תנ"ך - לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכָל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ: (דברים פרק יב פסוק יז)

טקסט וניקוד:

לֹא־תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל־נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ: (דברים פרק יב פסוק יז)

טקסט בלבד:

לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך: (דברים פרק יב פסוק יז)

תיקון קוראים:

לא־תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל־נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך: (דברים פרק יב פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
לֵית לָך רְשׁוּ לְמֵיכַל בְּקִרוָך מַעסַר עֲבוּרָך חַמרָך ומִשׁחָך וּבכוֹרֵי תוֹרָך וְעָנָך וְכָל נִדרָך דְּתִידַּר וְנִדבָתָך וְאַפרָשׁוּת יְדָך :

מסורה גדולה:
מן ראש סיפר' ועד עשר תעשר ותירשך ויצהרך ומן עשר תעשר עד סופ' סיפר' תירשך ויצהרך.

רש"י:
לא תוכל - בא הכתוב ליתן 'לא תעשה' על הדבר (ראה ספ"ד קמז). לא תוכל - רבי יהושע בן קרחה אומר: יכול אתה אבל אינך רשאי; כיוצא בו: "ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יכלו בני ישראל להורישם" (ראה יהו' טו , סג) - יכולים היו , אלא שאין רשאין (ראה ספ"ד עב) , לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה; ולא יבוסים היו אלא חתים היו (ראה בר' כג) , אלא על שם העיר ששמה 'יבוס' [נקראים 'יבוסים']; כך מפורש בפרקי רבי אליעזר. והוא שנאמר "כי אם הסירך העורים והפסחים" (ש"ב ה , ו) - צְלמים שכתבו עליהם את השבועה (ראה פר"א לו). ובכורות בקרך - אזהרה זו לכהנים. ותרומת ידך - אילו הבִּכּורים (ראה ספ"ד עב).

ראב"ע:
לאכול בשעריך מעשר דגנך - עם הלוים ידבר , גם עם ישראל במעשר שני , על דעת הרבים. ובכורות בקרך - עם הכהנים ידבר; כי הלוים גם הכהנים הם בכלל ישראל , כמו "ואצו אתכם" (דב' ג , יח) , שידבר עם שנים שבטים וחצי; וכן: "אך פדה תפדה" (במ' יח , טו) - עם ישראל ידבר , והטעם: מי שהוא חייב לפדותו. וכן: לאכול בשעריך , "לפני יי' אלהיך תאכלנו" (להלן , יח) - מי שהוא חייב לאכלו. והמכחשים אמרו כי הם שנים בכורים: האחד בכור פטר רחם , והשני בכור עדר; ואין צורך להשיב על הבליהם. גם אחרים אמרו , כי הבכור והמעשר יאכלם הישראלי , אם היה במקום הנבחר; וזה הפך הכתוב.

ר' יוסף בכור שור:
לא תוכל לאכול בשעריך - האי קרא יתירא הוא , דהא כתיב לעיל "ואכלת לפני יי' אלהיך... מעשר דגנך" (דב' יד , כג; כוונתו ל"והבאתם שמה... ואכלתם שם... " , לעיל , ו - ז) , והוה ליה למכתב 'לא תוכל לאכלם בשעריך'! ופרט כל אחד יחידי - 'לאו' חד וחד , כדאיתא ב'אילו הן הלוקין' (ראה מכות יח , א). ואף בא להזהיר שלא יאכלם בטומאה , דכתיב התם "בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו" (דב' טו , כב) - שמתיר לאכול בטומאה גבי פסולי המוקדשין. והכי קאמר: לא תוכל לאכול בשעריך - מה שהיתרתי התם "בשעריך" (שם) , דהיינו טומאה - הכא לא תוכל; הכי איתא במכות (יט , ב) וב'הערל' (יבמות עג , ב).

רלב"ג:
לא תוכל לאכול בשעריך וגו' - הזהיר בזה שלא לאכול מעשר שני של דגן תירוש ויצהר חוץ מהמקום אשר יבחר יי' (ראה להלן , יח) , ושלא יאכלו הכהנים הבכורות חוץ מהמקום ההוא , ולא השלמים. והנה אמר כל נדריך אשר תדור , מה שלא אמר כן במה שקדם , אך אמר "נדריכם" (לעיל , ו); "וכל מבחר נדריכם" (לעיל , יא) - לכלול העולה עם השלמים , כי היא באה בנדר ובנדבה כמו השלמים. ואי אפשר שנאמר שיכלול בזה פסולי המקודשין , כי כבר הותרו לאכול בשערים כמו שקדם (ראה לעיל , טו). ולזה יהיה זה אזהרה שלא יאכל אדם מבשר העולה באיזה מקום שיהיה , כי לא הותרה אלא למזבח , כאמרו "ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח יי' אלהיך" (להלן , כז). והנה הדברים קל וחומר (ראה ספ"ד עד): אם מה שהותר לאדם במחיצתו נאסר חוץ למחיצתו , כל שכן במה שכל המקומות הם חוץ למחיצתו לאכילת אדם. ובכלל , הנה נלמד מזה העניין שלא יותר לאכול דבר כי אם בגדרים שהתירה אותם התורה; ולפי שלא הותרה העולה כי אם למזבח , הנה יהיה מזה אזהרה שלא יאכל אדם מבשרה באיזה מקום שיהיה , כי כל מקום יקרא שעריך לזה העניין. וכן נלמד מזה (ספ"ד עב) , שלא יאכל אדם קדשים קודם זריקת הדם , כי עדיין לא הותרו לאדם. ומזה גם כן יתבאר , והוא קל וחומר , שאסור לאכול בשר קדשים חוץ למחיצתו , שהוא לפנים מן הקלעים (ראה ספ"ד עג); כי שאר המקומות יקראו שעריך לזה העניין. והוא ידוע שהבִּכּוּרים נאכלים לכהנים בכל מקום , ממה שנזכר בפרשת 'קרח' מאכילת הבכורים (ראה במ' יח , יב - יג) , שלא התנה שם מקום מיוחד לאכילתם. ולזה תהיה הכונה באמרו ותרומת ידיך - שלא יאכל הכהן בִּכורים בשערים קודם הנחתם בעזרה , על האופן שהתבאר בפרשת 'והיה כי תבא' (ראה דב' כו , ד).
ריכוז קישורים