תנ"ך - רק
השמר
לך
ושמר
נפשך
מאד
פן־תשכח
את־הדברים
אשר־ראו
עיניך
ופן־יסורו
מלבבך
כל
ימי
חייך
והודעתם
לבניך
ולבני
בניך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רַ֡ק
הִשָּׁ֣מֶר
לְךָ֩
וּשְׁמֹ֨ר
נַפְשְׁךָ֜
מְאֹ֗ד
פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח
אֶת־הַדְּבָרִ֜ים
אֲשֶׁר־רָא֣וּ
עֵינֶ֗יךָ
וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙
מִלְּבָ֣בְךָ֔
כֹּ֖ל
יְמֵ֣י
חַיֶּ֑יךָ
וְהוֹדַעְתָּ֥ם
לְבָנֶ֖יךָ
וְלִבְנֵ֥י
בָנֶֽיךָ:
(דברים פרק ד פסוק ט)
רַק
הִשָּׁמֶר
לְךָ
וּשְׁמֹר
נַפְשְׁךָ
מְאֹד
פֶּן־תִּשְׁכַּח
אֶת־הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר־רָאוּ
עֵינֶיךָ
וּפֶן־יָסוּרוּ
מִלְּבָבְךָ
כֹּל
יְמֵי
חַיֶּיךָ
וְהוֹדַעְתָּם
לְבָנֶיךָ
וְלִבְנֵי
בָנֶיךָ:
(דברים פרק ד פסוק ט)
רק
השמר
לך
ושמר
נפשך
מאד
פן־תשכח
את־הדברים
אשר־ראו
עיניך
ופן־יסורו
מלבבך
כל
ימי
חייך
והודעתם
לבניך
ולבני
בניך:
(דברים פרק ד פסוק ט)
רק
השמר
לך
ושמר
נפשך
מאד
פן־תשכח
את־הדברים
אשר־ראו
עיניך
ופן־יסורו
מלבבך
כל
ימי
חייך
והודעתם
לבניך
ולבני
בניך:
(דברים פרק ד פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
לְחוֹד
אִסתְּמַר
לָך
וְטַר
נַפשָׁך
לַחדָּא
דִּלמָא
תִתנְשֵׁי
יָת
פִּתגָמַיָא
דַּחֲזַאָה
עֵינָך
וְדִלמָא
יִעדּוֹן
מִלִבָּך
כֹּל
יוֹמֵי
חַיָיך
וּתהוֹדְעִינוּן
לִבנָך
וְלִבנֵי
בְנָך
:
עין המסורה:
ופן
-
ה':
דב'
ד
,
ט
,
יט;
יב
,
ל;
יר'
נא
,
מו;
מש'
ל
,
ט.
יסורו
-
ב'
מלא:
דב'
ד
,
ט;
הו'
ז
,
יד.
רש"י:
רק
השמר
לך...
פן
תשכח
את
הדברים
-
אז
,
כשלא
תשכחו
אותם
ותעשו
על
אמיתתם
,
תֵחשבו
חכמים
ונבונים
(ראה
לעיל
,
ו);
ואם
תעוותו
אותם
מתוך
שכחה
תֵחשבו
שוטים.
ראב"ע:
רק
השמר
לך
-
הטעם:
אם
תשכח
כל
דבר
,
אל
תשכח
יום
אשר
עמדת
(ראה
להלן
,
י).
אשר
ראו
עיניך
-
זהו
"וכל
העם
רואים
את
הקולות"
(שמ'
כ
,
טו).
ר' יוסף בכור שור:
רק
השמר
לך
ושמור
נפשך
מאוד
-
כלומר:
שמור
עצמך
מאוד
על
דבר
זה
,
שלא
תשכחנו;
דאעפ"י
שהוכחתי
לך
על
פי
הסברא
שמצות
הללו
מאת
הקדוש
ברוך
הוא
הם
,
אינו
דומה
דבר
הידוע
לאדם
מסברא
לדבר
שהוא
רואה
בעיניו;
לפיכך
אני
מזהירך
שלא
תשכח.
רמב"ן:
רק
השמר
לך...
פן
תשכח
את
כל
הדברים
האלה
-
אז
,
כשלא
תשכחום
ותעשום
על
אמתתם
,
תחשבו
חכמים
ונבונים
(ראה
לעיל
,
ו);
ואם
תעותו
אותם
מתוך
שכחה
,
תחשבו
שוטים;
לשון
רבנו
שלמה.
ואינו
נכון
כלל.
אבל
הכתוב
הזה
לדעתי
מצות
'לא
תעשה'
,
הזהיר
בה
מאד;
כי
כאשר
אמר
שנזָהֵר
בכל
המצות
ונשמר
החקים
והמשפטים
לעשותם
בארץ
(ראה
לעיל
,
ה)
,
חזר
ואמר:
רק
אני
מזהירך
מאד
להשמר
ולשמור
עצמך
מאד
מאד
לזכור
מאין
באו
אליך
המצות
,
שלא
תשכח
מעמד
הר
סיני
מכל
הדברים
אשר
ראו
שם
עיניך
,
הקולות
והלפידים
(ראה
שמ'
כ
,
טו)
,
את
כבודו
ואת
גדלו
ודבריו
אשר
שמעת
שם
מתוך
האש
(ראה
דב'
ה
,
כא)
,
ותודיע
כל
הדברים
אשר
ראו
עיניך
במעמד
הנכבד
ההוא
לבניך
ולבני
בניך
עד
עולם.
ופירש
הטעם
,
כי
השם
עשה
המעמד
ההוא
כדי
שתלמדו
ליראה
אותו
כל
הימים
,
ואת
בניכם
תלמדון
לדורות
עולם.
אם
כן
,
עֲשו
אתם
ככה
ואל
תשכחו
אותו.
והנה
,
קֹדם
שיזכיר
הדברות
שנאמרו
שם
(ראה
דב'
ה)
,
הזהיר
במצוַת
'לא
תעשה'
שלא
נשכח
דבר
מן
המעמד
ההוא
ולא
נסירהו
מלבנו
לעולם
,
וצוה
במצוַת
'עשה'
שנודיע
בו
לכל
זרענו
מדור
לדור
כל
מה
שהיה
שם
,
בראיה
ובשמיעה.
והתועלת
במצוה
הזאת
גדולה
מאד;
שאם
היו
דברי
התורה
באים
אלינו
מפי
משה
בלבד
,
אף
על
פי
שנבואתו
נתאמתה
באותות
ובמופתים
-
אם
יקום
בקרבנו
נביא
או
חולם
חלום
ויצונו
בהפך
מן
התורה
ונתן
אלינו
אות
או
מופת
(ראה
דב'
יג
,
ב)
,
יכנס
ספק
בלב
האנשים;
אבל
כשהגיעה
אלינו
התורה
מפי
הגבורה
לאזנינו
,
ועינינו
הרואות
,
אין
שם
אמצעי
,
נכחיש
כל
חולק
וכל
מספק
ונשקר
אותו
,
לא
יועילהו
אות
ולא
יצילהו
מופת
מן
המיתה
בידינו
,
כי
אנחנו
היודעים
בשקרותו.
זהו
שאמר
שם
"וגם
בך
יאמינו
לעולם"
(שמ'
יט
,
ט)
-
כי
כשנעתיק
גם
כן
הדבר
לבנינו
,
יֵדעו
שהיה
הדבר
אמת
בלא
ספק
,
כאִלו
ראוהו
כל
הדורות;
כי
לא
נעיד
שקר
לבנינו
ולא
ננחיל
אותם
דבר
הבל
ואין
בם
מועיל
(ע"פ
יר'
טז
,
יט).
והם
לא
יסתפקו
כלל
בעדותנו
שנעיד
להם
,
אבל
יאמינו
בודאי
שראינו
כולנו
בעינינו
,
וכל
מה
שספרנו
להם.
והענין
הזה
יבא
עוד
בפרשת
'כי
יקום
בקרבך
נביא
או
חולם
חלום'
(דב'
יג
,
ב)
,
וכבר
הזכרתיו
שם
בפרשת
'בחדש
השלישי'
(שמ'
יט
,
ט).
רלב"ג:
רק
השמר
לך
ושמור
נפשך
וגו'
-
הרצון
בזה
,
שישמרו
נפשם
שלא
ישכחו
מעמד
הר
סיני
הנפלא
,
אשר
העיד
על
היות
התורה
מסודרת
מהשם
יתעלה;
כי
כל
העם
ראו
את
הקולות
ואת
הלפידים
(ראה
שמ'
כ
,
טו)
ושאר
המופתים
שנעשו
שם.
ולזה
צוה
אותם
שיודיעו
זה
לבניהם
דור
אחר
דור
,
כי
זאת
היא
פנה
גדולה
בעניין
התורה.