תנ"ך - לנס
שמה
רוצח
אשר
ירצח
את־רעהו
בבלי־דעת
והוא
לא־שנא
לו
מתמל
שלשם
ונס
אל־אחת
מן־הערים
האל
וחי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָנֻ֨ס
שָׁ֜מָּה
רוֹצֵ֗חַ
אֲשֶׁ֨ר
יִרְצַ֤ח
אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙
בִּבְלִי־דַ֔עַת
וְה֛וּא
לֹא־שֹׂנֵ֥א
ל֖וֹ
מִתְּמֹ֣ל
שִׁלְשֹׁ֑ם
וְנָ֗ס
אֶל־אַחַ֛ת
מִן־הֶעָרִ֥ים
הָאֵ֖ל
וָחָֽי:
(דברים פרק ד פסוק מב)
לָנֻס
שָׁמָּה
רוֹצֵחַ
אֲשֶׁר
יִרְצַח
אֶת־רֵעֵהוּ
בִּבְלִי־דַעַת
וְהוּא
לֹא־שֹׂנֵא
לוֹ
מִתְּמֹל
שִׁלְשֹׁם
וְנָס
אֶל־אַחַת
מִן־הֶעָרִים
הָאֵל
וָחָי:
(דברים פרק ד פסוק מב)
לנס
שמה
רוצח
אשר
ירצח
את־רעהו
בבלי־דעת
והוא
לא־שנא
לו
מתמל
שלשם
ונס
אל־אחת
מן־הערים
האל
וחי:
(דברים פרק ד פסוק מב)
לנס
שמה
רוצח
אשר
ירצח
את־רעהו
בבלי־דעת
והוא
לא־שנא
לו
מתמל
שלשם
ונס
אל־אחת
מן־הערים
האל
וחי:
(דברים פרק ד פסוק מב)
תרגום אונקלוס:
לְמִערַק
לְתַמָן
קָטוֹלָא
דְּיִקטוֹל
יָת
חַברֵיהּ
בְּלָא
מַדְּעֵיהּ
וְהוּא
לָא
סָנֵי
לֵיהּ
מֵאֶתמָלִי
וּמִדְּקַמוֹהִי
וְיִערוֹק
לַחֲדָא
מִן
קִרוַיָא
הָאִלֵין
וְיִתקַיַים
:
עין המסורה:
לנס
-
ב'
חסר:
במ'
לה
,
ו;
דב'
ד
,
מב.
לנס
שמה
-
י'
ראשי
פסוקים
(הפסוק
פותח
בתיבה
כל
שהיא
ואחריה
התיבה
'שמה'):
בר'
כט
,
ג;
שמ'
כט
,
מג;
*דב'
ד
,
מב;
יב
,
ו;
יהו'
כ
,
ג;
שו'
יח
,
טו;
מ"ב
ו
,
יד;
ט
,
ב;
יח'
יא
,
יח;
תה'
קכב
,
ה.
רוצח
-
ד'
מלא
(בלישנא):
דב'
ד
,
מב;
יהו'
כ
,
ג
,
ו;
איוב
כד
,
יד.
מתמל
-
ד'
חסר
(בלישנא):
בר'
לא
,
ה;
*שמ'
כא
,
כט;
*דב'
ד
,
מב;
יט
,
ד.
מן
-
הערים
-
ב':
דב'
ד
,
מב;
שו'
כ
,
יד.
מן
-
הערים
-
ג'
(בלישנא):
דב'
ד
,
מב;
שו'
כ
,
יד;
דה"ב
טו
,
ח.
האל
-
ח'
(לשון
חול):
*בר'
יט
,
ח
,
כה;
כו
,
ג
,
ד;
וי'
יח
,
כז;
דב'
ד
,
מב;
ז
,
כב;
יט
,
יא.
רמב"ן:
אז
יבדיל
משה
שלש
ערים
-
פירש
רבי
אברהם:
ביום
שהבדיל
משה
שלש
ערים
,
אז
אמר
דברי
הברית
(ראה
דב'
ה
,
ב
ואי').
ואינו
נכון
,
אבל
הוא
כפשוטו.
כי
משה
אסף
כל
ישראל
לבאר
להם
התורה
,
ופתח
להם
בדברי
תוכחות;
וכאשר
אמר
בפניהם
דברי
תוכחותיו
במה
שעשו
והאזהרות
על
עבודה
זרה
(ראה
לעיל
,
כה)
ועל
ייחוד
השם
(ראה
לעיל
,
לה
ואי')
,
והשלים
להם
שישמרו
חוקיו
ומצותיו
למען
ייטב
להם
(ראה
לעיל
,
מ)
,
אז
אמר
במעמד
בפניהם:
עתה
נקיים
המצוה
אשר
צונו
השם
,
ותהיינה
בצר
במדבר
ורמות
(בנוסחנו:
ראמת)
בגלעד
וגולן
בבשן
ערי
מקלט
לנוס
שמה
כל
רוצח
בשגגה.
ואע"פ
שאינן
קולטות
עד
שיבָּדלו
אותן
שבארץ
כנען
,
אמר:
מצוה
שבאה
לידינו
-
נקיים
אותה
,
למען
ייטב
לנו.
ואחרי
כן
קרא
בקול
גדול
אל
כל
ישראל
שהיו
שם
"ויאמר
אליהם:
שמע
ישראל
את
החקים
ואת
המשפטים"
וגו'
(דב'
ה
,
א)
,
כי
עתה
יפתח
במצות
ובביאור
התורה
,
כאשר
פירשתי
בתחלת
סדר
'אלה
הדברים'
(דב'
א
,
א).
רלב"ג:
ספר
שכבר
הבדיל
אז
משה
השלש
ערים
שצוהו
השם
יתעלה
להבדיל
מעבר
הירדן
מזרחה
לנוס
שמה
כל
מכה
נפש
בשגגה
אשר
איננו
שונא
לו
מתמול
שלשום
(ראה
במ'
לה
,
י
ואי');
שאם
היה
שונא
לו
,
אולי
יסבב
הרוצח
בשגגה
בכוונה
,
שאם
יקרה
שיעבור
שם
השנוא
לו
,
ינזק
,
ובזה
התנאי
ימלט
הרוצח
בעיר
מקלטו
מיד
גואל
הדם.
אמנם
אם
הרג
מזיד
,
אע"פ
שנס
לעיר
מקלט
ישפטוהו
הסנהדרין
ויתנוהו
ביד
גואל
הדם
להמיתו
,
כמו
שהתבאר
בפרשת
'אלה
מסעי'
(ראה
שם
,
טז
ואי').