תנ"ך - והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל: (דברים פרק כא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת־הָעֶגְלָה אֶל־נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ־שָׁם אֶת־הָעֶגְלָה בַּנָּחַל: (דברים פרק כא פסוק ד)

טקסט בלבד:

והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל: (דברים פרק כא פסוק ד)

תיקון קוראים:

והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל: (דברים פרק כא פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
וְיַחֲתוּן סָבֵי קַרתָּא הַהִיא יָת עֶגלְתָא לִנחַל בְּיָר דְּלָא יִתפְּלַח בֵּיהּ וְלָא יִזדְּרַע וְיִקפּוֹן תַּמָן יָת עֶגלְתָא בְּנַחלָא :

עין המסורה:
והורדו - ב' חסר: במ' ד , ה; *דב' כא , ד. יזרע - ב': וי' יא , לז; דב' כא , ד.

מסורה גדולה:
והורדו ב' חס' והורדו את פרכת המסך והורדו זקני.

מסורה קטנה:
והורדו - ב' חס'; יעבד - ל'.

רש"י:
אל נחל איתן - קשה , שלא נעבד (ראה ספ"ד רז). וערפו - קוצץ ערפהּ בקופיץ (ראה שם). אמר הקדוש ברוך הוא: תבא עגלה בת שנתה שלא עשת פירות , ותֵערף במקום שאינו עושה פירות , לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות (ראה סוטה מו , א).

ראב"ע:
איתן - תקיף. וערפו שם - יסירו עורף העגלה.

ר' יוסף בכור שור:
אשר לא יעבד - 'אשר לא נזרע' אינו אומר , אלא אשר לא יעבד בו ולא יזרע; מכאן אמרו רבותינו (ראה מכות כב , א) , שהעובד והזורע בנחל איתן - ב'לאו' , אבל מנקים בו פשתן ומסתתין בו אבנים (ראה משנה סוטה ט , ה).

רמב"ן:
אל נחל איתן - קשה , שלא נעבד; לשון רבנו שלמה. ורבותינו אמרו (ראה סוטה מו , ב) , שהוא נאסר לחרוש ולזרוע בו לעולם; אם כן הן אזהרות , שהזורע או העובד בו עובר ב'לאו' הזה. וטעם אשר - שיוציאו אותו אל נחל איתן כי לא יעבד בו ולא יזרע לעולם.

רלב"ג:
והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן - רוצה לומר: אל נחל שירוצו מימיו בכח חזק. אשר לא יעבד בו ולא יזרע - לפי שאין הכוונה בזה שלא יהיה נזרע המקום ההוא מעולם ולא נעבד , כי זה ממה שאי אפשר לדעת אמתתו - הנה הוא מבואר שהכונה בו שלא יזרע בנחל ההוא אחר זה ולא יעבד לעולם; וזאת העבודה שנאסרה שם היא בגופה של קרקע , כמו העניין בזריעה. וערפו שם את העגלה בנחל - רוצה לומר , שבתוך הנחל יערפוה בקופיץ ממול העורף. והנה הטרפה היא כמתה , ואינה עגלה כי אם בשתוף השם. ולפי שמצאנו שאסרה התורה ההנאה גם בנחל שתֵעָרף בו , למדנו שהעגלה אסורה בהנאה , ולזה כוונה תורה ש"לא עובד בה" (לעיל , ג) , כדי שתהיה בכללות משוללת הַהֵנוּת ממנה. ולזה היתה עריפתה בנחל איתן , כי המים ההם חיים שלא נעשה בהם מלאכה , עם שזה יורה שלא היתה הנאה בארץ שתחת הנחל מזמן רב , ולזה ידמה שלא יהיה ראוי לעשות מלאכה אחרת עם העריפה. והנה העריפה יחוייב שתהיה ביום (ראה מגילה כ , ב) , כמו שהתבאר בשרשים הכוללים.
ריכוז קישורים