תנ"ך - וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים: (דברים פרק יח פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים: (דברים פרק יח פסוק יא)

טקסט בלבד:

וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים: (דברים פרק יח פסוק יא)

תיקון קוראים:

וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים: (דברים פרק יח פסוק יא)

תרגום אונקלוס:
וְרָטֵין רְטַן וְשָׁאֵיל בְּבִדִּין וּבִזכוּרוּ וְתָבַע מִן מִיתַיָא :

עין המסורה:
וידעני - ד' , ג' חסר וחד מלא (בלישנא): וי' כ , כז; *דב' יח , יא; ש"א כח , ט; דה"ב לג , ו. ודרש - ג' וחסר: *דב' יח , יא; יש' טז , ה; מש' יא , כז.

מסורה גדולה:
וידעני ד' ג' חס' וחד מל' ואיש או אשה וחבר חבר ותאמר האשה ועשה אוב וידעוני. ודרש ג' וחס' ודרש אל המתים ודרש משפט ומהר צדק ודרש רעה.

מסורה קטנה:
וידעני - ד'; ודרש - ג' וחס'.

רש"י:
וחבר חבר - שמצרף נחשים ועקרבים או שאר חיות למקום אחד (ראה ספ"ד קעב). ושואל אוב - זה מכשפוּת ששמו 'פיתום' ומדבר משחיו; מעלה את המת בבית השחי שלו (ראה שם). וידעוני - מכניס עצם חיה ששמה 'יִדּוֹעַ' לתוך פיו , ומדבר העצם על ידי מכשפוּת (ראה סנה' סה , ב). ודורש אל המתים - כגון המעלה בזכורו , והנשאל בגלגלת (ראה ספ"ד קעב).

רשב"ם:
וחבר חָבר - הניגון בחי"ת; כמו מן "הַחֶרֶב" (יר' כא , ז) - "תאכל הֶחָרֶב" (ש"ב יא , כה). וזה מוכיח: "וחובר (בנוסחנו: חובר) חֲבָרִים מחוכם" (תה' נח , ו): כמו מן 'מלך' - 'מְלָכִים' , וכמו מן 'עבד' - 'עֲבָדִים' , כן יאמר מן חֶבֶר - "חֲבָרִים". ואילו היה 'חָבֵר' , טעמו בבי"ת , כמו: "חָבֵר אנכי (לפנינו: אני) לכל אשר יראוך" (תה' קיט , סג); 'יָרֵך'; 'גָדֵר'; 'כָּתֵף' ו'גָזֵל'; שטעמם למטה , היה לו לומר 'וחובר חֲבֵרִים' , (כמו) מן 'יָרֵך' - "יְרֵכו" (בר' לב , כו); 'גְזֵלו'; "חֲבֵרִים מקשיבים לקולך" (שה"ש ח , יג). ובַחי"ת - מצאתי אחרי כן בספרי ספרד כדבריי.

ראב"ע:
וחובר חבר - אלה האומרים שיחברו השדים. אוב וידעוני - פרשתיו (וי' יט , לא). ודורש אל המתים - כהולכים אל בית הקברות ולוקחי עצם אדם מת , ובעבור מחשבתו ושגעונו תֵרָאה לו דמות צורות בחלום , גם בהקיץ.

ר' יוסף בכור שור:
אחד חבר גדול , שמחבר דובים ואריות ובריות גדולות , ואחד חבר קטן , דצמד זיבורתא ועקרבא ומחברם (ראה סנה' סה , א). ושואל אוב - מדבר בין הפרקים ובין אצילי ידיו , והמעלה בזכורו - שמעלהו על זכרות שלו - ונשאל בגולגולת (ראה סנה' סה , ב). וידעוני - המכניס עצם יִדּוֹע בפיו (ראה שם). דורש אל המתים - המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטומאה (ראה שם).

רמב"ן:
ואמר מעביר בנו ובתו באש - והוא מין ממיני הכישוף , על דרך הפשט , או המולך על דעת רבותינו (ראה סנה' סד , ב); והוא האמת , כמו שפירשתי במקומו (וי' יח , כא). והזכיר מכשף - שם כלל לכל הכשפים. וחובר חבר ושואל אוב וידעוני - והם פרטים בכשוף; ואסר אותם גם לשואל. ודורש אל המתים - באוב עצמו , ובכל ענין שידרוש אליהם. והזכיר קוסם קסמים - והוא מחשבה בעתידות בכלל , מלשון "קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו" (מש' טז , י); כמו שאמר: "בלעם בן בעור הקוסם" (יהו' יג , כב) , והיה מנחש , כמו שנאמר בו "ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים" (במ' כד , א); וכתוב "קסמי נא לי באוב" (ש"א כח , ח). והזכיר בפרט מעונן - והוא היודע בעננים , ומנחש - המביט בעופות בכנפיהם או בצפצוף , כענין שכתוב "כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר" (קה' י , כ); והוא לשון נגזר מן "חשתי ולא התמהמהתי" (תה' קיט , ס) , שכל מה שימהר להודיע בעתיד קודם היותו יקרא 'נחש' , כלומר: נחיש ונקדים לדעת.

רלב"ג:
וחובר חבר - הוא האומר קצת דברים ויחשוב שיבואו אז נחשים ועקרבים או איזה מין שירצה , או שיאמר לחש על נשיכת עקרב או נחש ויחשוב שיסור היזקם. ושואל אוב - הוא השואל דבר מבעל אוב. והנה בעל אוב בסקילה (ראה וי' כ , כז) , והשואל לו הוא ב'לא תעשה'. ודבר האוב הוא שיעשה בעל האוב קצת פעולות ויאמר קצת דברים עד שידמה השואל שהמת מדבר עמו מתחת הארץ בקול נמוך מאד , בלתי נשמע כי אם לשואל , כאמרו יהיה כאוב מארץ קולך" (יש' כט , ד). וידעוני - הוא הדורש אל בעל ידעוני; והוא ב'לא תעשה' , ובעל ידעוני עצמו בסקילה , כמו שקדם (ראה וי' כ , כז). ובעל ידעוני הוא שמניח עצם עוף ששמו ידוע בפיו , ויפול כמו נכפה , וידבר בפיו לפי מחשבתו דברים שעתידים להיות. ודורש אל המתים - הוא באיזה צד שיהיה דורש אליהם; אם שילין בבית הקברות ויתבודד דמיונו בעניין המתים ויחשוב שהמת ידבר עמו ויודיעהו דברים העתידים , או יהיה נשאל בגולגלת המת ויעשה פעולות וידבר דברים עד שידמה שיהיה קול נמוך יוצא מתחת שחיו וידבר לו דברים העתידים. והנה אלו הדברים כלם הם רבי ההפסד והגנות , והם תועבת השם יתעלה , ובגלל התועבות האלה מוריש השם יתעלה הגוים האלה מפניך.
ריכוז קישורים