תנ"ך - השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי: (דברים פרק יב פסוק ל)

טקסט וניקוד:

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן־תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּן גַּם־אָנִי: (דברים פרק יב פסוק ל)

טקסט בלבד:

השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני: (דברים פרק יב פסוק ל)

תיקון קוראים:

השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני: (דברים פרק יב פסוק ל)

תרגום אונקלוס:
אִסתְּמַר לָך דִּלמָא תִתְּקֵיל בָּתְרֵיהוֹן בָּתַר דְּיִשׁתֵּיצוֹן מִן קֳדָמָך וְדִלמָא תִתבַּע לְטָעֲוָתְהוֹן לְמֵימַר אֵיכְדֵין פָּלְחִין עַמְמַיָא הָאִלֵין יָת טָעֲוָתְהוֹן וְאֶעֱבֵיד כֵּין אַף אֲנָא :

עין המסורה:
ופן - ה': ראה דב' ד , ט. איכה - י"ז: ראה דב' א , יב.

מסורה קטנה:
ופן - ה'; איכה - י"ז.

רש"י:
פן תנקש - אונקלס תרגם לשון 'מוקש'. ואומר אני שלא חש לדקדק בלשון , שלא מצינו נו"ן בלשון 'יוקש' , ואפילו ליסוד הנופל ממנו; אבל בלשון טירוף וקישקוש מצינו נו"ן: "וארכובתיה דא לדא נקשן" (דנ' ה , ו). ואף זה אני אומר: פן תנקש אחריהם - פן תטרף אחריהם להיות כרוך אחר מעשיהם. [וכן "ינקש נושה לכל אשר לו" (תה' קט , יא) - מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים , ויהיו מחזרים ומתנקשים אחר ממונו.] אחרי השמדם מפניך - אחר שתראה שאשמידם מפניך , יש לך לתת לב: מפני מה נשמדו אילו? - מפני מעשיהם מקולקלים שבידיהם; אף אתה לא תעשה כן , שלא יבואו אחרים וישמידוך (ראה ספ"ד פא). איכה יעבדו - לפי שלא ענש על עבודה זרה אלא על זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה ― כמו שכתוב "בלתי ליי' לבדו" (שמ' כב , יט) , דברים הנעשים לגבוה ― בא ולימדך כאן שאם דרכה של עבודה זרה לעובדה בדבר אחר , כגון פוער לפעור ואבן למרקוליס , זו היא עבודתו וחייב; אבל זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה , אפילו שלא כדרכה [חייב] (ראה סנה' ס , ב - סא , א).

רשב"ם:
פן תנקש - כמו "ינקש נושה" (תה' קט , יא); "דא לדא נקשן" (דנ' ה , ו): לא תיטלטל לנוע ולנוד וללכת אחריהם.

ראב"ע:
ומלת ופן - דרך קצרה , שתעשה כמעשיהם. ואעשה כן גם אני - לעבודת השם , ותחשוב כי תעשה טוב.

ר' יוסף בכור שור:
אחרי השמדם מפניך - כי אז לא תיענש יותר?! שראיתה שמעשיהם מאוסים לפני הקדוש ברוך הוא עד שהשמידם מפני רוע מעלליהם , ואתה תעשה כמותם?! בתמיהה. ואעשה כן גם אני - לשמים. איני חפץ שתעשה לפנַי מה שהם עושים לעבודה זרה שלהם , כי שימושם ומעשיהם מאוסים ושנואים , מתועבים לפני; כדמפרש ואזיל: כי תועבת יי' אשר שנא. ורבותינו דרשו (ראה סנה' ס , ב) , שהעובד עבודה זרה כדרכה , כדרך שעובדין אותה , חייב , אבל שלא כדרכה אינו חייב מיתה אלא על ארבע עבודות פנים , כגון: זיבוח וניסוך וקיטור והשתחויה , כדנפקא לן מ"זובח לאלהים יחרם" (שמ' כב , יט). ריקן (סילק) כל העבודות לשם המיוחד. וקבלה והולכה וסילוק לחם הפנים לא חשבינן לגבי הכי 'עבודה' , דכתיב "ועבדתם" (במ' יח , ז) - עבודה תמה (ראה יומא כד , א) , ולא עבודה שיש אחריה זריקת הדם; ואין הקבלה אלא הכשר זריקה , וכן הולכת דם הכשר זריקה , והולכת איברים ואימורים הכשר הקטרה. אבל הזביחה אין אחריה עבודה באותו מעשה ובאותו עניין , וכן הקיטור והניסוך , נסך היין והמים , וזריקת הדם שאף הוא נקרא 'ניסוך' , כדכתיב "בל אסיך נסכיהם מדם" (תה' טז , ד); "עבודת מתנה" (במ' יח , ז) - ולא עבודת סילוק. והשתחואה , אעפ"י שאינה עבודה , הרי יצאת לידון: דכתיב "לא תשתחוה לאל אחר" (שמ' לד , יד) , וכתיב "לא תשתחוה להם ולא תעבדם" (שמ' כ , ה) - מקיש השתחואה לעבודה (ראה יומא כד , א; סנה' ס , ב). אבל הנודר בשמו , והמקיים בשמו - באזהרה.

רמב"ן:
השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך - אחר שתראה שאשמידם , מיד יש לתת לב: מפני מה נשתמדו אלו? - מפני מעשים מקולקלים שבידיהם; אף אתה לא תעשה כן , שלא יבאו אחרים וישמידוך; לשון רבנו שלמה. ואם כן , יהיה זה אזהרה והתראה מלעבוד עבודה זרה. וכן כתב: איכה יעבדו - לפי שלא ענש על עבודה זרה אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה , כמו שכתוב "בלתי ליי' לבדו" (שמ' כב , יט) - דברים הנעשים לגבוה , בא ולמדך כאן , שאם דרכה של עבודה זרה לעבדה בדבר אחר , כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס , שהיא עבודתו , חייב; וחייב על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה אפילו שלא כדרכה. וזה איננו נכון , כי הכתוב אמר: לא תעשה כן ליי' אלהיך - אם כן אינה אזהרה בעבודה לאלהיהם , רק שלא לעבוד השם הנכבד בעבודתם , כאשר נתן הטעם: כי כל תועבת יי' אשר שנא וגו'. אבל פירוש הפרשה , כי עד הנה צוה פעמים רבות כי בבֹאנו אל הארץ נעקור עבודה זרה ומשמשיה ונאבד את שמם , וצוה שנעשה זה כאשר אנחנו יורשים אותה , מיד. ועתה אמר , כי כאשר יכרית השם הגוים ההם מפנינו וישתכח שם עבודה זרה מן הארץ ונשב בארצם לבטח (ראה לעיל , כט) , לא נחשב בלבנו: הנה הכרית השם מפנינו עובדי אלהים אחרים בעבור שהיו עושים כבוד ועבודה שלימה למעשה ידי אדם , עץ ואבן; ואין ראוי לתת כבודו לאחר ותהלתו לפסילים (ע"פ יש' מב , ח) , כי כן אסר זבוח וקטור ונסוך והשתחואה בלתי ליי' לבדו. והנהוג במלכים , כי המתהדר בכבודם לתת עטרה בראשו או ללבוש לבוש מלכות כהם , אחת דתו להמית (ע"פ אס' ד , יא); אם כן , אני אעשה לשם הנכבד כאשר היו הגוים עושים לאלהיהם , וייטב לפניו. והזהיר: לא תעשה כן , כי הדברים המתועבים לפניו היו עושים לאלהיהם. ולא אסרם מפני המעשה , שיהיה נכבד וראוי לעשותו לפני השם לבדו , רק מפני הכונה שהיתה בהם לעבודת אלהות , כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם , שהוא דבר מתועב לפני השם לשפוך דם נקי (ע"פ יש' נט , ז) , ואף כי להיות אכזרי על פרי בטן לא ירחמו (ע"פ יש' יג , יח). ועל כן אמר "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם" וגו' (דב' יג , א) - להזהיר על מעשה הקרבנות ועבודת המקדש , שלא תוסף עליו ולא תגרע ממנו (ראה שם); וזה ענין הפרשה הזאת באמת. אבל רבותינו (ראה סנה' ס , ב) שלמדו מכאן לעובד עבודה זרה כדרכה שחייב עליה לעולם , אפילו פוער עצמו לפעור - מפני שהזכיר הכתוב איכה יעבדו , ללמד , כי תקָרא 'עבודה' באיכות ההוא , ויהיה בכלל "לא תעבדם" (שמ' כ , ה); אבל אם יזרוק אבן לפעור , או אפילו דרך כבוד שיחבק וירבץ לפניו , אינו חייב מיתה. ועל דרך הפשט: הזהיר בראש הסדר "לא תעשון כן ליי' אלהיכם" (לעיל , ד) - לעבדו כאלהי העמים על ההרים הרמים (ראה לעיל , ב) בקרבנותיו , ועתה בפרשה הזאת הזהיר: לא תעשה כן ליי' אלהיך - לעבדו במקדשו בעבודות שלהם.

רלב"ג:
השמר לך פן תנקש אחריהם - רוצה לומר: פן תנקש במוקש אשר נוקשו הם , וזה יהיה אם תנהג במנהגיהם בעריות ובזולת זה , כמו שאמר בפרשת 'קדושים תהיו': "ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח מפניכם" (וי' כ , כג). ופן תדרוש לאלהיהם - מגיד שאם ילכו במנהגיהם הפחותים , סופם לעבוד עבודה זרה. או ירצה בזה: שמא תחקור איך היו הגוים עובדים עבודה זרה , ותחשוב לעבוד השם יתעלה בדרך ההוא. והזהיר שלא יעשה כן ליי' , כי מה שיחשבוהו לעבודה לו , יהיה ההפך; כי הם היו עושים לאלהיהם כל הדברים המרוחקים והמתועבים לשם יתעלה , עד שגם בניהם ובנותיהם היו שורפים באש לאלהיהם. ואולם כוונת התורה היא בהפך זה; שלא העמיסה עלינו דבר יכבד עלינו , אבל הם דברים ישרים וצדיקים , מיישרים בעצמותם אל כל הטובות.
ריכוז קישורים