תנ"ך - רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר: (דברים פרק יב פסוק כג)

טקסט וניקוד:

רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר: (דברים פרק יב פסוק כג)

טקסט בלבד:

רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר: (דברים פרק יב פסוק כג)

תיקון קוראים:

רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא־תאכל הנפש עם־הבשר: (דברים פרק יב פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
לְחוֹד תְּקַף בְּדִיל דְּלָא לְמֵיכַל דְּמָא אֲרֵי דְמָא הוּא נַפשָׁא וְלָא תֵיכוֹל נַפשָׁא עִם בִּסרָא :

עין המסורה:
ולא - תאכל - ג': *דב' יב , כג; דב' כח , לא; ש"א א , ז.

מסורה גדולה:
ולא תאכל ג' רק חזק לבלתי שורך טבוח לעיניך ותבכה ולא תאכל.

מסורה קטנה:
אכל - ל'; ולא - תאכל - ג'.

רש"י:
רק חזק לבלתי אכל הדם - ממה שנאמר חזק אתה למד , שהיו שטופין בדם לאוכלו; לפיכך הוצרך לומר: חזק; דברי רבי יהודה. שמעון בן עזאי אומר: לא בא [הכתוב] אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות: אם הדם , שהוא קל להשמר ממנו , שאין אדם מתאוה לו , הוצרך לחַזֶּקך באזהרתו , קל וחומר בשאר מצות (ראה ספ"ד עו). לא תאכל הנפש עם הבשר - אזהרה לאבר מן החי (ראה שם).

רשב"ם:
רק חזק לבלתי אכול הדם - לפי שהדם מובלע בכל האיברים , צריך להתחזק ולדקדק יפה להוציאו.

ראב"ע:
כי הדם הוא הנפש - פרשתיו (בר' ט , ד; וי' יז , יד).

ר' יוסף בכור שור:
רק חזק לבלתי אכול הדם - לפי שהדם מעורב בבשר ויש עמל להוציאו מן הבשר ולטהר הבשר מן הדם , מזהיר שתתחזק לנקותה; ולכך הצריך להזהירך טפי:

רמב"ן:
ומדרש רבותינו (ראה ספ"ד עו) ברק חזק לבלתי אכול הדם ולא תאכלנו למען ייטב לך - מדרש יפה ונאות ללשון הכתוב , שהיו להוטים אחריו מאד , על כן הוצרך לכל האזהרות האלה. [(תוספת רמב"ן עצמו:) וכל שכן שהוצרך להזכיר איסורו אע"פ שלא הזכיר איסור החלב. ובאמת שדבר רבותינו זה מספיק לטעם רבוי האזהרות שהכתוב מזהיר ממנו , אבל הלשון שאמר רק חזק לבלתי אכול הדם אינו מתישב לי בכל זה , כי מה חוזק ואומץ יש בהזהר מן הדם? והראוי שיאמר לחומרו: השמר לך לבלתי אכול הדם! ומצינו לשון 'חוזק' במצות , שאמר הקדוש ברוך הוא ליהושע: "רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי" (יהו' א , ז) , וכן אמר יהושע לישראל: "וחזקתם מאד לשמור ולעשות ככל הכתוב בתורת משה" (ראה יהו' כג , ו) - וזה במצות כולן , ו"לשמור" ירמוז ל'לא תעשה' ו"לעשות" ירמוז למצות 'עשה'; אבל במצוה אחת לא נמצא כן. ומה צורך לחיזוק ב'שב ואל תעשה' ממצות 'לא תעשה' אחת? אבל נראה לי , כי הזכיר בה 'חיזוק' מפני הענין אשר ממנו דבקו בדם במצרים , כי היו זובחים את זבחיהם לשעירים תמיד , כמו שכתוב "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם" (וי' יז , ז) , וכתיב "יזבחו לשדים לא אלוה" (דב' לב , יז) , והיתה העבודה ההיא באכילה מן הדם; כי היו מקבצים הדם לשדים , והם אוכלים עליו וממנו , כאלו הם קרואים לשדים לאכול על שולחן השדים ההם , ומתחברים עמהם; וכבר הוזכר זה בספר 'מורה הנבוכים' (ג , מו). ולא שיהיה זה עיקר טעם איסור הדם , כי הכתוב מפרש טעמו: "כי הדם הוא הנפש" , כאשר בסדר 'אחרי מות' (וי' יז , יא); אבל מזה היו שטופים בו ורדופין אחריו מאד. והנה היו מתנבאים בו ומגידים עתידות; ולכך בא הכתוב והזהיר שאם ישמע מאוכלי הדם דבר עתיד , ובא האות והמופת (ע"פ דב' יג , ב) - אל יפתה לבו , אבל יחזיק בתומתו (ע"פ איוב ב , ג) ובאמונת השם ואל יאכל מן הדם בשום ענין , ואל ינסה המעשה ההוא (ראה דב' יג , ט) , מדבריהם לא יירא ומפניהם לא יחת (ע"פ יח' ב , ו) , כי הבל המה , מעשה תעתועים (ע"פ יר' י , טו). הזהיר בכאן כענין המוזהר בנביא השקר מפני הטעאתו.]

רלב"ג:
רק חזק לבלתי אכול הדם - באר בזה שדמה אסור באכילה; שלא יחשוב החושב שלא יהיה מוזהר , רק על דם קרבן , כדי שיתננו על המזבח. ולא תאכל הנפש עם הבשר - רוצה לומר: לא תאכל מה שהנפש בו עדיין עם הבשר ההוא , והוא אבר מן החי. רצוני , כי עדיין יש בנפש כח לשלוח לאבר ההוא הצריך לו מהמזון לוּ היה בבעל חיים.
ריכוז קישורים