תנ"ך - והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל: (דברים פרק כא פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל־הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא־עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא־מָשְׁכָה בְּעֹל: (דברים פרק כא פסוק ג)

טקסט בלבד:

והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל: (דברים פרק כא פסוק ג)

תיקון קוראים:

והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל: (דברים פרק כא פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וּתהֵי קַרתָּא דְּקָרִיבָא לִקטִילָא וְיִסְבוּן סָבֵי קַרתָּא הַהִיא עֶגלַת תּוֹרִין דְּלָא אִתפְּלַח בַּהּ דְּלָא נְגַדַת בְּנִיר :

עין המסורה:
הקרבה - ב' , חד חסר וחד מלא: וי' כא , ג; דב' כא , ג. עבד - ב': דב' כא , ג; יש' יד , ג.

מסורה קטנה:
הקרבה - ב' חד מל' וחד חס'; עבד - ב' אשר עבד בך.

ראב"ע:
עגלת בקר אשר לא עבד בה - לחרוש. ולא משכה בעול - להביא אבנים , כמנהג העגלות.

ר' יוסף בכור שור:
והיה העיר - והיה דבר זה לעיר הקרובה: שיקחו עגלת בקר; דהיה לא אעיר קאי , דאם כן הוה ליה למימר 'והיתה'.

רלב"ג:
והיה עיר הקרובה אל החלל - ידמה ממה שנאמר בזה , כי העיר ההיא מביאה העגלה , מפני שחזקה שמשם הוא הרוצח. והוא מבואר , שעיר גדולה ועיר קטנה - אע"פ שהעיר הקטנה היא יותר קרובה , הנה העיר הגדולה היא יותר קרובה אל החלל , כי יותר ראוי שימצאו שם רוצחים מהמצאם בעיר הקטנה. והנה מצאנו בתורה שהלכה אחר הרוב , שנאמר: "אחרי רבים להטות" (שמ' כג , ב). ומצאנו בזה המקום שהלכה אחר הקרוב , וזה הוא אמנם בעיירות שוות. ולקחו זקני העיר ההוא - זהו בית דין שבאותו מקום הקרוב אל החלל. עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול - והנה העגלה היא עד שתי שנים לפי מה שיורה עליו הגדר. ואמר: עגלת בקר - שיהיה הוייתה ממינה. אשר לא עובד בה - להגיד שהעבודה פוסלת בה , כמו העניין בפרה (ראה פירושו לבמ' יט , ב). ויקרא 'עבודה' כל מה שנעשה בה לצורך הבעלים , לא לצורך עצמה. אשר לא משכה בעול - הנה אם עלה עליה עול אינה נפסלת , ואולם אם משכה בעול , אע"פ שלא חרשה , נפסלת. ולפי שלא אמר בה "תמימה" (במ' יט , ב) , למדנו שאין המומין פוסלין בה.
ריכוז קישורים