תנ"ך - ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא: (דברים פרק כא פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְאָמְרוּ אֶל־זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: (דברים פרק כא פסוק כ)

טקסט בלבד:

ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא: (דברים פרק כא פסוק כ)

תיקון קוראים:

ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא: (דברים פרק כא פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וְיֵימְרוּן לְסָבֵי קַרתֵּיהּ בְּרַנָא דֵין סָטֵי וּמָרוֹד לָיְתוֹהִי מְקַבֵּיל לְמֵימְרַנָא זָלֵיל בְּסַר וְסָבֵי חֲמַר :

עין המסורה:
ומרה - ה' חסר (בלישנא): ראה דב' יא , ל. בקלנו - ד' (ג' חסר ואחד מלא , בלישנא): במ' כ , טז; *דב' כא , כ; כו , ז; ש"ב יב , יח.

מסורה קטנה:
בננו - ל' חס'; ומרה - ה' חס'; בקלנו - ד'; וסבא - ל'.

ראב"ע:
זולל - מפורש הוא: "וזוללי בשר" (ראה מש' כג , כ); רק הוא שם כלל לנותן בכל מה שיתאוה כל מה שיבוקש ממנו. וסובא - מרבה לשתות , והוא המשתכר. והנה זה כמו אפיקורוס , כי לא יבקש חיי העולם הזה כי אם להתענג בכל מיני מאכל ומשתה. ונסמכה זאת הפרשה בעבור אשת יפת תאר (ראה לעיל , יא); והעד: "ושם אמו" (וי' כד , יא) , והרמז שרמזתי בבני אהרן (ראה שמ' ו , כג).

ר' יוסף בכור שור:
ותפשו בו - ולא גידמים; והוציאו אותו - ולא חגרים; ואמרו - ולא אלמים; בנינו זה - ולא סומים (ראה משנה סנה' ח , ד) , דאין דרך לומר זה אלא בדבר שהוא רואה. איננו שומע בקולינו - ולא חרשים (ראה שם). ואיכא למאן דאמר (ראה שם) , שאם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשה בן סורר ומורה , וגם צריך שיהיו שניהם שוים בקול , במראה ובקומה , ואם לאו - אינו נעשה בן סורר ומורה. ואיכא דלא בעי קרא כדכתיב , ובלא כל הני נעשה בן סורר ומורה. זולל וסובא - שגנב תרטימר בשר וחצי לוג יין (ראה משנה סנה' ח , ב) משל אביו , ואכל ברשות אחרים. דבהא אתי למיסרך (להימשך) , שאינו ירא שיגער בו אביו , שאינו אוכל ברשותו; ולא להתפס כגנב על של אביו. אבל גנב משל אביו ואוכל ברשות אביו , וכל שכן גנב משל אחרים ואוכל ברשות אחרים , ומשל אחרים ברשות אביו , דלא אתי למיסרך , דְיָרֵא פן יגער בו אביו או יתפס כגנב - אינו נעשה בן סורר ומורה.

רלב"ג:
ואמרו אל זקני עירו בננו זה - רוצה לומר: בננו זה סורר ומורה שהבאנוהו בפניכם ולקה , הנה עודנו מחזיק ברשעתו , איננו שומע בקולנו זולל וסובא. וצריך שיהיו זקני העיר ההוא ראויים לדון דיני נפשות , רוצה לומר , שיהיו עשרים ושלשה. וצריך שיהיו שם הדיינים שלקה בפניהם , כי בזולת זה לא ישפטוהו בסקילה , כי המשפט הראשון לו הוא למלקות.
ריכוז קישורים