תנ"ך - ושב
ה'
אלהיך
את־שבותך
ורחמך
ושב
וקבצך
מכל־העמים
אשר
הפיצך
ה'
אלהיך
שמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׁ֨ב
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
אֶת־שְׁבוּתְךָ֖
וְרִחֲמֶ֑ךָ
וְשָׁ֗ב
וְקִבֶּצְךָ֙
מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים
אֲשֶׁ֧ר
הֱפִֽיצְךָ֛
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
שָֽׁמָּה:
(דברים פרק ל פסוק ג)
וְשָׁב
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
אֶת־שְׁבוּתְךָ
וְרִחֲמֶךָ
וְשָׁב
וְקִבֶּצְךָ
מִכָּל־הָעַמִּים
אֲשֶׁר
הֱפִיצְךָ
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
שָׁמָּה:
(דברים פרק ל פסוק ג)
ושב
ה'
אלהיך
את־שבותך
ורחמך
ושב
וקבצך
מכל־העמים
אשר
הפיצך
ה'
אלהיך
שמה:
(דברים פרק ל פסוק ג)
ושב
יהוה
אלהיך
את־שבותך
ורחמך
ושב
וקבצך
מכל־העמים
אשר
הפיצך
יהוה
אלהיך
שמה:
(דברים פרק ל פסוק ג)
תרגום אונקלוס:
וְיָתִיב
יְיָ
אֱלָהָך
יָת
שָׁבֵי
גָלְוָתָך
וִירַחֵים
עֲלָך
וִיתוּב
וְיִכנְשִׁנָך
מִכָּל
עַמְמַיָא
דְּבַדְּרָך
יְיָ
אֱלָהָך
לְתַמָן
:
רש"י:
ושב
[יי'
אלהיך]
את
שבותך.
[ושב
-
כמו]
"ושבתי
את
שבות
בני
עמון"
(צירוף
של
יר'
מח
,
מז
ומט
,
ו)
[וזהו
פשוטו].
[היה
לו
לכתוב
'והשיב
את
שבותך';
רבותינו
למדו
מכאן
(ראה
מגילה
כט
,
א)
ששכינה
כביכול
עמהם
בצרת
גלותם
,
וכשנגעלין
הכתיב
הגאולה
לעצמו
,
שהוא
ישוב
עמהם.
ועוד
יש
לומר
,
שגדול
קבוץ
גליות
(ראה
פסחים
פח
,
א)
ובקושי
,
כאילו
הוא
עצמו
צריך
להיות
אוחז
בידיו
ממש
איש
איש
ממקומו
,
כעניין
שנאמר
"ואתם
תלקטוּ
לאחד
אחד"
וגו'
(יש'
כז
,
יב).
ואף
בגלויות
שאר
האומות
מצינו
כן.].
ראב"ע:
ובעבור
שאמר
"וישליכם
אל
ארץ
אחרת"
(דב'
כט
,
כז)
,
אמר
כי
אם
תשוב
אל
השם
,
אע"פ
שאתה
חוצה
לארץ
,
השם
ישיב
שבותך.
ועל
דעת
רבי
יהודה
המדקדק
הראשון
,
כי
הוא
'יניח';
והטעם:
ימציא
מנוחה
לנשבים
ויתן
להם
רחמים
,
ואחר
כן
ישוב
וקבץ.
ר' יוסף בכור שור:
ושב
יי'...
את
שבותך
-
מגלות
בבל.
ושב
וקבצך
-
מגלות
הגדול
והארוך
הזה
שאנו
מפוזרים
בו
בכל
העולם.
ורבותינו
דרשו
מכאן
(מכיל'
בא
פסחא
יד)
,
שהקדוש
ברוך
הוא
צר
בצרתם
של
ישראל
,
כדכתיב
"בכל
צרתם
לו..."
(יש'
סג
,
ט)
,
וכשהם
שבים
,
כאילו
הוא
שב
,
דכתיב
ושב
יי'
ולא
כתיב
'וישיב'.
ואף
על
גב
דכתיב
גבי
אומות
העולם
"ושבתי
את
שבות
בני
עמון"
(ראה
יר'
מח
,
מז)
,
מכל
מקום
לא
כתיב
ושב
יי'
כי
הכא.
רלב"ג:
והיה
כי
יבאו
עליך
כל
הדברים
האלה
-
הגיד
בזה
שאחר
שיבאו
כל
אלו
הדברים
,
הברכה
תחלה
ואחר
כן
הקללה
-
כי
כן
היה
,
שהברכה
היתה
בימי
יהושע
ובימי
הזקנים
שהאריכו
ימים
אחריו
(ראה
יהו'
כד
,
לא)
,
שלא
נפל
דבר
מכל
הטוב
,
כמו
שנזכר
בספר
יהושע
(ראה
יהו'
כא
,
מא
-
מג)
,
וכן
היתה
להם
הברכה
בימי
קצת
השופטים
ובימי
שמואל
ושאול
ודוד
ושלמה
ובימי
קצת
שאר
מלכים
אחרים
,
ובבית
שני
בימי
החשמונים
-
הנה
כשיבאו
כל
אלו
הדברים
מהקללות
שזכרנו
,
ותשיב
אחר
זה
אל
לבבך
בכל
המקומות
שאתה
גולה
בהם
לשוב
עד
יי'
אלהיך
ולשמוע
בקולו
ככל
המצות
אשר
אנכי
מצוך
היום
,
בכל
לבבך
ובכל
נפשך
-
שכל
תשוקותיך
וציוריך
יהיו
לעבוד
השם
יתעלה
,
ותיישיר
לזה
גם
כן
בניך
כדי
לחנכם
לעבודת
השם
יתעלה
מלידה
ומבטן
ומהריון
(ע"פ
הו'
ט
,
יא)
-
הנה
ישיב
השם
יתעלה
את
שבותך
וירחם
אותך;
וזה
ידמה
שהיה
בבניין
בית
שני.
ולזה
אמר
אחר
זה
ושב
וקבצך
מכל
העמים
-
רוצה
לומר
,
שישוב
שנית
לקבצך
מכל
העמים
,
וזהו
אחר
חורבן
בית
שני
,
כי
בימי
בית
שני
לא
נתקבצו
בזה
האופן.
וגם
אמר
הנביא:
"יוסיף
יי'
שנית
ידו
לקנות
את
שאר
עמו"
(יש'
יא
,
יא).