תנ"ך - העדתי
בכם
היום
את־השמים
ואת־הארץ
החיים
והמות
נתתי
לפניך
הברכה
והקללה
ובחרת
בחיים
למען
תחיה
אתה
וזרעך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַעִדֹ֨תִי
בָכֶ֣ם
הַיּוֹם֘
אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם
וְאֶת־הָאָרֶץ֒
הַחַיִּ֤ים
וְהַמָּ֙וֶת֙
נָתַ֣תִּי
לְפָנֶ֔יךָ
הַבְּרָכָ֖ה
וְהַקְּלָלָ֑ה
וּבָֽחַרְתָּ֙
בַּחַיִּ֔ים
לְמַ֥עַן
תִּֽחְיֶ֖ה
אַתָּ֥ה
וְזַרְעֶֽךָ:
(דברים פרק ל פסוק יט)
הַעִדֹתִי
בָכֶם
הַיּוֹם
אֶת־הַשָּׁמַיִם
וְאֶת־הָאָרֶץ
הַחַיִּים
וְהַמָּוֶת
נָתַתִּי
לְפָנֶיךָ
הַבְּרָכָה
וְהַקְּלָלָה
וּבָחַרְתָּ
בַּחַיִּים
לְמַעַן
תִּחְיֶה
אַתָּה
וְזַרְעֶךָ:
(דברים פרק ל פסוק יט)
העדתי
בכם
היום
את־השמים
ואת־הארץ
החיים
והמות
נתתי
לפניך
הברכה
והקללה
ובחרת
בחיים
למען
תחיה
אתה
וזרעך:
(דברים פרק ל פסוק יט)
העדתי
בכם
היום
את־השמים
ואת־הארץ
החיים
והמות
נתתי
לפניך
הברכה
והקללה
ובחרת
בחיים
למען
תחיה
אתה
וזרעך:
(דברים פרק ל פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
אַסהֵידִית
בְּכוֹן
יוֹמָא
דֵין
יָת
שְׁמַיָא
וְיָת
אַרעָא
חַיֵי
וּמוֹתָא
יְהַבִית
קֳדָמָך
בִּרכָן
וּלוָטִין
וְתִתרְעֵי
בְּחַיֵי
בְּדִיל
דְּתֵיחֵי
אַתּ
וּבנָך
:
עין המסורה:
את
-
השמים
ואת
-
הארץ
-
י"ג:
ראה
דב'
ד
,
כו.
רש"י:
העדותי
בכם
היום
את
השמים
ואת
הארץ
וגו'
-
שהם
קיימים
לעולם
,
וכאשר
תקרא
אתכם
הרעה
(ע"פ
דב'
לא
,
כט)
יהו
עֵדַי
שאני
התריתי
בכם
בכל
זאת
(ראה
ספ"ד
שו).
[דבר
אחר
(שם):
העדותי
בכם
היום
את
השמים
וגו'
-
אמר
להם
הקדוש
ברוך
הוא
לישראל:
הסתכלו
בשמים
שבראתי
לשמש
אתכם:
שמא
שינו
את
מדתם?!
שמא
לא
עלה
גלגל
חמה
מן
המזרח
והאיר
לכל
העולם
,
כעניין
שנאמר
"וזרח
השמש
ובא
השמש"
(קה'
א
,
ה)?!
הסתכלו
בארץ
שנבראת
לשמשכם:
שמא
שינת
מדתה?!
שמא
זרעתם
אותה
ולא
צמחה
,
או
שמא
זרעתם
חטים
והעלת
שעורים?!
ומה
אילו
,
שנעשו
לא
לשכר
ולא
להפסד
-
אם
זוכין
אין
מקבלין
שכר
,
ואם
חוטאין
אין
מקבלין
פורענות
-
לא
שינו
את
מדתם
,
אתם
,
שאם
זכיתם
תקבלו
שכר
ואם
חטאתם
תקבלו
פורענות
,
על
אחת
כמה
וכמה!]
ובחרת
בחיים
-
אני
מורה
לכם
שתבחרו
בחלק
החיים;
כאדם
האומר
לבנו:
ברור
לך
חלק
יפה
בנחלתי
,
ומעמידו
על
חלק
היפה
ואומר
לו:
את
זה
ברור
לך!
ועל
זה
נאמר
"יי'
מנת
חלקי
וכוסי
אתה
תומך
(בנוסחנו:
תומיך)
גורלי"
(תה'
טז
,
ה)
-
הנחת
ידי
על
גורל
הטוב:
את
זה
קח
לך
(ראה
ספ"ד
נג).
ראב"ע:
את
השמים
ואת
הארץ
-
בעבור
היותם
עומדים;
וכן
על
האבן:
"תהיה
בנו
לעדה"
(יהו'
כד
,
כז);
וכן
"שמעו
הרים
את
ריב
יי'"
(מי'
ו
,
ב).
החיים
והמות
-
הם
הברכה
והקללה;
והנה
יש
לך
לבחור
בחיים.
למען
תחיה
-
בגוף
או
בזכר.
ופירש
,
כי
החיים
הם
"לאהבה"
(להלן
,
כ).
ר' יוסף בכור שור:
העידותי
בכם...
את
השמים
ואת
הארץ
-
יש
לפרש:
פמליא
של
מעלה
ופמליא
של
מטה.
ועיקר
הפשט:
השמים
והארץ
הם
יעידו
עליכם
,
וידם
תהיה
בכם
בראשונה
הן
לטוב
הן
לחילוף
,
כדכתיב
"ויד
העדים
תהיה
בו
בראשונה"
(ראה
דב'
יז
,
ז).
אם
תעשו
טובה
-
יעידו
,
ונתנה
הארץ
פריה
(ע"פ
וי'
כה
,
יט)
והשמים
יתנו
טלם
(ע"פ
זכ'
ח
,
יב)
וגשמיהם
בעתם
(ע"פ
וי'
כו
,
ד).
ואם
רע
-
ועצר
השמים
ולא
יהיה
מטר
והאדמה
לא
תתן
את
יבולה
(ע"פ
דב'
יא
,
יז)
-
אפילו
מה
שמובילין
לה
(ראה
ספ"ד
מג).
ובחרת
בחיים
-
אני
נותן
לך
עצה
הוגנת
לך:
אע"פ
שדבר
פשוט
הוא
לבחור
בחיים
,
אני
אלמדך
דרך
החיים:
רמב"ן:
ויעיד
בהם
את
השמים
ואת
הארץ
פעם
שנית
,
אחר
שאמר
"העידותי
בכם
היום
את
השמים
ואת
הארץ
כי
אבד
תאבדון
מהר"
(דב'
ד
,
כו)
,
כי
עתה
יאמר:
העידותי
בכם
היום
את
השמים
ואת
הארץ
,
כי
החיים
והמות
נתתי
לפניך
,
שהם
הברכה
והקללה
,
וכי
יעצתיך
שתבחר
בחיים
למען
תחיה
אתה
וזרעך;
והנה
הוא
כמַחתים
העדים
בסוף
דבריו
כולם.
רלב"ג:
העידותי
בכם
היום
את
השמים
ואת
הארץ
-
נתן
אותם
לעדים
כי
הם
קיימים
,
להעיד
שתמיד
יתקיימו
אלו
הדברים.
עם
שהם
כמו
עוזרים
להמשיך
זה
,
כאלו
יאמר
,
שהשמים
והארץ
-
כלם
יעזרו
להגיע
כל
אלו
הדברים
מהברכות
והקללות
,
על
דרך
"הכוכבים
ממסילותם
נלחמו
עם
סיסרא"
(שו'
ה
,
כ).
החיים
והמות
נתתי
לפניך
-
הקדים
לזכור
תחלה
החיים
והמות
האמתיים
,
כי
הם
הגמול
והעונש
האנושיים;
ואחר
זכר
הברכה
והקללה
,
שהם
ה'טוב'
וה'רע'
(ראה
לעיל
,
טו)
,
להיותם
בלתי
מכוונים
בעצמותם
,
ואע"פ
שכבר
ימָשכו
מקיום
מצות
התורה
והנטייה
מהם.
ולזה
אמר
ובחרת
בחיים
-
ולא
אמר
'ובחרת
בברכה'
,
כי
אין
ראוי
לעבוד
השם
יתעלה
כדי
שיגיעו
אלו
הטובות
הגופיות
,
אך
יעבדוהו
כדי
שישיגו
החיים
הערבים
ההם
,
כמו
שאמר
דוד:
"תודיעני
אורח
חיים
שובע
שמחות
את
פניך
נעימות
בימינך
נצח"
(תה'
טז
,
יא).
ולזה
אמר
דוד:
"במצותיו
חפץ
מאד"
(תה'
קיב
,
א)
-
ולא:
בשכר
מצותיו
הנמשך
באלו
הטובות
והקניינים
הגופיים.