תנ"ך - קדמיתא
כאריה
וגפין
די־נשר
לה
חזה
הוית
עד
די־מריטו
גפיה
גפה
ונטילת
מן־ארעא
ועל־רגלין
כאנש
הקימת
ולבב
אנש
יהיב
לה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
קַדְמָיְתָ֣א
כְאַרְיֵ֔ה
וְגַפִּ֥ין
דִּֽי־נְשַׁ֖ר
לַ֑הּ
חָזֵ֣ה
הֲוֵ֡ית
עַד֩
דִּי־מְּרִ֨יטוּ
גַפַּ֜יהּ
גַפַּ֜הּ
וּנְטִ֣ילַת
מִן־אַרְעָ֗א
וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙
כֶּאֱנָ֣שׁ
הֳקִימַ֔ת
וּלְבַ֥ב
אֱנָ֖שׁ
יְהִ֥יב
לַֽהּ:
(דניאל פרק ז פסוק ד)
קַדְמָיְתָא
כְאַרְיֵה
וְגַפִּין
דִּי־נְשַׁר
לַהּ
חָזֵה
הֲוֵית
עַד
דִּי־מְּרִיטוּ
גַפַּיהּ
גַפַּהּ
וּנְטִילַת
מִן־אַרְעָא
וְעַל־רַגְלַיִן
כֶּאֱנָשׁ
הֳקִימַת
וּלְבַב
אֱנָשׁ
יְהִיב
לַהּ:
(דניאל פרק ז פסוק ד)
קדמיתא
כאריה
וגפין
די־נשר
לה
חזה
הוית
עד
די־מריטו
גפיה
גפה
ונטילת
מן־ארעא
ועל־רגלין
כאנש
הקימת
ולבב
אנש
יהיב
לה:
(דניאל פרק ז פסוק ד)
קדמיתא
כאריה
וגפין
די־נשר
לה
חזה
הוית
עד
די־מריטו
גפיה
גפה
ונטילת
מן־ארעא
ועל־רגלין
כאנש
הקימת
ולבב
אנש
יהיב
לה:
(דניאל פרק ז פסוק ד)
רש"י:
קדמיתא
כאריה
וגפין
די
נשר
לה
-
היא
כאריה
ולה
כנפי
נשר;
זו
היא
מלכות
בבל
שהיתה
מושלת
באותה
שעה
,
וכך
ראה
אותה
ירמיה
,
שנאמר
"עלה
אריה
מסבכו"
(ד
,
ז)
,
ואומר
"הנה
כנשר
ידאה"
וגו'
(יר'
מח
,
מ).
עד
די
מריטו
גפה
-
נמרטו
כנפיה;
זו
היא
רמז
למפלתה.
ונטילת
מן
ארעא
-
לשון
'נסתלק
מן
הארץ'
רמז
שתבטל
המלכות
מן
הארץ.
ולבב
אנש
-
לשון
'חלשות'
,
כמו
"ידעו
גוים
אנוש
המה
סלה"
(ראה
תה'
ט
,
כא).
ראב"ע דניאל פירוש א:
קדמיתא...
-
הראשונה
כאריה
,
וכנפי
נשר
לה;
ורואה
הייתי:
ומרטו
כנפיה
ונשאוה
מן
הארץ
,
ועל
רגלים
כאנוש
הוצבה
,
ולב
אנוש
נתן
לה.
ראב"ע דניאל פירוש ב:
אמר
הגאון
,
שפירוש
ולבב
אינש
יהיב
ליה
(בנוסחנו:
לה)
-
על
נבוכדנצר
ששב
לדעתו
,
כענין
"ומנדעי
עלי
יתוב"
(דנ'
ד
,
לא);
ופירוש
ולבב
אינש
-
שׂכל
האדם
,
כי
החכמה
תקרא
'לב'.
ואע"פ
שכבר
הוקרה
לו
טרם
זה
החלום
,
אבל
רצה
דניאל
לזכור
המלכיות
על
תיקונם.
כמו
"ויאמר
לו
אלהים
שמך
יעקב"
(בר'
לה
,
י)
,
כדי
שידבק
אחריו
"לא
יקרא
שמך
עוד
יעקב"
(שם).
וכן
"הנה
נא
את
עקרה"
(שו'
יג
,
ג)
,
כדי
שידבק
עמו
"והרית
ויולדת
(בנוסחנו:
וילדת)
בן"
(שם).
ואמר
כי
תלת
עילעין
הן
שלש
ארצות
,
לא
כבשן
לא
זה
ולא
זה
,
ושמותן:
חראן
ונציבין
ושהרזור.
ואמר
כי
פירוש
בשר
שגיא
-
על
ישראל
רמז
לאחשורוש;
וישראל
נקרא
'שגיא'
,
שנאמר:
"ויהי
שם
לגוי
גדול"
(דב'
כו
,
ה).
ואלה
דברי
דרש
ואגדה.
והפירוש
הנכון
-
שמרטו
כנפי
הנשר
שהיו
לאריה
,
שלא
תעוף
ותימלט;
והקימוה
על
רגליה
והעמידוה
,
שלא
תלך
כשאר
הבהמות
ותברח
ותימלט.
וענין
ולבב
אינש
-
הפחד
,
כי
לב
הארי
יותר
גיבור
מלב
האדם.
וענין
ולשטר
חד
הקימת
-
שהוקמה
זאת
החיה
הנמשלת
לדוב
לשטר
חד
עם
האריה
,
ושמו
שלש
צלעות
מצלעות
האריה
בפי
הדוב
,
בין
שיניו
,
ואמרו
לדוב:
קומי
אכולי
בשר
שגיא
,
כנבואת
ישעיה
"לכן
יפלו
בחוריה
ברחובותיה
[וכל
אנשי
מלחמתה
ידמו]"
(יר'
נ
,
ל).
ויתכן
ששלש
מדינות
השחיתה
מלכות
פרס.
רלב"ג:
הראשונה
כאריה
וכנפי
נשר
לה.
רואה
הייתי
שנמרטו
כנפיה
והורמה
מן
הארץ
,
ועל
רגליה
כרגלי
אנוש
הוקמה
,
ולב
אדם
נתן
לה.
המשיל
כח
נבוכדנצאר
לכח
האריה
,
וקלות
תנועתו
ללכת
להלחם
באשר
ירצה
-
לכנפי
הנשר
,
שהם
כלי
לקלות
התנועה.
ואמר
שהמלכות
נחלש
כל
כך
,
שסר
מהם
קלות
התנועה
,
כי
סרו
מהם
כנפי
הנשר
וראשמו
להם
כגלי
אנוש
,
שתהיה
התנועה
בהם
בכבדות.
ולב
אדם
נתן
לה
,
והוסר
ממנה
לב
האריה
וגבורתו.
והנה
אמר
זה
על
בלשצר
,
שנצחוהו
מדי
ופרס
שהיו
תחתיו.
ר' ישעיה מטראני:
קדמייתא
כאריה
-
זו
היא
מלכות
שנמשל
לאריה
,
שנאמר
"עלה
אריה
מסובכו"
(יר'
ד
,
ז).
דמריטו
גפה
-
כלומר:
ראיתי
שיבטל
מלכותו
לימים
מועטים.