תנ"ך - וכל
זקני
העיר
ההוא
הקרבים
אל־החלל
ירחצו
את־ידיהם
על־העגלה
הערופה
בנחל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכֹ֗ל
זִקְנֵי֙
הָעִ֣יר
הַהִ֔וא
הַקְּרֹבִ֖ים
אֶל־הֶחָלָ֑ל
יִרְחֲצוּ֙
אֶת־יְדֵיהֶ֔ם
עַל־הָעֶגְלָ֖ה
הָעֲרוּפָ֥ה
בַנָּֽחַל:
(דברים פרק כא פסוק ו)
וְכֹל
זִקְנֵי
הָעִיר
הַהִוא
הַקְּרֹבִים
אֶל־הֶחָלָל
יִרְחֲצוּ
אֶת־יְדֵיהֶם
עַל־הָעֶגְלָה
הָעֲרוּפָה
בַנָּחַל:
(דברים פרק כא פסוק ו)
וכל
זקני
העיר
ההוא
הקרבים
אל־החלל
ירחצו
את־ידיהם
על־העגלה
הערופה
בנחל:
(דברים פרק כא פסוק ו)
וכל
זקני
העיר
ההוא
הקרבים
אל־החלל
ירחצו
את־ידיהם
על־העגלה
הערופה
בנחל:
(דברים פרק כא פסוק ו)
תרגום אונקלוס:
וְכֹל
סָבֵי
קַרתָּא
הַהִיא
דְּקָרִיבִין
לִקטִילָא
יַסחוֹן
יָת
יְדֵיהוֹן
עַל
עֶגלְתָא
דִּנקִיפָא
בְנַחלָא
:
עין המסורה:
וכל
זקני
-
ג':
*בר'
נ
,
ז;
שמ'
יח
,
יב;
*דב'
כא
,
ו.
מסורה גדולה:
וכל
זקני
ג'
וכל
זקני
ארץ
מצרים
וכל
זקני
העיר
ההיא
ויבא
אהרן.
רשב"ם:
ונגשו
הכהנים
בני
לוי
-
וענו
ואמרו:
כפר
לעמך
ישראל.
ראב"ע:
וכל
זקני
העיר
-
זהו
"ויצאו
זקניך"
(לעיל
,
ב).
רמב"ן:
וטעם
ונגשו
הכהנים
בני
לוי
-
לאמר:
"כפר
לעמך
ישראל
אשר
פדית"
(להלן
,
ח).
ושיעור
הכתובים:
ונגשו
הכהנים
בני
לוי
,
וכל
זקני
העיר
ההיא
הקרובים
אל
החלל
,
וירחצו
את
ידיהם
,
וענו
ואמרו.
והרחיצה
-
במקצת
מן
הנזכרים
,
והעניה
-
במקצתם
,
כדרך
"ואכלת
לפני
יי'
אלהיך
מעשר
דגנך
ותירושך
(בנוסחנו:
תירושך)
ויצהרך"
וגו'
(דב'
יד
,
כג).
וענין
העריפה
-
אמר
רבי
אברהם
,
שהשם
צוה
לעשות
כן
על
העיר
הקרובה
,
כי
לולי
שעשו
עברה
כדומה
לה
לא
נזדמן
שיֵהרג
אדם
קרוב
מהם;
ומחשבות
השם
עמקו
לאין
קץ
אצלנו.
אבל
הרב
אמר
ב'מורה
הנבוכים'
(ג
,
מ)
,
כי
הטעם:
לגלות
על
הרוצח
ולבער
דמו;
בעבור
שברוב
הפעמים
יהיה
הרוצח
מן
העיר
אשר
סביבות
החלל
,
וכשיצאו
הזקנים
ויתעסקו
במדידה
ההיא
(ראה
לעיל
,
ב)
,
וזקני
העיר
יעידו
לפני
הבורא
שלא
התרשלו
בתקון
הדרכים
ושמירתם
ושאינם
יודעים
מי
הרג
את
זה
,
וכשיחקר
הענין
ויאספו
הזקנים
ויביאו
העגלה
(ראה
לעיל
,
ג)
-
ירבו
בני
אדם
לדבר
בו
,
ויגלה
הדבר.
וכבר
אמרו
(ראה
ירוש'
סוטה
ט
,
א
[כג
,
ב])
,
שאפילו
תבא
שפחה
ותאמר:
פלוני
הוא
הרוצח
,
לא
תערוף;
ואם
יוָדע
הרוצח
ויחרישו
ממנו
ויעידו
הבורא
על
נפשותם
כי
לא
ידעוהו
,
יהיה
בזה
זדון
גדול
,
וכל
השומע
שמץ
דבר
בענין
יבא
ויגיד
ויתפרסם
הדבר
,
ויֵהָרג
או
על
ידי
בית
דין
או
המלך
או
גואל
הדם.
ויתחזק
הענין
בהיות
המקום
אשר
תערף
העגלה
לא
יעבד
בו
ולא
יזרע
לעולם
(ראה
לעיל
,
ד)
,
ויכירו
בו
רואיו
וידברו
בו.
והנה
לפי
הטעם
הזה
יש
בתחבולה
הזאת
תועלת
,
אבל
המעשה
איננו
נרצה
בעצמו;
והיה
ראוי
עוד
שיֵעשה
בשדה
טוב
,
ראוי
לזריעה
,
שיכירו
בו
רואיו
,
כי
בנחל
איתן
-
לא
יוָדע
מדוע
לא
יֵעָבד.
ולפי
דעתי
יש
בו
טעם
כענין
בקרבנות
הנעשים
בחוץ:
שעיר
המשתלח
(ראה
פירושו
וי'
טז
,
ח)
ופרה
אדומה
(ראה
פירושו
במ'
יט
,
ב);
ולפיכך
מנו
חכמים
עגלה
ערופה
מכלל
החקים
(ראה
מש"ת
מעילה
ח
,
ח).
רלב"ג:
וכל
זקני
העיר
ההיא
הקרובים
אל
החלל
-
מגיד
שכל
הזקנים
ששם
מתקבצים
על
זה
,
לאמר:
"ידינו
לא
שפכו
את
הדם
הזה"
(להלן
,
ז).
ואמר:
הקרובים
אל
החלל
-
ולא
אמר
'הקרובה
אל
החלל'
,
להגיד
שאע"פ
שאין
העיר
יותר
קרובה
,
הנה
יתכן
שיהיו
הם
יותר
קרובים
,
מפני
רוב
אנשים
הנמצאים
בעיר
ההיא
יותר
ממה
שימצא
מזה
בעיר
הקרובה
ממנה
(ראה
פירושו
לעיל
,
ג).
ורחצו
את
ידיהם
על
העגלה
הערופה
בנחל
-
מגיד
שכלם
רוחצים
ידיהם
שם
,
והם
בתוך
הנחל
במקום
העריפה.