תנ"ך - לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך לרשתה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ: ס (דברים פרק יט פסוק יד)

לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: ס (דברים פרק יט פסוק יד)

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך לרשתה: ס (דברים פרק יט פסוק יד)

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה: ס (דברים פרק יט פסוק יד)

תרגום אונקלוס:

לָא תְשַׁנֵי תְּחוּמָא דְחַברָך דְּתַחִימוּ קַדמָאֵי בְּאַחסָנְתָך דְּתַחסֵין בְּאַרעָא דַּייָ אֱלָהָך יָהֵיב לָך לְמֵירְתַהּ :

עין המסורה:

ראשנים - ה': ראה דב' ד , לב. תנחל - ד' זוגין מן ב' ב' זקפא , אחד בקמץ ואחד בפתח (ארבעה זוגות מלים מוטעמות בזקף , המלה מנוקדת פעם בקמץ ופעם בפתח): בר' לב , יב; ש"א יז , ט. - בר' מא , ה; מ"א יט , ה. - במ' יח , כ; דב' יט , יד. - מ"א יא , לז; יש' מז , ג. תנחל - ב' (בתורה , אחד בפתח ואחד בקמץ): במ' יח , כ; דב' יט , יד. נתן לך לרשתה - ג': דב' יט , ב , יד; כא , א.

מסורה קטנה:

גבלו - ל'; ראשנים - ה'; תנחל - ל'.

רש"י:

לא תסיג גבול - לשון "נסוגו אחור" (יש' מב , יז): שמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור לתוך שדה חבירו למען הרחיב את שלו. והלא כבר נאמר "לא תגזל" (וי' יט , יג) , מה תלמוד לומר לא תסיג? - לימד על העוקר תחום חבירו שעובר בשני 'לאוין'. יכול אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר: בנחלתך אשר תנחל וגו' - בארץ ישראל עובר בשני 'לאוין'; בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום "לא תגזל" (ראה ספ"ד קפח).

רשב"ם:

לא תסיג - כמו "נסוגו אחור" (יש' מב , יז). ממשיך את המצר אחור , להרחיב את שדהו מִכְּמוֹת שגבלו אותו ראשונים.

ראב"ע:

לא תסיג גבול רעך. תסיג - ידוע; וכן "אל תסג גבול עולם" (מש' כב , כח); והוא קרוב מהשחית אשר גבלו ראשונים - שחלקו הארץ. ונסמכה זאת הפרשה , כי על יד הסג גבול יבואו לידי ריב ומכות ורציחה , על כן כתוב אחרי זאת: "נפש בנפש עין בעין" (פס' כא). והטוען שחבירו הסיג גבולו , יביא עדים; על כן

ר' יוסף בכור שור:

לא תשיג (בנוסחנו: תסיג) גבול רעיך (לפנינו: רעך) - שלא תשיג לגבול רעיך אשר מעבר הלז. כגון שני אַלָמים ועני אחד ביניהם: זה דוחקו מכאן וזה דוחקו מכאן , ומוציאים העני מביניהם. ובא לומר , שלא תטול משלו כלום כדי להשיג; וכן אמר ישעיה: "הוי מגיעי בית בבית" (ה , ח).

רמב"ן:

לא תסיג גבול רעך - אזהרה שלא ישַנה תחום החלוקה שחלקו הנשיאים את הארץ , לשבטים או ליחיד מהם. על כן אמר: אשר גבלו ראשונים - הם אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיאי המטות (ראה במ' לד , יז - כט); ולכך הזכיר: בנחלתך אשר תנחל וגו'. וטעם המצוה הזאת , שלא יחשוב אדם לומר: אין חלקי אשר נתנו לי שוה כמו חלק חברי , כי טעו החולקים; או שיוציא בלבו לעז על הגורלות; ולא יהיה זה בעיניו גזל כלל. על כן צוה בכאן שלא יחלוק אדם על החלוקה ההיא ולא ישנה הגבולין כלל , לא בסתר ולא בגלוי. וזו מצוה מבוארת ממה שצוה "על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט" (במ' כו , נו) , ואמר "אלה... האנשים אשר ינחלו לכם" וגו' (במ' לד , יז). ועל דעת רבותינו (ראה ספ"ד קפח) , שהוא אזהרה לעוקר תחומו של חבירו בארץ שעובר בשני 'לאוין' - יהיה טעם אשר גבלו ראשונים: שלא ישנה התחום הישן בסתר , ויאמר: בכאן היה מעולם. והזהיר הכתוב בהווה , כי התחום החדש ניכר וידוע הוא , ואין אדם משנה אותו. וגם רבותינו עצמם הזכירו (שם): מנין לעוקר תחומין של שבטים שעובר ב'לא תעשה'? תלמוד לומר: לא תסיג גבול רעך; והוא באמת פשוטו של מקרא.

רלב"ג:

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים - הזהיר בזה מלשנות הגבול בנחלות לִפְחות קרקע חבירו. ואמר: אשר גבלו ראשונים - להודיע שאם נשתנה הגבול שגבלו ראשונים לאיזו סבה שתהיה , והסיגו זה להשיבו למקומו , אינו עובר על זה הלאו. בנחלתך אשר תנחל בארץ - מגיד שבארץ עובר זה על שני לאוין: על "לא תגזול" (וי' יט , יג) ועל לא תסיג , אם עשה זה בחזקה ובאונס , או על "לא תגנוב" (שמ' כ , יג) ולא תסיג אם עשה זה בסתר ובגניבה. אמנם בחוצה לארץ אינו עובר כי אם על לאו אחד.