רמב"ן:
ואמר
הכתוב:
כי
תועבת
יי'
כל
עושה
אלה
-
ולא
אמר
'עושה
כל
אלה'
,
כי
הכתוב
ידבר
על
רובם.
כי
המעונן
והמנחש
(ראה
לעיל
,
י)
-
אינה
תועבה
ולא
הוריש
הכנענים
בעבורם
,
כי
כל
בני
אדם
יתאוו
לדעת
עתידות
למו
(ע"פ
דב'
לב
,
לה)
ומתעסקים
בחכמות
רבות
כאלה
לדעתם.
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
ועתה
דע
והבן
בעניני
הכשפים.
כי
הבורא
יתברך
,
כאשר
ברא
הכל
מאין
,
עשה
העליונים
מנהיגי
התחתונים
אשר
למטה
מהם
,
ונתן
כח
הארץ
וכל
אשר
עליה
(ע"פ
נחמ'
ט
,
ו)
בכוכבים
ובמזלות
לפי
הנהגתם
ומבטם
בהם
,
כאשר
הוא
מנוסה
בחכמת
האצטגנינות.
ועשה
עוד
על
הכוכבים
ועל
המזלות
מנהיגים
-
מלאכים
ושרים
שהם
נפש
להם.
והנה
הנהגתם
מעת
היותם
עד
לעולם
ועד
-
גזירת
עליון
אשר
שׂם
להם.
אבל
היה
מנפלאותיו
העצומות
,
ששם
בכח
המנהיגים
העליונים
דרכי
תמורות
וכחות
להמיר
הנהגת
אשר
למטה
מהם
,
שאם
יהיה
מבט
הכוכבים
בפניו
אשר
כנגד
הארץ
טובה
או
רעה
לארץ
או
לעם
או
לאיש
,
ימירו
אותם
הפנים
העליונים
עליו
להפך
במבט
עצמו
,
כענין
שאמרו:
תמורת
'ענג'
-
'נגע'
(ראה
ספר
יצירה
ב
,
ד).
ועשה
כן
,
להיות
הוא
יתעלה
שמו
"מהשנא
עדניא
וזימניא"
(דנ'
ב
,
כא)
,
"קורא
למי
הים"
(עמ'
ה
,
ח)
לעשות
בהם
כרצונו
,
"והופך
לבקר
צלמות"
(שם)
,
מבלי
שנוי
טבעו
של
עולם
,
ושיעשו
הכוכבים
והמזלות
מהלכם
כסדרן.
ועל
כן
אמר
בעל
'ספר
הלבנה'
החכם
בנגרמונסייא:
כשהלבנה
,
והיא
נקראת
'גלגל
העולם'
,
בראש
טלה
על
דרך
משל
,
ויהיה
פניו
מול
פלוני
,
תעשה
תמונה
לדבר
פלוני
ויוחק
בה
שם
השעה
ושם
המלאך
הממונה
עליה
מן
השמות
ההם
הנזכרים
באותו
הספר
,
ותעשה
הקטרה
פלונית
בענין
כך
וכך
-
ויהיה
המבט
עליה
לרעה
,
לנתוש
ולנתוץ
,
להאביד
ולהרוס
(ע"פ
יר'
א
,
י);
וכאשר
תהיה
הלבנה
במזל
פלוני
ובמבט
פלוני
,
תעשה
תמונה
והקטרה
בענין
פלוני
לכל
טובה
,
לבנות
ולנטוע
(ראה
שם).
והנה
גם
זה
הנהגת
הלבנה
בכח
מנהיגיה.
אבל
ההנהגה
הפשוטה
,
אשר
במהלכה
הוא
חפץ
הבורא
יתברך
-
אשר
שׂם
בהם
מאז;
וזה
-
הפך.
וזה
סוד
הכשפים
וכחם
,
שאמרו
בהם
(ראה
חולין
ז
,
ב)
,
שהם
מכחישים
פמליא
של
מעלה;
לומר
,
שהם
הפך
הכחות
הפשוטים
והם
הכחשה
לפמליא
בצד
מן
הצדדין;
ועל
כן
ראוי
שתאסור
אותם
התורה
,
שיונח
העולם
למנהגו
ואל
טבעו
הפשוט
שהוא
חפץ
בוראו.
וגם
זה
מטעמי
איסור
הכלאים
,
כי
יבואו
מן
ההרכבות
צמחים
יעשו
פעולות
נכריות
,
יולידו
שנוים
ממנהגו
של
עולם
לרע
או
לטוב
,
מלבד
שהן
עצמן
שנוי
ביצירה
,
כמו
שפירשתי
כבר
(וי'
יט
,
יט).]
ורבים
יתחסדו
בנחשים
,
לאמר
שאין
בהם
אמת
כלל
,
כי
מי
יגיד
לעורב
ולעגור
מה
יהיה?
ואנחנו
לא
נוכל
להכחיש
דברים
יתפרסמו
לעיני
רואים
,
ורבותינו
גם
כן
יודו
בהם
,
כמו
שאמרו
ב'ואלה
שמות
רבא'
(?
ראה
ויק"ר
לב
,
ב):
"כי
עוף
השמים
יוליך
את
הקול"
(קה'
י
,
כ)
-
זה
העורב
וחכמת
הטיארין;
העופות
בלשון
ערב
'טאיר'
,
וחכמי
העופות
יקראו
'טיארין';
ועוד
מוזכר
מזה
הענין
בגמרא
(ראה
גיטין
מה
,
א).
אבל
יש
לענין
הזה
יסוד
,
וכבר
הודענו
(שמ'
כ
,
ג)
כי
יש
למזלות
שרים
ינהיגו
אותם
,
והם
נפשות
לכדורי
הגלגלים;
ושרי
זנב
טלה
הקרובים
לארץ
,
והם
הנקראים
'נגידי
התלי'
,
יודיעו
בעתידות
,
ומהם
נעשים
סימנים
בעופות
,
שבהם
יוָדעו
עתידות.
ולא
לזמן
גדול
ולעתידות
רחוקות
יגידו
(ע"פ
יח'
יב
,
כז)
,
רק
בעתידות
הקרובות
לבא
יודיעו.
מהם
בקול
העוף
בקראו
בקול
מר
על
מת
,
ומהם
בפרישות
כנפיו;
והוא
שאמר
"יוליך
את
הקול"
(קה'
י
,
כ)
-
למגידים
בקולם;
"ובעל
כנפים"
(שם)
-
לרומזים
בכנפיהם.
וכל
זה
איננו
תועבה
בעמים
,
אבל
חכמה
תחשב
להם;
וכך
אמרו
(ראה
קה"ר
ז
,
מא):
"ותרב
חכמת
שלמה
מחכמת
כל
בני
קדם"
(מ"א
ה
,
י)
-
מה
היתה
חכמתן
של
בני
קדם?
שהיו
יודעים
וערומים
בטייר;
וכן
אמר
הכתוב
"כי
מלאו
מקדם
ועוננים
כפלשתים"
(יש'
ב
,
ו).
והנה
שלמה
למד
זה
בכלל
חכמותיו.
והידיעה
היא
הבנת
הצפצוף
,
והערמה
-
לסבור
ענין
בפרישת
הכנפים.
וכאשר
כלל
הכתוב
המעוננים
והקוסמים
עם
התועבות
הנזכרות
(ראה
לעיל
,
ט
-
יא)
,
חזר
ופירש:
"כי
הגוים
האלה
אשר
אתה
יורש
אותם
אל
מעוננים
ואל
קוסמים
ישמעו"
(להלן
,
יד)
,
כי
היא
חכמתם
-
לדעת
הבאות;
"ואתה
לא
כן
נתן
לך
יי'
אלהיך"
(שם)
-
יאמר:
הנה
אסר
לך
השם
המעשים
האלה
הנזכרים
,
בעבור
שהם
תועבות
לפניו
,
ובגללם
הוריש
הגוים
מפניך.
ואסר
לך
הנחשים
והקסמים
בעבור
שעשה
לך
מעלה
גדולה
,
לתתך
עליון
על
כל
גויי
הארץ
(ע"פ
דב'
כח
,
א)
-
שיקים
בקרבך
נביא
ויתן
דבריו
בפיו
(ראה
להלן
,
טו)
,
ואתה
תשמע
ממנו
מה
יפעל
אל
(ע"פ
במ'
כג
,
כג);
ולא
תצטרך
אתה
בעתידות
אל
קוסם
ומנחש
שיקבלו
אותם
מן
הכוכבים
או
מן
השפלים
בשרי
מעלה
,
שאין
כל
דבריהם
אמת
,
ולא
יודיעו
בכל
הצריך.
אבל
הנבואה
תודיע
חפץ
השם
,
ולא
יפול
דבר
מכל
דבריה
(ע"פ
מ"ב
י
,
י);
והוא
שיפרש:
"הוא
הדבר
אשר
לא
דברו
יי'"
(להלן
,
כב).
והנה
אתה
חלק
השם
וסגולתו
,
שומע
עצתו
מפיו
,
והם
-
חלק
המזלות
הולכים
אחריהם
,
וזה
טעם
"לא
כן
נתן
לך
יי'
אלהיך"
(להלן
,
יד)
-
שלא
נתן
לך
כאשר
נתן
להם
,
כטעם
"אשר
חלק
יי'
אלהיך...
לכל
העמים"
(דב'
ד
,
יט)
,
כאשר
פירשתי
(שם
,
טו).
ובסיפרי
(ספ"ד
קעד):
"אל
מעוננים
ואל
קוסמים
ישמעו"
(לעיל
,
יד)
-
שמא
תאמר:
להם
יש
במה
לשאול
,
ולי
אין
לי!
תלמוד
לומר:
"ואתה
לא
כן
נתן
לך
יי'
אלהיך".
והנה
זו
ראיה
לכל
מה
שפירשנו
,
כי
הנחשים
-
שרש
דבר
נמצא
בם
(ע"פ
איוב
יט
,
כח)
,
ולכן
היה
לישראל
טענה
במניעה
מהם.
רלב"ג:
וחובר
חבר
-
הוא
האומר
קצת
דברים
ויחשוב
שיבואו
אז
נחשים
ועקרבים
או
איזה
מין
שירצה
,
או
שיאמר
לחש
על
נשיכת
עקרב
או
נחש
ויחשוב
שיסור
היזקם.
ושואל
אוב
-
הוא
השואל
דבר
מבעל
אוב.
והנה
בעל
אוב
בסקילה
(ראה
וי'
כ
,
כז)
,
והשואל
לו
הוא
ב'לא
תעשה'.
ודבר
האוב
הוא
שיעשה
בעל
האוב
קצת
פעולות
ויאמר
קצת
דברים
עד
שידמה
השואל
שהמת
מדבר
עמו
מתחת
הארץ
בקול
נמוך
מאד
,
בלתי
נשמע
כי
אם
לשואל
,
כאמרו
יהיה
כאוב
מארץ
קולך"
(יש'
כט
,
ד).
וידעוני
-
הוא
הדורש
אל
בעל
ידעוני;
והוא
ב'לא
תעשה'
,
ובעל
ידעוני
עצמו
בסקילה
,
כמו
שקדם
(ראה
וי'
כ
,
כז).
ובעל
ידעוני
הוא
שמניח
עצם
עוף
ששמו
ידוע
בפיו
,
ויפול
כמו
נכפה
,
וידבר
בפיו
לפי
מחשבתו
דברים
שעתידים
להיות.
ודורש
אל
המתים
-
הוא
באיזה
צד
שיהיה
דורש
אליהם;
אם
שילין
בבית
הקברות
ויתבודד
דמיונו
בעניין
המתים
ויחשוב
שהמת
ידבר
עמו
ויודיעהו
דברים
העתידים
,
או
יהיה
נשאל
בגולגלת
המת
ויעשה
פעולות
וידבר
דברים
עד
שידמה
שיהיה
קול
נמוך
יוצא
מתחת
שחיו
וידבר
לו
דברים
העתידים.
והנה
אלו
הדברים
כלם
הם
רבי
ההפסד
והגנות
,
והם
תועבת
השם
יתעלה
,
ובגלל
התועבות
האלה
מוריש
השם
יתעלה
הגוים
האלה
מפניך.