תנ"ך - ואמר
אלהם
שמע
ישראל
אתם
קרבים
היום
למלחמה
על־איביכם
אל־ירך
לבבכם
אל־תיראו
ואל־תחפזו
ואל־תערצו
מפניהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָמַ֤ר
אֲלֵהֶם֙
שְׁמַ֣ע
יִשְׂרָאֵ֔ל
אַתֶּ֨ם
קְרֵבִ֥ים
הַיּ֛וֹם
לַמִּלְחָמָ֖ה
עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם
אַל־יֵרַ֣ךְ
לְבַבְכֶ֗ם
אַל־תִּֽירְא֧וּ
וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ
וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ
מִפְּנֵיהֶֽם:
(דברים פרק כ פסוק ג)
וְאָמַר
אֲלֵהֶם
שְׁמַע
יִשְׂרָאֵל
אַתֶּם
קְרֵבִים
הַיּוֹם
לַמִּלְחָמָה
עַל־אֹיְבֵיכֶם
אַל־יֵרַךְ
לְבַבְכֶם
אַל־תִּירְאוּ
וְאַל־תַּחְפְּזוּ
וְאַל־תַּעַרְצוּ
מִפְּנֵיהֶם:
(דברים פרק כ פסוק ג)
ואמר
אלהם
שמע
ישראל
אתם
קרבים
היום
למלחמה
על־איביכם
אל־ירך
לבבכם
אל־תיראו
ואל־תחפזו
ואל־תערצו
מפניהם:
(דברים פרק כ פסוק ג)
ואמר
אלהם
שמע
ישראל
אתם
קרבים
היום
למלחמה
על־איביכם
אל־ירך
לבבכם
אל־תיראו
ואל־תחפזו
ואל־תערצו
מפניהם:
(דברים פרק כ פסוק ג)
תרגום אונקלוס:
וְיֵימַר
לְהוֹן
שְׁמַע
יִשׂרָאֵל
אַתּוּן
מִתקָרְבִין
יוֹמָא
דֵין
לְאָגָחָא
קְרָבָא
עַל
בַּעֲלֵי
דְבָבֵיכוֹן
לָא
יְזוּעַ
לִבְּכוֹן
לָא
תִדחֲלוּן
וְלָא
תִתבַּעתּוּן
וְלָא
תִתַּברוּן
מִן
קֳדָמֵיהוֹן
:
עין המסורה:
קרבים
-
ג'
(בלישנא):
דב'
כ
,
ג;
יח'
מ
,
מו;
מה
,
ד.
ירך
-
ג':
*דב'
כ
,
ג;
יש'
ז
,
ד;
יר'
נא
,
מו.
מסורה גדולה:
ירך
ג'
אל
ירך
לבבכם
ולבבך
אל
ירך
ופן
ירך
לבבכם
ותיראו.
רש"י:
שמע
ישראל
-
אפילו
אין
בכם
זכות
אלא
של
קרית
'שמע'
בלבד
,
כדַי
אתם
שיושיע
אתכם
(ראה
סוטה
מב
,
א).
על
אויביכם
-
אין
אילו
אחיכם;
שאם
תפלו
בידם
,
אינם
מרחמים
עליכם.
אין
זו
כמלחמת
יהודה
עם
ישראל
,
שנאמר
להלן
"ויקומו
האנשים
אשר
נקבו
בשמות
ויחזיקו
בשביה
[וכל
מערומיהם
הלבישו
מן
השלל
וילבישום
וינעילום]
ויאכילום
וישקום
[ויסוכום]
וינהלום
בחמורים
[לכל
כושל]
ויביאום
יריחו
(בנוסחנו:
ירֵחו)
עיר
התמרים
[אצל
אחיהם]
וישובו
שומרון"
(דה"ב
כח
,
טו;
ראה
משנה
סוטה
ח
,
א);
על
אויביכם
אתם
הולכים
,
לפיכך
התחזקו
למלחמה.
אל
ירך
לבבכם
אל
תיראו
ואל
תחפזו
ואל
תערצו
-
ארבע
אזהרות
,
כנגד
ארבעה
דברים
שמלכי
האומות
עושין:
מגיפין
בתריסיהן
להקישן
זה
לזה
כדי
להשמיע
קול
שיפחדו
שכנגדן
וינוסו
,
ורומסין
בסוסיהן
ומצהילין
אותם
להשמיע
שעטת
פרסות
סוסיהן
,
וצווחין
בקולם
,
ותוקעין
בשופרות
ומיני
משמיעי
קול;
אל
ירך
לבבכם
-
צהלות
סוסיהם;
אל
תיראו
-
מהגפת
תריסין;
ואל
תחפזו
-
מקול
הקרנות;
ואל
תערצו
-
מקול
הצווחה
(ראה
משנה
סוטה
ח
,
א).
ראב"ע:
אל
תיראו
-
בלב.
אל
תחפזו
-
לנוס.
אל
תערצו
-
במעשה.
רלב"ג:
והיה
כקרבכם
אל
המלחמה
-
הנה
יתבאר
שזה
הדבור
יהיה
בִּקְרֹב
ישראל
אל
המלחמה
,
והוא
ברצותם
לערוך
מערכות
המלחמה
,
כי
אז
הם
בתכלית
הקורבה
למלחמה.
וכבר
יתבאר
זה
עוד
מהדברים
הבאים
אחר
זה.
ונגש
הכהן
ודבר
אל
העם
ואמר
אליהם
-
מגיד
שהכהן
המיוחד
לזה
ידבר
אז
אל
העם
בכללות
אלו
הדברים
הנזכרים
פה.
ואמר
אליהם
-
מגיד
שאַחֵר
אומר
אליהם
אלו
הדברים
הנזכרים
בכאן
תחלה.
ולפי
שהם
נאמרים
להמון
רב
,
הנה
יחוייב
שיהיה
זה
המאמר
בקול
רם
,
באופן
שיהיה
המאמר
אליהם.
וכן
אמר
בפרשת
'כי
תבא':
"וענו
הלוים
ואמרו
אל
כל
איש
ישראל
קול
רם"
(דב'
כז
,
יד).
ואמנם
צוה
שיהיה
זה
על
ידי
אחר
,
כי
הכהן
המיוחד
לזה
ראוי
שיהיה
גדול
המעלה
,
בדרך
שישמעו
אליו
כל
ישראל.
ולפי
שלא
יהיה
ראוי
לאיש
גדול
להגביה
קולו
מאד
,
חוייב
שיהיה
שם
אַחֵר
לאמרם
קול
רם.
ולפי
שביאר
אחר
זה
קצת
הדברים
יִשְנו
אותם
השוטרים
להשמיעם
אל
העם
,
למדנו
שזה
שיאמר
אלו
הדברים
שזכר
ראשונה
הוא
יותר
נכבד
מהשוטרים
,
ולזה
אמרו
שהוא
כהן
אחר
(ראה
סוטה
מג
,
א).
ולפי
שצוה
לדבר
אליהם
אלו
הדברים
,
למדנו
שחייב
לאמרם
בזה
הלשון
שנאמרו
בתורה.
שמע
ישראל
אתם
קרבים
היום
למלחמה
על
אויביכם
-
אמר
זה
,
להודיעם
שצריך
שישתדלו
שינצחום
על
כל
פנים
,
שאם
יפלו
בידם
לא
יחמלו
עליהם
,
לפי
שהם
אויביהם.
אל
ירך
לבבכם
וגו'
-
אמר
זה
לפי
שרכות
הלבב
והפחד
הוא
סבה
ליראה
,
והיראה
הוא
סבה
אל
שלא
יתנהג
האדם
בחכמה
ובדרכי
הגבורה
בעניין
המלחמה
,
אבל
יתנהג
בחפזה
ובבלי
התישבות;
וזה
יהיה
סבה
להשבר
לבם
,
רוצה
לומר
,
שיערצו
ויחתו.