תנ"ך - כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַֽעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ: (דברים פרק טו פסוק ח)

טקסט וניקוד:

כִּי־פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: (דברים פרק טו פסוק ח)

טקסט בלבד:

כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו: (דברים פרק טו פסוק ח)

תיקון קוראים:

כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו: (דברים פרק טו פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי מִפתָּח תִּפתַּח יָת יְדָך לֵיהּ וְאוֹזָפָא תּוֹזְפִנֵיהּ כְּמִסַת חוּסרָנֵיהּ דְּחַסִיר לֵיהּ :

עין המסורה:
פתח - ג' , ב' חסר וחד מלא: דב' טו , ח , יא; נח' ג , יג.

מסורה קטנה:
פתח - ג' ב' חס' וחד מל'.

רש"י:
פתח תפתח - אפילו כמה פעמים (ראה שם). כי פתח תפתח - הרי כי משמש [בלשון] 'אלא' (ראה ר"ה ג , א). והעבט תעביטנו - [אם] לא רצה במתנה , תן לו בהלואה (ראה ספ"ד קטז). די מחסורו - ואי אתה מצווה לעשרו (ראה שם). אשר יחסר [לו] - אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו (ראה שם). לו - זו אשה; וכן הוא אומר "אעשה לו עזר [כנגדו]" (בר' ב , יח; ראה ספ"ד קטז).

רשב"ם:
כי פתוח תפתח את ידך - אלא.

ראב"ע:
פָּתֹחַ תפתח - שם הפועל; וכל מקום שאיננו כתוב היא 'דרך קצרה'. גם הדרש יפה (ראה ספ"ד קטז). את ידך לו - לאשר אין לו כלום. והעבט תעביטנו - תתן לו משלך על עבוטו. והנה תעביטנו - תקח עבוטו.

ר' יוסף בכור שור:
כי פתוח תפתח את ידך - כדי שיקח מה שבתוכה. והעבט תעבטנו (בנוסחנו: תעביטנו) די מחסורו - אם יש לך משכון ממנו על הלוואך , השב לו אותו שהוא חסר ממנו; כמו "השיב תשיב לו את העבוט" (דב' כד , יג).

רלב"ג:
פתוח תפתח את ידך לו - רוצה לומר: לתת לו על דרך החמלה והצדקה. והעבט תעביטנו - מגיד שאם יש לו משכון תלְוֵהו על המשכון , ותנהג במשכון לפי מה שחייבה התורה במשכון העני , לפי מה שנזכר בפרשת "ואלה המשפטים" (ראה שמ' כב , כד - כו). די מחסורו אשר יחסר לו - למדנו שמחסורו הוא עליך , אע"פ שאין לו משכון. ואמנם זכר המשכון , להודיע שההלואה קודמת למתנה , עם שלא יושג בה בושת לעני. והנה זכר בכאן שיתן לעני את בקשתו די מחסורו , להודיע שאע"פ שלא ישאל , חייב אתה לפרנסו. ואין ראוי שנדמה שכל אחד מהאנשים אשר בעיר יחוייב לתת לו די מחסורו , או שיהיה החיוב על הראשון שיבא אליו העני , אבל ראוי שבין כל בני העיר יִשְלַם זה לעני. ולזה הוא מבואר , כי צריך שיהיה בעיר ממונה על הצדקה או ממונים. והנה אמרו: די מחסורו אשר יחסר לו - כולל (ראה ספ"ד קטז) כל מה שיחסר לו ממזון וכסות , ואפילו עבד לשמשו , ואפילו סוס לרכוב עליו. ואמר: אשר יחסר לו , להעיר שלפי מנהגו ועניינו יותן לו המצטרך אליו; שאם היה רגיל בפת חטים לא נאכילהו שעורים , ואם היה לבוש בגדים יפים לא נלבישהו בלויי סחבות (ע"פ יר' לח , יא).
ריכוז קישורים