תנ"ך - והיה ככלת השטרים לדבר אל־העם ופקדו שרי צבאות בראש העם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם: ס (דברים פרק כ פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם: ס (דברים פרק כ פסוק ט)

טקסט בלבד:

והיה ככלת השטרים לדבר אל־העם ופקדו שרי צבאות בראש העם: ס (דברים פרק כ פסוק ט)

תיקון קוראים:

והיה ככלת השטרים לדבר אל־העם ופקדו שרי צבאות בראש העם: ס (דברים פרק כ פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי כַּד יְשֵׁיצוֹן סָרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָא וִימַנוֹן רַבָּנֵי חֵילָא בְּרֵישׁ עַמָא :

מסורה קטנה:
ככלת - ל' חס'; צבאות - ל' בתור'.

רש"י:
שרי צבאות - מעמידין זקפים מלפניהם ומלאחריהם וכשילין של ברזל בידיהם , וכל מי שמבקש לנוס , הרשות בידו לקפח את שוקו (ראה סוטה מד , א). 'זקפים' - בני אדם עומדין בקצה המערכה לזקוף את הנופלים ולחזקם בדברים: שובו אל המלחמה ולא תנוסו , שתחילת נפילה - ניסה (ראה שם , ב).

ראב"ע:
ופקדו - מגזרת "פקוד" (במ' ג , טו).

רמב"ן:
ויספו השוטרים... מי האיש הירא - על דעת רבי יוסי הגלילי (ראה סוטה מד , א): כאשר הבטיח הכהן שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש , ראוי שיבטחו בו הצדיקים , ויזהירו השוטרים את היראים מעבֵרות שבידם; ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה , לכסות על האחרים שחוזרין בשביל העבֵרות. ויהיה טעם "פן ימות" (ראה לעיל , ה - ז) - שהוא יחשוב בלבו כן , וינוס. ועל דעת רבי עקיבא (ראה סוטה מד , א) הוא כמשמעו , כי מי שיירא אחר הבטחת הכהן איננו בוטח בשם כראוי , ולא יעשה לו הנס. וטעם ורך הלבב - שאין בטבעו לראות מכת חרב והרג. כי הירא הוא אשר לא יבטח , ויחזיר אותו מפני מיעוט בטחונו , ורך הלבב - מפני חולש טבעו , כי ינוס או יתעלף. [(תוספת רמב"ן עצמו:) ואמרו בירושלמי (ראה סוטה ח , ט [כג , א]) , שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם , כלומר , שיביאו עדים על הבית ועל הכרם והאשה לפני שר הצבא , ואז יתן לו רשות לחזור; וכן אמרו גם לדעת רבי יוסי הגלילי , שצריך להביא ראיה על העבירה שבידו; ולולי כן היו מרבית העם חוזרים בטענות שקר. אבל לדברי רבי עקיבא , ברכות הלב , שאיננו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה , אמרו שאין צריך להביא ראיה , שעדיו עמו.] וצוה: ופקדו שרי צבאות בראש העם - כי התורה תצוה בדרך הארץ , ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם , זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת; או להודיע שמו לצריו לעתים , כאשר היה בקריעת ים סוף וכיוצא בו. ולא ימס את לבב אחיו - עשאו בעל ההלכות (ה"ג הקדמה) מצות 'לא תעשה' (רסא) , שלא ימנע מלשוב , שלא ימס את לבב אחיו כלבבו; והוא כדרך "ולא יאכל את בשרו" (שמ' כא , כח).

רלב"ג:
והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם - מגיד שכל אלו הדברים הם סמוך לעת רצותם לערוך המלחמה , ולזה אמר כי תכף שישלימו אלו הדברים יְמַנו שרי צבאות בראש העם , להנהיגם בסידור הראוי לדבר המלחמה. ולפי שהשתדלותם היה שלא יגרום איש מהאנשים אשר שם שימס לבב העם , היו ממנים אנשים אחרים גבורי כח , ישמרו שלא ינוס איש מהם , כדי שלא ימס לבב העם כלבבו (ראה סוטה מד , א). וראוי שתדע שאלו הדינין ממה שאמר פה: "מי האיש אשר בנה" וגו' (לעיל , ה) אינו נוהג אלא במלחמת הרשות; אבל במלחמת מצוה כלם יוצאים. והראיה כי במלחמת הרשות מדבר - מה שאמר אחר זה: "כי תקרב אל עיר להלחם" וגו' (להלן , י) , שהיא מלחמת הרשות , כמו שהתבאר שם. והראייה עוד שבמלחמת מצוה כלם יוצאים - מה שאמר משה לבני גד ולבני ראובן כי נשיהם וטפם ישארו בעריהם והם יעברו חלוצים עם אחיהם (ראה במ' לב , כד - כז) - מגיד שלא נשארו שם מהם כי אם נשיהם וטפם. ואולם מה שאמר תחלה שיאמר הכהן "שמע ישראל" וגו' (פס' ג) הוא נוהג גם במלחמת מצוה , שהרי מצאנו בתורה שהזהיר השם יתעלה פעמים רבות שלא ייראו מאותם הגוים ואל יערצו מפניהם (ראה דב' לא , ו). אך לא היו אומרים "מי האיש הירא" וגו' (לעיל , ח) , כי כלם מחוייבים להחרים הגוים ההם.
ריכוז קישורים