תנ"ך - כי־יהיה
בך
אביון
מאחד
אחיך
באחד
שעריך
בארצך
אשר־ה'
אלהיך
נתן
לך
לא
תאמץ
את־לבבך
ולא
תקפץ
את־ידך
מאחיך
האביון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־יִהְיֶה֩
בְךָ֨
אֶבְי֜וֹן
מֵאַחַ֤ד
אַחֶ֙יךָ֙
בְּאַחַ֣ד
שְׁעָרֶ֔יךָ
בְּאַ֨רְצְךָ֔
אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
נֹתֵ֣ן
לָ֑ךְ
לֹ֧א
תְאַמֵּ֣ץ
אֶת־לְבָבְךָ֗
וְלֹ֤א
תִקְפֹּץ֙
אֶת־יָ֣דְךָ֔
מֵאָחִ֖יךָ
הָאֶבְיֽוֹן:
(דברים פרק טו פסוק ז)
כִּי־יִהְיֶה
בְךָ
אֶבְיוֹן
מֵאַחַד
אַחֶיךָ
בְּאַחַד
שְׁעָרֶיךָ
בְּאַרְצְךָ
אֲשֶׁר־יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן
לָךְ
לֹא
תְאַמֵּץ
אֶת־לְבָבְךָ
וְלֹא
תִקְפֹּץ
אֶת־יָדְךָ
מֵאָחִיךָ
הָאֶבְיוֹן:
(דברים פרק טו פסוק ז)
כי־יהיה
בך
אביון
מאחד
אחיך
באחד
שעריך
בארצך
אשר־ה'
אלהיך
נתן
לך
לא
תאמץ
את־לבבך
ולא
תקפץ
את־ידך
מאחיך
האביון:
(דברים פרק טו פסוק ז)
כי־יהיה
בך
אביון
מאחד
אחיך
באחד
שעריך
בארצך
אשר־יהוה
אלהיך
נתן
לך
לא
תאמץ
את־לבבך
ולא
תקפץ
את־ידך
מאחיך
האביון:
(דברים פרק טו פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
יְהֵי
בָך
מִסכֵּינָא
חַד
מֵאַחָך
בַּחֲדָא
מִן
קִרוָך
בְּאַרעָך
דַּייָ
אֱלָהָך
יָהֵיב
לָך
לָא
תְתַקֵיף
יָת
לִיבָּך
וְלָא
תִקפּוֹץ
יָת
יְדָך
מֵאֲחוּך
מִסכֵּינָא
:
רש"י:
כי
יהיה
בך
אביון
-
התאב
תאב
קודם
(ראה
ספ"ד
קטז).
מאחד
אחיך
-
אחיך
מאביך
קודם
לאחיך
מאמך
(ראה
שם).
שעריך
-
עניי
עירך
קודמין
[לעניי
עיר
אחרת]
(ראה
שם).
לא
תאמץ
-
יש
לך
[אדם]
שמצטער
אם
יתן
אם
לאו;
לכך
נאמר:
לא
תאמץ.
יש
לך
אדם
שפושט
ידו
וקופצה;
לכך
נאמר:
לא
תקפוץ.
מאחיך
האביון
-
אם
לא
תתן
לו
,
סופך
להיות
אחיו
[של]
אביון
(ראה
ספ"ד
קטז).
ראב"ע:
לא
תאמץ
את
לבבך
-
לדבר
על
לבו
דברים
טובים.
תקפוץ
-
תסגור
,
וכן
"קפצה
פיה"
(תה'
קז
,
מב).
האביון
-
יש
אומרים
שהוא
מגזרת
"ולא
אבה"
(שמ'
י
,
כז);
והטעם
,
שהוא
מתאוה
לכל
דבר
,
בעבור
חסרונו.
ר' יוסף בכור שור:
כי
יהיה
בך
אביון
-
אם
יהיה
בך
אביון.
'כי'
זה
כמו
'אי'
-
אם
יארע
שיהיה
בך
אביון
―
כי
אין
לך
כלל
שאין
לך
יוצאים
מן
הכלל
,
ולכך
אמרו
רבותינו
(ראה
עירובין
כז
,
א):
אין
למידין
מן
הכללות
ואפילו
נאמר
בו
'חוץ'
―
מה
שאמרתי
לך
"לא
יהיה
בך
אביון"
(לעיל
,
ד)
-
לא
ימצא
הוא;
ואם
יהיה
,
לא
תאמץ
את
לבבך
-
שלא
תאמר:
זה
שהוא
אביון
-
מפני
שאינו
הגון
והקדוש
ברוך
הוא
שונאו
,
ולא
אתן
לו
מאומה;
כדרך
שאמר
טורנסרופוס
הרשע
אל
רבי
עקיבא
(ראה
ב"ב
י
,
א);
אלא
עשה
מה
שעליך
וגמול
חסד
לאחיך
,
והקדוש
ברוך
הוא
מה
שיחפוץ
יעשה.
כי
שמא
מה
שהקדוש
ברוך
הוא
מדקדקו
בעניות
-
מפני
שהוא
אהבו
,
כדכתיב
"את
אשר
יאהב
יי'
יוכיח"
(מש'
ג
,
יב)
,
ומנקהו
כדי
לזכותו
לחיי
העולם
הבא;
כי
הקדוש
ברוך
הוא
הרבה
פעמים
משפיע
טוב
לשונאיו
כדי
לטורדם
,
דכתיב
"איש
בער
לא
ידע
וכסיל
לא
יבין
את
זאת
,
בפרוח
רשעים
כמו
עשב
ויציצו
כל
פועלי
אוון
להשמדם
עדי
עד"
(תה'
צב
,
ז
-
ח).
והוא
הדין
שמדקה
אוהביו
בעניות
כדי
שיזכנו.
ולכך
לא
תאמץ
את
לבבך
ולא
תקפוץ
את
ידך
-
כלומר:
לא
תקפוץ
מה
שבידך
שלא
ליתנו
לעני.
רלב"ג:
כי
יהיה
בך
אביון
מאחד
אחיך
-
ידענו
שהתורה
צותה
בכללות
לחון
העניים
מישראל
אי
זה
שיהיו;
אך
זכר
אלה
התנאים
,
להודיע
איזה
עני
הוא
קודם.
ולזה
אמר
מאחד
אחיך
-
שהם
קרובים
,
כי
הם
קודמים
לשאר
העניים
שאינם
ממשפחתו.
באחד
שעריך
-
רוצה
לומר
,
שיהיה
האביון
באחד
שעריך
,
אע"פ
שלא
יהיה
קרובך;
כיון
שהוא
מעירך
הוא
קודם
לשאר
העניים
שהם
מעיר
אחרת.
או
ירצה
באמרו
באחד
שעריך
-
שיהיה
מאחד
מערי
שבטיך
,
כי
עניי
שבטו
קודמין
לשאר
העניים.
בארצך
-
רוצה
לומר
,
שיהיה
האביון
בארצך
,
והוא
קודם
לעניי
חוצה
לארץ.
ולזה
אמר
גם
כן
בסוף
הפרשה
זאת
ההדרגה
בעינה
,
והוא
באמרו
"לאחיך
לענייך
ולאביונך
בארצך"
(להלן
,
יא)
-
באר
שאחיו
,
אם
הוא
עני
,
קודם
לעניי
עירו
,
ועניי
עירו
קודמים
לעניי
עיר
אחרת
מארץ
ישראל
,
ועניי
ארץ
ישראל
קודמים
לעניי
חוצה
לארץ.
לא
תאמץ
את
לבבך
-
רוצה
לומר:
להמנע
מלרחם
עליו.
ולא
תקפוץ
את
ידך
-
אך
תפתחה
לקחת
בה
דבר
לתת
לו.