תנ"ך - ואת־חטאתכם אשר־עשיתם את־העגל לקחתי ואשרף אתו ׀ באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר־דק לעפר ואשלך את־עפרו אל־הנחל הירד מן־ההר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֘ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר: (דברים פרק ט פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶם אֶת־הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ ׀ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר־דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת־עֲפָרוֹ אֶל־הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן־הָהָר: (דברים פרק ט פסוק כא)

טקסט בלבד:

ואת־חטאתכם אשר־עשיתם את־העגל לקחתי ואשרף אתו ׀ באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר־דק לעפר ואשלך את־עפרו אל־הנחל הירד מן־ההר: (דברים פרק ט פסוק כא)

תיקון קוראים:

ואת־חטאתכם אשר־עשיתם את־העגל לקחתי ואשרף אתו ׀ באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר־דק לעפר ואשלך את־עפרו אל־הנחל הירד מן־ההר: (דברים פרק ט פסוק כא)

תרגום אונקלוס:
וְיָת חוֹבַתכוֹן דַּעֲבַדתּוּן יָת עִגלָא נְסֵיבִית וְאוֹקֵידִית יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְשַׁפִית יָתֵיהּ בְּשׁוֹפִינָא יָאוּת עַד דַּהֲוָה דַקִיק לְעַפרָא וּרמֵית יָת עַפרֵיהּ לְנַחלָא דְּנָחֵית מִן טוּרָא :

עין המסורה:
לעפר - ג': דב' ט , כא; מ"ב כג , ו , טו. ואשלך - ב' , חד חסר וחד מלא: *דב' ט , כא; זכ' יא , יג.

מסורה גדולה:
ואשליך ב' ואשלך את עפרו ואשליך אתו בית יי' אל היוצר. קדמיה חס'.

מסורה קטנה:
ואכת - ל'; טחון - ל'; לעפר - ג'; ואשלך - ב' חד מל' וחד חס'.

רש"י:
טחון - לשון הווה , כמו "הלוך וגדל" (בר' כו , יג); 'מולנטי' בלעז.

ראב"ע:
ואת חטאתכם - נקרא העגל 'חטאת' , על כן הוסיף לבאר ואמר: את העגל. ואכת - לעפר דק כעפר הארץ.

ר' יוסף בכור שור:
ואכות אותו - שלא יהנה ממנו אדם , שָׁחַק וזרה והטיל למים. ואעפ"י שלא נתכוונו לעבודה זרה , כמו שפירשתי ב'כי תשא' (שמ' לב , א) , מכל מקום דבר מגונה הוא.

רמב"ן:
ואמר: ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר - ולא הזכיר כי השקהו אותם (ראה שמ' לב , כ) - דרך כבודם , שלא רצה לאמר להם שעשה בהם מעשה הסוטות.
ריכוז קישורים