תנ"ך - אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ: (דברים פרק ד פסוק מא)

טקסט וניקוד:

אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ: (דברים פרק ד פסוק מא)

טקסט בלבד:

אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש: (דברים פרק ד פסוק מא)

תיקון קוראים:

אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש: (דברים פרק ד פסוק מא)

תרגום אונקלוס:
בְּכֵין אַפרֵישׁ מֹשֶׁה תְּלָת קִרוִין בְּעִברָא דְּיַרדְּנָא מַדנַח שִׁמשָׁא :

עין המסורה:
מזרחה - ג': דב' ד , מא; יהו' יב , א; שו' כא , יט.

מסורה קטנה:
מזרחה שמש - ל'.

רש"י:
אז יבדיל [משה] - נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם , אע"פ שאינן קולטות עד שיובדלו אותן שבארץ כנען; אמר [משה]: מצוה שאיפשר לקיים , אקיימנה (ראה מכות י , א). בעבר הירדן מזרחה שמש - באותו עבר שבמזרחו של ירדן. מזרחה שמש - לפי שהוא דבוק , נקודה רי"ש בחטף: מזרח של שמש , מקום זריחת שמש.

רשב"ם:
אז יבדיל משה - למה הפסיק דברי משה , שהם מחוברים יחד זה אחר זה , וכתב זה המעשה בינתים? אלא לפי שהאריך בדברים עד עכשיו , ועתה מתחיל לפרש המצות - היאך ביאר את התורה הזאת - והוא צריך לומר ב'שפטים ושטרים': "שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יי' אלהיך נותן לך" , "ואם ירחיב" לעתיד לבא "ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" (דב' יט , ב , ח - ט) , ועל שלש הערים שצוה לו הקדוש ברוך הוא ב'אלה מסעי' (במ' לה , יד) לעשות בעבר הירדן לא הזכיר שם ולא צוה משה לישראל , לכך כתוב כאן כי משה הבדילם כבר , ולכך לא צוה לישראל.

ראב"ע:
אז יבדיל משה - הטעם: ביום שהבדיל משה אלה הערים , אז אמר דברי הברית.

ר' יוסף בכור שור:
אז יבדיל משה - אחרי הכותו את סיחון ואת עוג (ראה דב' א , ד) , וַיִרשום ישראל , את ארצם. ולפי שסידור התורה והבדלת הערים היו בפרק אחד , לקח פרשה זו הכא ללמוד זריזתו של משה: שאעפ"י שלא קלטוּ עד שנבדלו אותם שבארץ ישראל , כדכתיב "והיו שש הערים האלה למקלט" (ראה במ' לה , טו) - בזמן שהם שש הם למקלט (ראה ספ"ז לה , יג) - אע"פ כן לא נתעצל בַּמצוה. ולכך הוא אומר כאן:

רמב"ן:
אז יבדיל משה שלש ערים - פירש רבי אברהם: ביום שהבדיל משה שלש ערים , אז אמר דברי הברית (ראה דב' ה , ב ואי'). ואינו נכון , אבל הוא כפשוטו. כי משה אסף כל ישראל לבאר להם התורה , ופתח להם בדברי תוכחות; וכאשר אמר בפניהם דברי תוכחותיו במה שעשו והאזהרות על עבודה זרה (ראה לעיל , כה) ועל ייחוד השם (ראה לעיל , לה ואי') , והשלים להם שישמרו חוקיו ומצותיו למען ייטב להם (ראה לעיל , מ) , אז אמר במעמד בפניהם: עתה נקיים המצוה אשר צונו השם , ותהיינה בצר במדבר ורמות (בנוסחנו: ראמת) בגלעד וגולן בבשן ערי מקלט לנוס שמה כל רוצח בשגגה. ואע"פ שאינן קולטות עד שיבָּדלו אותן שבארץ כנען , אמר: מצוה שבאה לידינו - נקיים אותה , למען ייטב לנו. ואחרי כן קרא בקול גדול אל כל ישראל שהיו שם "ויאמר אליהם: שמע ישראל את החקים ואת המשפטים" וגו' (דב' ה , א) , כי עתה יפתח במצות ובביאור התורה , כאשר פירשתי בתחלת סדר 'אלה הדברים' (דב' א , א).

רלב"ג:
ספר שכבר הבדיל אז משה השלש ערים שצוהו השם יתעלה להבדיל מעבר הירדן מזרחה לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה אשר איננו שונא לו מתמול שלשום (ראה במ' לה , י ואי'); שאם היה שונא לו , אולי יסבב הרוצח בשגגה בכוונה , שאם יקרה שיעבור שם השנוא לו , ינזק , ובזה התנאי ימלט הרוצח בעיר מקלטו מיד גואל הדם. אמנם אם הרג מזיד , אע"פ שנס לעיר מקלט ישפטוהו הסנהדרין ויתנוהו ביד גואל הדם להמיתו , כמו שהתבאר בפרשת 'אלה מסעי' (ראה שם , טז ואי').
ריכוז קישורים