תנ"ך - יום
אשר
עמדת
לפני
ה'
אלהיך
בחרב
באמר
ה'
אלי
הקהל־לי
את־העם
ואשמעם
את־דברי
אשר
ילמדון
ליראה
אתי
כל־הימים
אשר
הם
חיים
על־האדמה
ואת־בניהם
ילמדון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
י֗וֹם
אֲשֶׁ֨ר
עָמַ֜דְתָּ
לִפְנֵ֨י
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶיךָ֘
בְּחֹרֵב֒
בֶּאֱמֹ֨ר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
הַקְהֶל־לִי֙
אֶת־הָעָ֔ם
וְאַשְׁמִעֵ֖ם
אֶת־דְּבָרָ֑י
אֲשֶׁ֨ר
יִלְמְד֜וּן
לְיִרְאָ֣ה
אֹתִ֗י
כָּל־הַיָּמִים֙
אֲשֶׁ֨ר
הֵ֤ם
חַיִּים֙
עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה
וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם
יְלַמֵּדֽוּן:
(דברים פרק ד פסוק י)
יוֹם
אֲשֶׁר
עָמַדְתָּ
לִפְנֵי
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
בְּחֹרֵב
בֶּאֱמֹר
יְהוָה
אֵלַי
הַקְהֶל־לִי
אֶת־הָעָם
וְאַשְׁמִעֵם
אֶת־דְּבָרָי
אֲשֶׁר
יִלְמְדוּן
לְיִרְאָה
אֹתִי
כָּל־הַיָּמִים
אֲשֶׁר
הֵם
חַיִּים
עַל־הָאֲדָמָה
וְאֶת־בְּנֵיהֶם
יְלַמֵּדוּן:
(דברים פרק ד פסוק י)
יום
אשר
עמדת
לפני
ה'
אלהיך
בחרב
באמר
ה'
אלי
הקהל־לי
את־העם
ואשמעם
את־דברי
אשר
ילמדון
ליראה
אתי
כל־הימים
אשר
הם
חיים
על־האדמה
ואת־בניהם
ילמדון:
(דברים פרק ד פסוק י)
יום
אשר
עמדת
לפני
יהוה
אלהיך
בחרב
באמר
יהוה
אלי
הקהל־לי
את־העם
ואשמעם
את־דברי
אשר
ילמדון
ליראה
אתי
כל־הימים
אשר
הם
חיים
על־האדמה
ואת־בניהם
ילמדון:
(דברים פרק ד פסוק י)
תרגום אונקלוס:
יוֹמָא
דְּקַמתָּא
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהָך
בְּחוֹרֵב
כַּד
אֲמַר
יְיָ
לִי
כְּנוֹשׁ
קֳדָמַי
יָת
עַמָא
וְאַשׁמְעִינוּן
יָת
פִּתגָמַי
דְּיֵילְפוּן
לְמִדחַל
קֳדָמַי
כָּל
יוֹמַיָא
דְּאִנוּן
קַיָימִין
עַל
אַרעָא
וְיָת
בְּנֵיהוֹן
יַלְפוּן
:
עין המסורה:
באמר
-
ג':
*דב'
ד
,
י;
יח'
לו
,
כ;
תה'
מב
,
ד.
(ואחד:
כאמר
-
יהו'
ו
,
ח).
הקהל
-
ג':
*וי'
ח
,
ג;
דב'
ד
,
י;
לא
,
יב.
(ואחד:
והקהל
-
במ'
כ
,
ח).
ואשמעם
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
דב'
ד
,
י;
יש'
מח
,
ג.
ילמדון
-
ב':
דב'
ד
,
י;
*מי'
ד
,
ג.
הם
חיים
-
ג':
דב'
ד
,
י;
מ"א
ח
,
מ;
דה"ב
ו
,
לא.
ואת
-
בניהם
-
ד':
*דב'
ד
,
י;
יהו'
ה
,
ז;
ש"א
ו
,
י;
דה"ב
כה
,
ד.
מסורה גדולה:
באמר
ג'
באמר
יי'
אלי
הקהל
לי
באמר
להם
עם
יי'
אלה
באמר
אלי
כל.
ואת
בניהם
ד'
ואת
בניהם
ילמדון
ואת
בניהם
כלו
בבית
ואת
בניהם
הקים
תחתם
ואת
בניהם
לא
המית.
מסורה קטנה:
באמר
-
ג';
הקהל
-
ג';
ואשמעם
-
ב'
חד
חס'
וחד
מל';
ילמדון
-
ב';
ואת
-
בניהם
-
ד';
ילמדון
-
ל'.
רש"י:
יום
אשר
עמדת
-
מוסב
על
המקרא
שלמעלה
הימנו:
"אשר
ראו
עיניך"
(פס'
ט)
יום
אשר
עמדת
בחרב
,
אשר
ראית
את
הקולות
ואת
הלפידים
(ראה
שמ'
כ
,
טו).
יִלמדון
-
לעצמן.
[ילמדון
-
"יאלפון"
(ת"א)
,
לאחרים.]
ראב"ע:
וטעם
כל
הימים
אשר
הם
חיים
על
האדמה
-
כי
השם
ידע
,
כי
לא
יוכלו
לעשות
מצותיו
כראוי
והם
בארצות
מושלים
בם.
ר' יוסף בכור שור:
יום
אשר
עמדת
לפני
יי'
בחורב
-
ושמעתם
שדיבר
אליכם
הקדוש
ברוך
הוא
בעצמו
,
והראה
לכם
אשו
הגדולה
(ראה
להלן
,
לו)
כדי
שתיראו
אותו
,
וחושך
וענן
וערפל
סביביו
(ע"פ
תה'
צז
,
ב);
כך
פירוש
קרא
,
ועתה
אינן
מכחישין
זה
את
זה:
במקום
אחד
אומר:
בוער
באש
עד
לב
השמים
,
וגומר
אומר:
חושך
וענן
וערפל
-
סביביו;
שלא
תוכל
לומר
שראיתם
שם
כל
תמונה.
רמב"ן:
רק
השמר
לך...
פן
תשכח
את
כל
הדברים
האלה
-
אז
,
כשלא
תשכחום
ותעשום
על
אמתתם
,
תחשבו
חכמים
ונבונים
(ראה
לעיל
,
ו);
ואם
תעותו
אותם
מתוך
שכחה
,
תחשבו
שוטים;
לשון
רבנו
שלמה.
ואינו
נכון
כלל.
אבל
הכתוב
הזה
לדעתי
מצות
'לא
תעשה'
,
הזהיר
בה
מאד;
כי
כאשר
אמר
שנזָהֵר
בכל
המצות
ונשמר
החקים
והמשפטים
לעשותם
בארץ
(ראה
לעיל
,
ה)
,
חזר
ואמר:
רק
אני
מזהירך
מאד
להשמר
ולשמור
עצמך
מאד
מאד
לזכור
מאין
באו
אליך
המצות
,
שלא
תשכח
מעמד
הר
סיני
מכל
הדברים
אשר
ראו
שם
עיניך
,
הקולות
והלפידים
(ראה
שמ'
כ
,
טו)
,
את
כבודו
ואת
גדלו
ודבריו
אשר
שמעת
שם
מתוך
האש
(ראה
דב'
ה
,
כא)
,
ותודיע
כל
הדברים
אשר
ראו
עיניך
במעמד
הנכבד
ההוא
לבניך
ולבני
בניך
עד
עולם.
ופירש
הטעם
,
כי
השם
עשה
המעמד
ההוא
כדי
שתלמדו
ליראה
אותו
כל
הימים
,
ואת
בניכם
תלמדון
לדורות
עולם.
אם
כן
,
עֲשו
אתם
ככה
ואל
תשכחו
אותו.
והנה
,
קֹדם
שיזכיר
הדברות
שנאמרו
שם
(ראה
דב'
ה)
,
הזהיר
במצוַת
'לא
תעשה'
שלא
נשכח
דבר
מן
המעמד
ההוא
ולא
נסירהו
מלבנו
לעולם
,
וצוה
במצוַת
'עשה'
שנודיע
בו
לכל
זרענו
מדור
לדור
כל
מה
שהיה
שם
,
בראיה
ובשמיעה.
והתועלת
במצוה
הזאת
גדולה
מאד;
שאם
היו
דברי
התורה
באים
אלינו
מפי
משה
בלבד
,
אף
על
פי
שנבואתו
נתאמתה
באותות
ובמופתים
-
אם
יקום
בקרבנו
נביא
או
חולם
חלום
ויצונו
בהפך
מן
התורה
ונתן
אלינו
אות
או
מופת
(ראה
דב'
יג
,
ב)
,
יכנס
ספק
בלב
האנשים;
אבל
כשהגיעה
אלינו
התורה
מפי
הגבורה
לאזנינו
,
ועינינו
הרואות
,
אין
שם
אמצעי
,
נכחיש
כל
חולק
וכל
מספק
ונשקר
אותו
,
לא
יועילהו
אות
ולא
יצילהו
מופת
מן
המיתה
בידינו
,
כי
אנחנו
היודעים
בשקרותו.
זהו
שאמר
שם
"וגם
בך
יאמינו
לעולם"
(שמ'
יט
,
ט)
-
כי
כשנעתיק
גם
כן
הדבר
לבנינו
,
יֵדעו
שהיה
הדבר
אמת
בלא
ספק
,
כאִלו
ראוהו
כל
הדורות;
כי
לא
נעיד
שקר
לבנינו
ולא
ננחיל
אותם
דבר
הבל
ואין
בם
מועיל
(ע"פ
יר'
טז
,
יט).
והם
לא
יסתפקו
כלל
בעדותנו
שנעיד
להם
,
אבל
יאמינו
בודאי
שראינו
כולנו
בעינינו
,
וכל
מה
שספרנו
להם.
והענין
הזה
יבא
עוד
בפרשת
'כי
יקום
בקרבך
נביא
או
חולם
חלום'
(דב'
יג
,
ב)
,
וכבר
הזכרתיו
שם
בפרשת
'בחדש
השלישי'
(שמ'
יט
,
ט).
רלב"ג:
רק
השמר
לך
ושמור
נפשך
וגו'
-
הרצון
בזה
,
שישמרו
נפשם
שלא
ישכחו
מעמד
הר
סיני
הנפלא
,
אשר
העיד
על
היות
התורה
מסודרת
מהשם
יתעלה;
כי
כל
העם
ראו
את
הקולות
ואת
הלפידים
(ראה
שמ'
כ
,
טו)
ושאר
המופתים
שנעשו
שם.
ולזה
צוה
אותם
שיודיעו
זה
לבניהם
דור
אחר
דור
,
כי
זאת
היא
פנה
גדולה
בעניין
התורה.