תנ"ך - ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֘ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע: (דברים פרק כא פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל־פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל־רִיב וְכָל־נָגַע: (דברים פרק כא פסוק ה)

טקסט בלבד:

ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע: (דברים פרק כא פסוק ה)

תיקון קוראים:

ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע: (דברים פרק כא פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וְיִתקָרְבוּן כָּהֲנַיָא בְּנֵי לֵוִי אֲרֵי בְהוֹן אִתרְעִי יְיָ אֱלָהָך לְשַׁמָשׁוּתֵיהּ וּלבָרָכָא בִּשׁמָא דַייָ וְעַל מֵימַרהוֹן יְהֵי כָּל דִּין וְכָל מַכתָּשׁ סְגִירוּ :

עין המסורה:
ולברך - ד': *דב' י , ח; כא , ה; *כח , יב; דה"א כג , יג.

מסורה קטנה:
ולברך - ד'; כל - ריב - ל'.

רשב"ם:
ונגשו הכהנים בני לוי - וענו ואמרו: כפר לעמך ישראל.

ראב"ע:
הכהנים בני לוי - שהם בברור מבני לוי. ועל פיהם יהיה עונש כל ריב וכל נגע.

ר' יוסף בכור שור:
ונגשו הכהנים - ולא פירש לְמָה , אבל לקמן מפורש: "ירחצו... ידיהם" (פס' ו); כלומר: נקיים אנחנו.

רמב"ן:
וטעם ונגשו הכהנים בני לוי - לאמר: "כפר לעמך ישראל אשר פדית" (להלן , ח). ושיעור הכתובים: ונגשו הכהנים בני לוי , וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל , וירחצו את ידיהם , וענו ואמרו. והרחיצה - במקצת מן הנזכרים , והעניה - במקצתם , כדרך "ואכלת לפני יי' אלהיך מעשר דגנך ותירושך (בנוסחנו: תירושך) ויצהרך" וגו' (דב' יד , כג). וענין העריפה - אמר רבי אברהם , שהשם צוה לעשות כן על העיר הקרובה , כי לולי שעשו עברה כדומה לה לא נזדמן שיֵהרג אדם קרוב מהם; ומחשבות השם עמקו לאין קץ אצלנו. אבל הרב אמר ב'מורה הנבוכים' (ג , מ) , כי הטעם: לגלות על הרוצח ולבער דמו; בעבור שברוב הפעמים יהיה הרוצח מן העיר אשר סביבות החלל , וכשיצאו הזקנים ויתעסקו במדידה ההיא (ראה לעיל , ב) , וזקני העיר יעידו לפני הבורא שלא התרשלו בתקון הדרכים ושמירתם ושאינם יודעים מי הרג את זה , וכשיחקר הענין ויאספו הזקנים ויביאו העגלה (ראה לעיל , ג) - ירבו בני אדם לדבר בו , ויגלה הדבר. וכבר אמרו (ראה ירוש' סוטה ט , א [כג , ב]) , שאפילו תבא שפחה ותאמר: פלוני הוא הרוצח , לא תערוף; ואם יוָדע הרוצח ויחרישו ממנו ויעידו הבורא על נפשותם כי לא ידעוהו , יהיה בזה זדון גדול , וכל השומע שמץ דבר בענין יבא ויגיד ויתפרסם הדבר , ויֵהָרג או על ידי בית דין או המלך או גואל הדם. ויתחזק הענין בהיות המקום אשר תערף העגלה לא יעבד בו ולא יזרע לעולם (ראה לעיל , ד) , ויכירו בו רואיו וידברו בו. והנה לפי הטעם הזה יש בתחבולה הזאת תועלת , אבל המעשה איננו נרצה בעצמו; והיה ראוי עוד שיֵעשה בשדה טוב , ראוי לזריעה , שיכירו בו רואיו , כי בנחל איתן - לא יוָדע מדוע לא יֵעָבד. ולפי דעתי יש בו טעם כענין בקרבנות הנעשים בחוץ: שעיר המשתלח (ראה פירושו וי' טז , ח) ופרה אדומה (ראה פירושו במ' יט , ב); ולפיכך מנו חכמים עגלה ערופה מכלל החקים (ראה מש"ת מעילה ח , ח).

רלב"ג:
ונגשו הכהנים בני לוי וגו' - זכר בזה המקום , שלא יחשוב חושב שתהיה זאת המצוה דבר רֵק לפי שאין בה הזאה , ולא כי אם מעט מהדברים הנוהגים בקדשים , ולזה ספר שזה העניין הוא דבר גדול , ולזה לא ישלם כי אם על יד הכהנים בני לוי. לשרתו ולברך בשם יי' - הנה השירוּת הם העבודות , והברכה בשם יי' היא ברכת כהנים (ראה במ' ו , כג). והנה אלו לא יהיו אלא מעומד , כי כן דרך השֵירוּת; ואמר גם כן "לעמוד לשרת" (דב' יח , ה). והברכה בשם יי' היא גם כן מעומד שהרי גם מה שיברכו הלויים את יי' הוא מעומד , כמו שקדם (ראה דב' כז , יב - יד ופירושו לבמ' ו , כג). ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע - אמר כל ריב - כי הם ראויים שיהיו בסנהדרי גדולה שיתבאר המחלוקת בדינים ובנגעים. על פיהם - עם שראיית הנגעים אינה כי אם על פי כהן (ראה וי' יג).
ריכוז קישורים