תנ"ך - ובניהו
בן־יהוידע
בן־איש־חי
חיל
רב־פעלים
מקבצאל
הוא
הכה
את
שני
אראל
מואב
והוא
ירד
והכה
את־האריה
הארי
בתוך
הבאר
ביום
השלג:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבְנָיָ֨הוּ
בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע
בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִ
חַ֛יִל
רַב־פְּעָלִ֖ים
מִֽקַּבְצְאֵ֑ל
ה֣וּא
הִכָּ֗ה
אֵ֣ת
שְׁנֵ֤י
אֲרִאֵל֙
מוֹאָ֔ב
וְ֠הוּא
יָרַ֞ד
וְהִכָּ֧ה
אֶֽת־הָאֲרִ֛יה
הָאֲרִ֛י
בְּת֥וֹךְ
הַבֹּ֖אר
בְּי֥וֹם
הַשָּֽׁלֶג:
(שמואל ב פרק כג פסוק כ)
וּבְנָיָהוּ
בֶן־יְהוֹיָדָע
בֶּן־אִישׁ־חַיִ
חַיִל
רַב־פְּעָלִים
מִקַּבְצְאֵל
הוּא
הִכָּה
אֵת
שְׁנֵי
אֲרִאֵל
מוֹאָב
וְהוּא
יָרַד
וְהִכָּה
אֶת־הָאֲרִיה
הָאֲרִי
בְּתוֹךְ
הַבֹּאר
בְּיוֹם
הַשָּׁלֶג:
(שמואל ב פרק כג פסוק כ)
ובניהו
בן־יהוידע
בן־איש־חי
חיל
רב־פעלים
מקבצאל
הוא
הכה
את
שני
אראל
מואב
והוא
ירד
והכה
את־האריה
הארי
בתוך
הבאר
ביום
השלג:
(שמואל ב פרק כג פסוק כ)
ובניהו
בן־יהוידע
בן־איש־חי
חיל
רב־פעלים
מקבצאל
הוא
הכה
את
שני
אראל
מואב
והוא
ירד
והכה
את־האריה
הארי
בתוך
הבאר
ביום
השלג:
(שמואל ב פרק כג פסוק כ)
תרגום יונתן:
וּבנָיָה
בַר
יְהוֹיָדָע
בַּר
גְּבַר
דָּחֵיל
חִטאִין
דְּלֵיהּ
עוּבָדִין
מִקַבצְאֵל
הוּא
קְטַל
יָת
תְּרֵין
רַברְבֵי
מוֹאָב
וְהוּא
נְחַת
וּקטַל
יָת
אַריָא
בְּגוֹ
גוּבָּא
בְּיוֹמָא
דְתַלגָּא
:
עין המסורה:
פעלים
-
ב':
ש"ב
כג
,
כ;
דה"א
יא
,
כב.
הבאר
-
ג'
כתיב
אל"ף
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
טו.
מסורה קטנה:
חי
-
חיל
ק';
פעלים
-
ב';
מקבצאל
-
ל';
אראל
-
ל'
חס';
האריה
-
הארי
ק';
הבאר
-
ג'
כת'
א'.
רש"י:
את
שני
אריאל
מואב
-
"ית
תרין
רברבי
מואב"
(ת"י).
ורבותינו
אמרו
(ראה
ברכות
יח
,
ב):
שלא
הניח
כמותו
לא
במקדש
ראשון
ולא
במקדש
שני;
אריאל
מואב
-
על
שם
שבנאו
דוד
,
שבא
מרות
המואביה.
ר' יוסף קרא:
ובניהו
בן
יהוידע
בן
איש
חי
-
חי
כתיב
,
וחיל
קרי
,
ופתרונו:
אדם
איש
חיל.
רב
פעלים
מקבציאל
-
שם
עירו:
קבצאל
,
כמו
שנאמר
"קבצאל
ועדר
ויגור"
(יהו'
טו
,
כא).
רב
פעלים
-
פתרון:
זה
הוא
שפעל
ועשה
גבורות
הרבה;
שמן
הגיבורים
שמספר
גבורתם
למעלה
מכל
אחד
ואחד
,
לא
סיפר
מהם
כי
אם
גבורה
אחת
,
ומזה
מספר
הכתוב
ארבעה
,
כמו
שמפרש
והולך.
הוא
הכה...
שני
אריאל
-
פתרון:
הוא
הכה
שני
ארמנות
,
כי
'ארמון'
יליץ
בלשון
הקדש
בשלש
לשונות:
'היכל'
'וארמון'
ו'אריאל';
ופתרונו:
הכה
את
האנשים
שבהם.
והוא
ירד
והכה
את
האריה
בתוך
הבור
ביום
השלג
-
בעת
שיעצים
הקור
,
שאין
גיבור
אחר
יכול
ליכנס
בו
מפני
הקרה
,
וזה
ירד
לתוכו
והכהו.
רד"ק:
בן
איש
חי
-
כן
כתוב
,
וקרי
איש
חיל
,
רוצה
לומר
כי
יהוידע
אביו
גם
כן
היה
גיבור
חיל.
ומה
שכתוב
חי
,
דרשו
בו
(ברכות
יח
,
א)
שהיה
צדיק
גמור
,
והצדיקים
אפילו
במיתתם
קרואים
'חיים'.
ויונתן
תרגם
בן
איש
חיל:
"בן
גבר
דחיל
חטאין".
רב
פעלים
-
שהיה
גדול
במעשים
טובים.
מקבצאל
-
שם
מקום
,
נזכר
בנחלת
בני
יהודה
"קבצאל
ועדר
ויגור"
(יהו'
טו
,
כא).
ורבותינו
ז"ל
דרשו
(ברכות
יח
,
א):
שרבה
פעלים
וקבץ
לתורה.
את
שני
אריאל
מואב
-
כתרגומו:
"ית
תרין
רברבי
מואב";
והיא
מלה
מורכבת
מן
'ארי'
ומן
'אל'
,
וארי
יש
לו
גבורה
,
ו'אל'
הוא
לשון
חוזק.
ואע"פ
שהיה
בניהו
כהן
(ראה
דה"א
טו
,
כד)
ואסור
להטמא
למתים
,
להלחם
באויבי
יי'
הוא
מצוה;
כשצוה
הקדוש
ברוך
הוא
להלחם
בשבעה
גוים
ובשאר
האומות
המצירות
לישראל
,
לא
חלק
בין
כהנים
לישראל
,
וכן
צוה
להיות
כהן
משוח
מלחמה
ולהכנס
עם
ישראל
למלחמה
(ראה
דב'
כ
,
ב);
והנה
פנחס
טמא
עצמו
למצוה
כשהרג
זמרי
וכזבי
(ראה
במ'
כה
,
ח)
,
וכן
הלך
במלחמת
מדין
עם
ישראל
(שם
לא
,
ו).
והכה
את
האריה
-
ה"א
כתוב
ולא
קרי
,
והעניין
אחד:
ארי
או
אריה.
ביום
השלג
-
אמרו
,
כי
האריה
ביום
צנה
ושלג
נוספת
גבורתו.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ברכות
יח
,
ב):
את
שני
אריאל
-
שלא
הניח
כמותו
לא
במקדש
ראשון
ולא
במקדש
שני;
ואריאל
שם
בית
המקדש
,
כמו
"הוי
אריאל"
(יש'
כט
,
א);
ופירוש
מואב:
שבנה
אותו
שלמה
שבא
מרות
המואביה.
ומה
שאמר
ביום
השלג
,
דרשו
בו:
איכא
דאמרי
,
דתבר
גזיזי
דברדא
ונחית
וטביל;
ואיכא
דאמרי
,
דתנא
ספרא
דבי
רב
ביומא
דסתוא.
וכל
אלה
דברים
רחוקים
מדרך
הפשט
,
כי
הכתוב
מספר
גבורות
כל
אחד
מהם
,
לא
תלמודו
וחסידותו;
וכן
תרגם
יונתן
הפסוקים
על
דרך
הפשט.
רלב"ג:
ובניהו
בן
יהוידע
בן
איש
חיל
רב
פעלים
מקבצאל
-
הנה
תאר
אותו
,
שמעלת
הגבורה
באה
לו
מאבותיו
,
ולזה
אמר
עליו
שהוא
בן
איש
חיל
,
רוצה
לומר
,
שאביו
היה
גבור
חיל
והיה
רב
פעלים
בענייני
הגבורה
,
כי
עשה
פעולות
רבות
מיוחסות
לגבור
,
והוא
היה
מעיר
'קבצאל'
שהיתה
לגורל
בני
יהודה
(יהו'
טו
,
כא).
והנה
הכתוב
בזה
בן
איש
חי
,
הנה
הרצון
בו:
גבור
,
כי
הגבור
יראה
בו
פועל
החיות
יותר
מזולתו;
ומזה
גם
כן
אמרו
"כי
חיות
הנה"
(שמ'
א
,
יט)
,
רוצה
לומר:
רבות
הכח
והגבורה.
הוא
הכה
את
אריאל
מואב
-
הנה
המגדל
החזק
יקרא
'אריאל'
,
ולזה
נקרא
בית
המקדש
"אריאל"
(ראה
יש'
כט
,
א;
יח'
מג
,
טו);
והרצון
בו
,
שהוא
הכה
אנשי
המגדלים
החזקים
ההם
שהיו
במואב.
והמלה
מורכבת
מ'ארי'
ומ'אל'
,
וענינו:
ארי
תקיף
,
כי
הארי
הוא
רב
הגבורה.
ואפשר
גם
כן
שהיה
בהם
צורת
אריה
,
להורות
על
התוקף
והחוזק.
והוא
ירד
והכה
את
הארי
בתוך
הבור
ביום
השלג
-
אמר:
ביום
השלג
,
להורות
על
רוב
גבורתו
,
שעם
היות
כחו
אז
חלוש
מצד
תגבורת
הקור
,
והיה
גם
כן
בתוך
הבור
,
ששם
ישלוט
הקור
יותר
לקרירות
המקום
ההוא
,
ולא
היו
לו
ולאריה
מנוס
שלא
ישחית
האחד
את
האחר
,
עם
כל
זה
ירד
בניהו
בן
יהוידע
הכהן
הגדול
,
ולא
ירא
שיזיקהו
הארי
בירידתו
שם
,
והכה
הארי
לרוב
גבורתו.
ר' ישעיה מטראני:
את
שני
אריאל
מואב
-
שני
גיבורי
מואב
,
על
שם
גבורתם
נקראו
כן;
ותרגמו:
"רברבי
מואב".