תנ"ך - כי־ירחיב ה' אלהיך את־גבלך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֻלְךָ֘ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר: (דברים פרק יב פסוק כ)

כִּי־יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי־תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר: (דברים פרק יב פסוק כ)

כי־ירחיב ה' אלהיך את־גבלך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר: (דברים פרק יב פסוק כ)

כי־ירחיב יהוה אלהיך את־גבלך כאשר דבר־לך ואמרת אכלה בשר כי־תאוה נפשך לאכל בשר בכל־אות נפשך תאכל בשר: (דברים פרק יב פסוק כ)

תרגום אונקלוס:

אֲרֵי יַפתֵּי יְיָ אֱלָהָך יָת תְּחוּמָך כְּמָא דְמַלֵיל לָך וְתֵימַר אֵיכוֹל בִּסרָא אֲרֵי תִתרְעֵי נַפשָׁך לְמֵיכַל בִּסרָא בְּכָל רְעוּת נַפשָׁך תֵּיכוֹל בִּסרָא :

עין המסורה:

אכלה - ה': ראה דב' ד , כד.

מסורה גדולה:

אכלה ה' כי יי' אלהיך אש אכלה וידעת היום כי יי' אלהיך כי ירחיב יי' אלהיך על כל שפים במדבר כקול מרכבות. וחד ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק.

מסורה קטנה:

אכלה - ה'.

רש"י:

כי ירחיב - למדה תורה דרך ארץ , שלא יתאוה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידים ועושר (ראה חולין פד , א). בכל אות נפשך וגו' - אבל במדבר נאסר להם בשר חולין , אלא אם כן מקדישהּ ומקריבהּ שלמים (ראה וי' יז).

רשב"ם:

כי ירחיב - ותהיה רחוק מן המשכן.

ראב"ע:

ואמר: כי תאוה נפשך לאכול בשר , וכבר הזכיר זה (ראה לעיל , טו) - להוסיף כי ירחק ממך המקום. גם זה הכתוב על מקום שאיננו מארץ כנען , ומשפטו כמשפט 'שעריך' (לעיל , יז).

ר' יוסף בכור שור:

ואמרת אכלה בשר - לעיל (פס' טו) מיירי בפסולי המוקדשין , וכאן בבשר תאוה של חולין. מכאן אמר רבי אלעזר בן שמוע (? ראה ספ"ד עה): לא ליקח אדם בשר עד שיהא כמלך בביתו; נאמר כאן: ואמרת אכלה בשר , וכתיב "ואמרת אשימה עלי מלך" (דב' יז , יד). והני מילי בדורות הראשונים , שהיו חזקים ויכולים להרעיב נפש , אבל כגון אנו - לֹוִים ואוכלים , כדאמר רבי יוחנן בחולין (פד , א); דאמר רבי יוחנן: אבא רב אמר: מי שיש לו מאתים זוז יקח לפסו (לסִירוֹ) ליטרא בשר; ממשפחת בריאים הוה , ויסבול! אבל כגון אנו - לֹוִים ואוכלים. בכל אות נפשך תאכל בשר - אע"פ שהזהרתיך על הקדשים שלא תאכלם כי אם בירושלים , החולין תאכל בכל אות נפשך.

רמב"ן:

כי ירחיב יי' אלהיך את גבלך - אין טעם הרחבה זאת כאותה שיאמר "ואם ירחיב יי' אלהיך את גבולך" וגו' "ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" (דב' יט , ח - ט) , שאם כן לא היה בשר תאוה מותר בבואם לארץ. אבל שם נאמר "כי יכרית יי' אלהיך את הגוים האלה (בנוסחנו ללא 'האלה') אשר יי' אלהיך נותן לך את ארצם" (שם , א) , והם שבעת הגוים אשר יזכיר בכל מקום , ואז נבדיל שלש ערים ― וכן עשה יהושע (ראה יהו' כ) ― ואחר כך אמר "ואם ירחיב יי' אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך ונתן לך את כל הארץ אשר נשבע (בנוסחנו: דבר) לתת לאבותיך" (דב' יט , ח) , וזה ירמוז לעשר העממים שנתנו לאברהם (ראה בר' טו , יט - כא). אבל כאן אמר כאשר דבר לך , והם הגוים האלה אשר יי' אלהיך נותן לך את ארצם; כי מיד לאחר שכבשו וחלקו הותר להם בשר תאוה. ואין טעם "כי ירחק ממך המקום" (להלן , כא) - שיהיה מותר בהרחק המקום בלבד , שאם כן יהיו יושבי ירושלם אסורים בבשר תאוה; אבל עִם כלל ישראל ידבר , ויאמר להם , כי כאשר ירחיב השם את גבולכם ולא תהיו כולכם יושבים סביב משכן השם כאשר אתם היום במדבר , יהיה לכם בשר החולין מותר , כי אי איפשר שתלכו כולכם ממקום רחוק אל המקום אשר יבחר השם , ותזבחו זבחים שלָמים כל מה שתאכלו.

רלב"ג:

כי ירחיב יי' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך וגו' - לפי שלא הותר בשר תאוה במדבר , הוצרך להזכיר בזה המקום שבכניסתם לארץ יהיו מותרים בבשר תאוה. כי תאוה נפשך לאכל בשר - מגיד , שאין ראוי לאכול בשר אלא לתאבון.