תנ"ך - אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא: (דברים פרק יח פסוק כ)

טקסט וניקוד:

אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא: (דברים פרק יח פסוק כ)

טקסט בלבד:

אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא: (דברים פרק יח פסוק כ)

תיקון קוראים:

אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא: (דברים פרק יח פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
בְּרַם נְבִיָיא דְּיַרשַׁע לְמַלָלָא פִתגָמָא בִּשׁמִי יָת דְּלָא פַקֵידתֵּיהּ לְמַלָלָא וְדִימַלֵיל בְּשׁוֹם טָעֲוָת עַמְמַיָא וְיִתקְטִיל נְבִיָיא הַהוּא :

עין המסורה:
יזיד - ב' , חד מלא וחד חסר: שמ' כא , יד; דב' יח , כ.

מסורה קטנה:
יזיד - ב' חד מל' וחד חס'; ואשר ידבר - ל'.

רש"י:
אשר לא צויתיו לדבר - אבל צויתיו לחברו (ראה סנה' פט , א). ואשר ידבר בשם אלהים אחרים - אפילו כיון את ההלכה , לאסור את האסור ולהתיר את המותר (ראה ספ"ד קעז). ומת - בחנק (ראה ספ"ד קעח). שלשה מיתתן בידי אדם: המתנבא מה שלא שמע , ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו , והמתנבא בשם עבודה זרה. אבל הכובש את נבואתו , והעובר על דברי נביא [והעובר על דברי עצמו] - מיתתן בידי שמים , שנאמר "אנכי אדרש מעמו" (לעיל , יט; ראה סנה' פט , א).

ר' יוסף בכור שור:
אשר יזיד לדבר דבר בשמי... אשר לא צויתיו - כגון צדקיה בן כנענה (ראה סנה' פט , א) , דכתיב "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל" (מ"א כב , יא). אשר לא צויתיו - אבל לחבירו צויתי , והוא אמרו (ראה סנה' פט , א): כגון חנניה בן עזור שגנב דברי ירמיה על ידי קל וחומר; ואמר על בבל (ראה יר' כח , א - ד) מה שהיה ירמיה אומר על עילם (ראה יר' מט , לה - לט). ואשר ידבר בשם אלהים (אחרים) - כגון נביאי הבעל. ואפילו כיון הלכה (ראה סנה' פט , א) , לאמור על אסור 'אסור' ועל מותר 'מותר' , חייב מיתה , כדכתיב: ומת הנביא ההוא - בחנק , שהיא 'מיתה' האמורה סתם בתורה (ראה סנה' נב , ב).

רמב"ן:
ואשר ידבר בשם אלהים אחרים - אפילו כיון את ההלכה , לאסור את האסור ולהתיר את המותר , יומת בחנק; לשון רבנו שלמה מסיפרי (ספ"ד קעז - קעח). ואין הענין לומר , שאם בא אחד ואמר: 'בחלומי , והנה פעור אומר לי שתזהרו במצות הלולב' , שיהא חייב מיתה , כי זה - פטור הוא; ואם אומר , שתעשו כן לעבוד לשקוץ ההוא , אם כן זהו נביא השקר המתנבא לעבוד עבודה זרה , ואפילו יאמר כן בשם יי' הוא נסקל! אבל הענין , שיאמר: ראיתי פעור כי הוא האלהים , והוא המצוה שלא תאכלו בשר חזיר; וכן אם יגיד בשמו כי כזה וכזה עתיד להיות; מאחר שיאמר כי הנעבד ההוא הוא האומר ועושה , גוזר ומקיים - יומת בחנק. וכך אמרו בגמרא (ראה סנה' פט , א): המתנבא בשם עבודה זרה - כגון נביאי הבעל. והם שהיו אומרים שהבעל הוא האלהים , כמו שכתוב "אם יי' הוא האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו" (מ"א יח , כא) , והיו מתנבאים בו "עלה והצלח ויתן (בנוסחנו: ונתן) יי' ביד המלך" (מ"א כב , טו); ודעתם לומר , שהבעל הוא האדון אשר לו השם הנכבד הזה , והוא שיתן רמות גלעד ביד אחאב (ראה שם).

רלב"ג:
אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי - מגיד שאם לא עשה זה בזדון אינו חייב מיתה. אשר לא צויתיו לדבר - אבל הוא בודה מלבו הדברים ואומר אותם בשמי - ויתחייב זה מיתה , מפני שנתנבא בשקר ואמר דברים יביאו להכחיש הנבואה , או שיביאו לעבור על קצת דברי התורה , אשר אנחנו מחוייבים לשמוע לדברי הנביא בהם. והמשל , שיאמר בשם השם יתעלה שהמטה אשר בידו יהפך לנחש ביום פלוני (ע"פ שמ' ד , ג) , או יוציא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים (ע"פ במ' יז , כג) ביום פלוני , וכשלא יקרה זה יתחדש מזה מההפסד , שיאמין קצת המון העם שאין יכולת בשם יתעלה לעשות אלו הנפלאות. או שיאמר שהשם יתעלה צוה שילחמו עם פלוני ביום השבת והוא לא צוהו על זה , ויהיה סבה אל שיעברו בזה על מצות התורה. והנה יכלול אמרו אשר לא צויתיו לדבר - שיאמר שהשם יתעלה שלחו לומר דברים , שמע שצוה אותם השם יתעלה לנביא אחר; והנה ההפסד שיקרה מזה הוא , כי אחר זה יאמר דברים בשם השם יתעלה ויחשבוהו העם כנביא , ויביא זה העניין מן ההפסד מה שכבר שזכרנו. ובכלל אשר לא צויתיו לדבר הוא , שיאמר דבר בשם יי' אשר יתבאר לך מעצם מאמרו שהשם יתעלה לא צוהו על זה , כמו שיוסיף לדורות מצוה או יגרע , כי כבר הודיעתנו התורה שזה לא יהיה (ראה דב' יג , א). ונתבאר עוד זה מצד העיון , כי לא יתכן שייוחס אל השם יתעלה זה העניין משנוי הרצון. ואשר ידבר בשם אלהים אחרים - רוצה לומר: אע"פ שצוה לקיים מצות התורה. ומת הנביא ההוא - רוצה לומר: מיתת חנק (ראה ספ"ד קעח).
ריכוז קישורים