תנ"ך - כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם: (דברים פרק כא פסוק יח)

טקסט וניקוד:

כִּי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: (דברים פרק כא פסוק יח)

טקסט בלבד:

כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם: (דברים פרק כא פסוק יח)

תיקון קוראים:

כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם: (דברים פרק כא פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי יְהֵי לִגבַר בַּר סָטֵי וּמָרוֹד לָיְתוֹהִי מְקַבֵּיל לְמֵימַר אֲבוּהִי וּלמֵימַר אִמֵיהּ וּמַלְפִין יָתֵיהּ וְלָא מְקַבֵּיל מִנְהוֹן :

עין המסורה:
ויסרו - ב': דב' כא , יח; כב , יח. ולא ישמע - ד': שמ' ז , ד; *דב' כא , יח; יהו' א , יח; יש' מב , כ. אליהם - י"ז מלא בתורה: ראה דב' יח , יח.

מסורה גדולה:
ולא ישמע ד' ולא ישמע אלכם פרעה ויסרו אתו ולא ישמע כל איש אשר ימרה ראות רבות.

מסורה קטנה:
ולא ישמע - ד'.

רש"י:
סורר - סר מן הדרך. ומורה - מסרב בדברי אביו; לשון "ממרים" (דב' ט , ז). ויסרו אותו - מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. בן סורר ומורה אינו חייב עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין , שנאמר "זולל וסובא" (להלן , כ) , ונאמר "אל תהי בסבאי יין ובזוללי בשר" (ראה מש' כג , כ; משנה סנה' ח , ב). ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו; הגיעה תורה לסוף דעתו: סוף שמכלה ממון אביו , ומבקש לימודו ואינו מוצא , ועומד בפרשת דרכים ומלסטס את הבריות; אמרה תורה: ימות זכאי ואל ימות חייב (ראה סנה' ע , א - עב , א).

רשב"ם:
מורה - מקנתר , מלשון "מרה (בנוסחנו: מרו) מריתי" (איכה א , כ). זולל וסובא - כדכתיב "אל תהי כסבאי (בנוסחנו: בסבאי) יין כזוללי (בנוסחנו: בזוללי) בשר למו" (מש' כג , כ).

ראב"ע:
סורר ומורה - כנגד השם וכנגד האבות , אם הם יראי השם. סורר - כמו "כפרה סוררה" (הו' ד , טז); שלא ישמור מצות 'עשה'. ומורה - ב'לא תעשה'. ויסרו אותו - בפני עדים.

ר' יוסף בכור שור:
כי יהיה לאיש בן - ולא לבן בן (ראה סנה' סח , ב); שאם היה לבן עשר בן , כמו בדורות הראשונים , אינו נעשה בן סורר ומורה. בן - ולא איש (ראה משנה סנה' ח , א). כל ימיו שלשה חדשים: משהביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון ולא העליון (ראה סנה' סט , א). והרי (נדון) על שם סופו: מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב (ראה משנה סנה' ח , ה). ויסרו אותו - מלקות (ראה ספ"ד ריח). וילקו אותו בבית דין , דגמרינן (ראה סנה' עא , ב) "ויסרו" (דב' כב , יח) מבן , ובן מ"בִּין": "והיה אם בין הכות הרשע" (דב' כה , ב); וזהו "בנינו זה" (להלן , יט) - זה שלקה בפניכם.

רמב"ן:
בן סורר ומורה - על דעת רבותינו (ראה סנה' סח , ב): איננו קטן , שהקטן פטור מכל עונשין שבתורה ומכל המצות; אבל הוא המביא שתי שערות. והנה יש עליו שני עונשין: האחד - שהוא מקלה אביו ואמו (ע"פ דב' כז , טז) וממרה בהם , והשני - שהוא זולל וסובא (ראה להלן , כ) , עובר על מה שנצטוינו "קדושים תהיו" (וי' יט , ב). ונאמר עוד "ואותו תעבודו ובו תדבקון" (דב' יג , ה) , כאשר פירשתי (דב' ו , יג) , ושנצטווינו לדעת השם בכל דרכינו (ראה מש' ג , ו) - וזולל וסובא לא ידעו דרך יי'. ועל הכלל אין בו עתה חטא מות , ועל שם סופו הוא נדון , כמו שהזכירו רבותינו (ראה סנה' עב , א). וזה טעם "וכל ישראל ישמעו וייראו" (להלן , כא) - [(תוספת רמב"ן עצמו:) כי לא הומת בגודל חטאו , אלא ליסר בו את הרבים ושלא יהיה תקלה לאחרים. וכן דרך הכתוב שיזכיר כן כאשר יומתו לגדר , כדי שיהיה במיתתם תקנה לאחרים. כי הזכיר כן בזקן ממרא (ראה דב' יז , יג) , לפי שאין בהוראתו חטא שיהיה ראוי למות בו , רק הוא להסיר המחלוקת מן התורה , כאשר פירשתי שם (שם , יא); וכן בעדים זוממין (ראה דב' יט , כ) , שנהרגין ולא הרגו; וכן הזכיר במסית (ראה דב' יג , יב) , לפי שהוא נהרג בדבורו הרע בלבד , אע"פ שלא עבד הניסת עבודה זרה ולא שמע אליו , אבל מיתתו - ליסר הנשארים.] וגם זו מצוה מחודשת , או מבוארת מן "כבד את אביך ואת אמך" (שמ' כ , יב) , ו"איש אמו ואביו תיראו" (וי' יט , ג).

רלב"ג:
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה - אין הכונה במה שאמר לאיש - אבי הבן הזה , שאם היה כן היה אומר 'אינו שומע בקולו ובקול אמו' , לא איננו שומע בקול אביו; ולזה יהיה הרצון בזה , שיגיע הבן הזה למדרגה שיהיה לאיש , וזהו תכף שהגדיל ויצא מכלל קטנות. ולפי שבעת הזה , שהוא עת לקיחת מוסר , הפליג בזה להיות בלתי שומע לקול אביו ולקול אמו ונטה אל הזוללות והשכרות , הפליגה התורה בענשו , להתברר העניין , שכל מה שיגדל יוסיף ברוע. סורר ומורה - רוצה לומר , שהוא סר ממוסר האב והאם וממרא אותם בדרך שאינו שומע לקולם; יצאת ההסרה וההמראה היא בענין הזוללות ושכרות , כמו שאמר אחר זה: "בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו זולל וסובא" (פס' כ). והנה שֵם "זולל וסובא" לא יפול אלא בזוללי בשר וסובאי יין , כאמרו: "אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו" (מש' כג , כ). והוא מבואר שלא באיזה שיעור שיאכל אדם מן הבשר וישתה מן היין יקרא "זולל וסובא" , אבל יש שם שיעור לא יפול זה השם על פחות ממנו; ושערו חכמים (ראה משנה סנה' ח , ב) , כי מי שיאכל בשר משקל חמשים דינרין בבת אחת וישתה מן היין חצי לוג בבת אחת , יתכן שיתואר בזה השם; והוא מבואר מצד הוראת הגדר. ולא יקרא מפני זה "זולל וסובא" גם כן אם לא אכל זה השעור ברעבתנות ושתה היין בגרגרנות כמנהג הזוללים והסובאים , וכמנהג שהם אוכלים אותו ושותים אותו; וזה , שהבשר לא יהיה חי ולא שְלם - הבשול , והיין לא היה חי ולא שְלם - המזיגה; וזה מבואר ממנהגם. ולפי שלא יקרא בזה השם מפני פעם אחת שיקרה לו זה , כמו שלא יתואר ב'רופא' מי שרפא פעם אחת , אם לא יורגל במלאכת הרפואה , הנה צריך שיהיה העניין הזה באופן שיוכל זה הבן להרגיל עצמו בו. וזה אמנם יהיה כשיגנוב משל אביו ואמו מה שיקנה בו הבשר והיין; שאם יגנוב משל אחרים , הנה לא ימצא לו לגנוב שם אלא בקושי. ויצטרך גם כן שיאכלנו בבית אחרים עם חבורה מהאנשים רעי המנהג באלו הדברים , כי אז ימצא לו בקלות להמשך לזה המעשה. ואמנם אם יאכל זה וישתה ברשות אביו , הנה לא ישלם לו אלא בקושי ההסתר שם מאביו ומאמו. והוא מבואר עוד , שהבשר שירגילו לאכלו אלו הגרגרנים הוא בשר בהמה. ויחוייב גם כן שיהיה קונה בזול מה שיקנה מהבשר והיין , שאם יצטרך לקנות זה ביוקר , לא ימצא לו לגנוב משל אביו מה שיוכל להרגיל בו עצמו בזה המנהג הרע , בדרך שיתכן שיתואר בשהוא זולל וסובא. ויסרו אותו - הנה מפני שזה המאמר יסבול שייסרו אותו אביו ואמו , כאמרו "יסר בנך כי יש תקוה" (מש' יט , יח) , ויסבול גם כן שייסרוהו בית דין להלקותו , כאמרו במוציא שם רע: "ויסרו אותו" (דב' כב , יח) , הנה ראוי שנבין בזה המקום שילקוהו בית דין , לפי שהעונש הנפלא שענשתהו התורה אחר זה הוא יותר ראוי בזה האופן; רוצה לומר: כאשר נתברר שאינו מקבל מוסר לא מאביו ומאמו ולא מבית דין. והנה אמרוֹ איננו שומע בקול אביו ובקול אמו - רוצה לומר , שלא יקבל מוסרם ואף כי יכוהו ויוכיחוהו , כי בזולת זה לא יתברר שאינו שומע בקולם. ואמרו ויסרו אותו - רוצה לומר: מי שיש לו רשות ליסרו אחר האב והאם , והם הדיינים. ולא ישמע אליהם - רוצה לומר , שעדיין אינו מקבל מוסר אביו ואמו , אף כי לקה על ידי בית דין.
ריכוז קישורים