תנ"ך - כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל־קראנו אליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו: (דברים פרק ד פסוק ז)

כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו: (דברים פרק ד פסוק ז)

כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל־קראנו אליו: (דברים פרק ד פסוק ז)

כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל־קראנו אליו: (דברים פרק ד פסוק ז)

תרגום אונקלוס:

אֲרֵי מַן עַם רַב דְּלֵיהּ אֱלָהּ קָרִיב לֵיהּ לְקַבָּלָא צְלוֹתֵיהּ בְּעִידָּן עָקְתֵיהּ כַּייָ אֱלָהַנָא בְּכָל עִידָּן דַּאֲנַחנָא מְצַלַן קֳדָמוֹהִי :

עין המסורה:

כיי' - ד': *שמ' ח , ו; *דב' ד , ז; ש"א ב , ב; תה' קיג , ה. קראנו - ב': דב' ד , ז; תה' כ , י.

מסורה גדולה:

כיי' ד' למען תדע כי אין כיי' כיי' אלהינו בכל קראנו אין קדוש כיי' מי כיי' אלהינו.

מסורה קטנה:

קראנו - ב' המלך יעננו ביום.

רשב"ם:

בכל קראינו אליו - כדכתיב "וישמע אלהים את נאקתם" (שמ' ב , כד); "ופרעה הקריב... ויצעקו בני ישראל אל יי'" (שמ' יד , י); "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל" (שם , טו); וכן במן וכן בשלו (ראה שמ' טז , ו ואי') וכן במים (ראה שמ' יז , ב - ו).

ראב"ע:

כי מי גוי גדול שיש לו אלהים שיהיה קרוב אליו - שיענהו תמיד בכל אשר יבקש ממנו. גם אין גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים בשקול הדעת , כמו ישראל. וטעם גוי גדול - בעבור חכמי לב יראי השם.

ר' יוסף בכור שור:

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו - אם "שמרתם ועשיתם" (לעיל , ו). ואם תאמר: יכול אני למצוא בעולם משפטים טובים מאלה - ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת?! ומאחר שאין שום אדם יכול לתקן כמותן , יש להבין כי לא באו מסברת בשר ודם כי אם מאת הקדוש ברוך הוא.

רמב"ן:

וטעם ראה למדתי אתכם - ראה שאני מלמד אתכם היום , כמו שאמר "אשר אנכי מצוה אתכם היום" (דב' יא , יג) ואשר אנכי נותן לפניכם היום. או יאמר למדתי - מפני שהזכיר לעשות כן בקרב הארץ; כלומר: ראה בעת בואך בארץ , שלמדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי. והנה מתחלה דבר על הדבר שהוא כלל לכל 'עשה' ו'לא תעשה' , ועתה יזהיר בחקים שהם גזרותיו ובמשפטים שהם הדינין , כי אלו הם הצריכים חזוק יותר , מפני העלם טעם החקים , ומפני כי במשפט יעמידו ארץ (ע"פ מש' כט , ד). ואמר לעשות כן בקרב הארץ - להזהיר על כולם , כי יש חקים רבים ומשפטים שאינם נוהגים בחוצה לארץ. או ירמוז , שעיקר המצות כולן בארץ , כמו שרמזתי בסוד הארץ (ראה וי' יח , כה). ואמר כי בחקים ומשפטים תועלות גדולות , שהם תפארת לעושיהם מן האדם (ע"פ משנה אבות ב , א) , ואפילו שונאיהם ישבחו אותם בהם. ועוד , שהם תועלת גדולה שאין כמותה , שהשם יהיה קרוב להם בכל קראם אליו. וגם העמים יתבוננו בזה וידעו כי החוקים נעשים בחכמה ובינה לקרבה אל האלהים וייראו מהם , וזהו שאמר: כי מי גוי גדול; ועוד , שהחקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים - ישרים וטובים בישוב העם והמדינות.

רלב"ג:

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו' - הרצון בזה , כי הגוים , מצד היותם תחת ההשגחה הכוללת לבד , לא יהיו נעזרים מהשם יתעלה , רק בטובות המסודרות מצד ההשגחה ההיא; אך ישראל , שהם תחת ההשגחה הפרטית , הם נעזרים בכל מה שיבקשו מהשם יתעלה , וזהו אמרו: בכל קראנו אליו - רוצה לומר: בכל מה שנשאל ממנו.