצא כאלו הלמ"דים הרבה בלשון ארמית. והוא ידוע שהרוחות הנסגרות בים יוציאוהו ממקומו , וכן העניין ברוחות המנשבות עליו. וכאילו העיד בזה , שכל מה שישמע מן השמים מכל רוחותיו מעיד על דבר אלו המלכיות , שיעיר עליהם בזאת הנבואה או בזה החלום של נבואה.

ר' ישעיה מטראני:
וארו - כמו ואילו; ופירושו כמו "והנה". ארבע רוחי שמיא וארבע חיון רברבן - חלום אחד הוא.
ריכוז קישורים