תנ"ך - וכאור בקר יזרח־שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ: (שמואל ב פרק כג פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח־שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ: (שמואל ב פרק כג פסוק ד)

טקסט בלבד:

וכאור בקר יזרח־שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ: (שמואל ב פרק כג פסוק ד)

תיקון קוראים:

וכאור בקר יזרח־שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ: (שמואל ב פרק כג פסוק ד)

תרגום יונתן:
טוּבֵיכוֹן צַדִּיקַיָא עֲבַדתּוּן לְכוֹן עוּבָדִין טָבִין דְּאַתּוּן עֲתִידִין לְאַזהָרָא בְּזֵיהוֹר יְקָרְכוֹן כְּנֵיהוֹר צַפרָא דְּאָזֵיל וְתָקֵין וּכשִׁמשָׁא דַעֲתִיד לְאַזהָרָא בְּזֵיהוֹר יְקָרֵיהּ עַל חַד תְּלָת מְאָה אַרבְּעִין וּתלָתָא בְּנֵיהוֹר שִׁבעַת יוֹמַיָא יַתִּיר מִכְּדֵין תִּתרַבּוֹן וְיִיטַב לְכוֹן דַּהֲוֵיתוֹן מְחַמְדִין לִשׁנֵי נֶחָמָתָא דְּאָתיָן הָא כְּאִכָּרָא דִּמסַבַּר בִּשׁנֵי בֻּצרָתָא דְּיֵיחוֹת מִטרָא עַל אַרעָא :

עין המסורה:
עבות - ב': ש"ב כג , ד; תה' עז , יח.

מסורה גדולה:
עבות ב' מל' בקר לא עבות זרמו מים .

מסורה קטנה:
עבות - ב' מל'; ממטר - ל'.

רש"י:
וכאור בקר יזרח שמש - והבטיחני , שתלך גדולתי הלוך וגדל , כאור נוגה אשר הולך ואור. בקר לא עבות - אור שאינו אפל. מנוגה ממטר דשא מארץ - מאיר בקרי יותר מנוגה הבא ממטר , "כחום צח עלי אור" (יש' יח , ד) - כשהמטר יורד על ארץ מלאה דשאים , והשמש זורח עליו , הוא מבהיק; וכן פתרונו: יותר מנוגה הבא ממטר של דשא מארץ.

ר' יוסף קרא:
וכאור בקר יזרח שמש - פתרון: וממשל זה שאני ממשילך , תהא גדילה והולכת כאור בקר כשתזרח השמש , שהולך וחזק עד נכון היום; לא תאמר , מאחר שדימה מלכותי לאור בקר , שכשם שתקדיר החמה ותחשך האור , כשהשמים מתקדרים בעבים או כשפנה היום לערוב , כך תהא מלכותי חשיכה לבסוף; לכך נאמר: בקר לא עבות מנוגה ממטר דשא מארץ , ופתרונו: לאותו בקר דימה מלכותי , שאינו עבה מנוגה שלו מחמת מטר המצמיח דשא מארץ , שאינו בקר המחשיך אורו , זהו מחמת מטר הבא להצמיח דשא מארץ.

רד"ק:
וכאור בקר יזרח שמש - כאור הבקר כשיזרח השמש , שהולך ואור , כן תהיה מלכותי וממשלתי. בקר שאין בו עבות אלא בהיר; כי יש בקר שהוא עבות וענן , פעם נוגה ופעם מטר , ואינו אותו בקר טוב , אלא להצמיח דשא מן הארץ. כי לא כן - אבל ביתי אינו כן , אלא נוגה בכל עת ובכל זמן , כי ברית עולם שם לי שלא תפסוק , ותהיה ערוכה ושמורה בכל. כי כל ישעי - כל חפץ וכל ישע שלם הוא , שלא יהיה כצמח השדה אשר ייבש , אבל ישעי לא יפסק לעולם. ויונתן תרגם שני הפסוקים האלה כן: וכאור בקר - "טוביכון צדיקיא עבדתון לכון עובדין טבין , דאתון עתידין לאזהרא בזיהור יקרכון כניהור צפרא דאזיל ותקין , וכשמשא דעתיד לאזהרא בזיהור יקריה על חד תלת מאה ארבעין ותלתא כניהור שבעא יומיא , מכדין תתרבון וייטב לכון , דהויתון מחמדין לשני נחמתא דאתיין , הא כאכרא דמסבר בשני בצורתא דייחות מטרא על ארעא". כי לא כן - "אמר: יתיר מכדין ביתי קדם אל , ארי קיים עלם קיים לי למימר , מלכותי קיימא כמא דקיימין סידרי בראשית ונטירא לעלמא , ארי כל צרכי וכל בעותי קדמוהי מתעבדין , בכין כל מלכו עוד לקבליה לא תתקיים".

רלב"ג:
והנה זריחת אורי והצלחתי תהיה כאור בקר כעלות השחר , שיזרח השמש אחר האור ההוא בדרך שיהיה האור הולך ונוסף , כן ממשלתי תחזק תמיד. או ירצה בזה , שהיא כאור בקר בזריחת השמש , שהוא אור שלם ואחר זה מתמיד ונוסף , והמשילו לשמש לפי שהוא קיים , וכמו זה מלכותו קיים , ולזה אמר "וכסאו כשמש נגדי" (תה' פט , לז). בקר - שלא יסתר בו השמש בסבת העבים שיסתירוהו , כמו שהיה הענין במלכות ירבעם וחבריו , שלא היה במלכות ההוא אור כלל על דרך האמת , והיה האור הנראה מהעבים אשר אין להם קיום כלל. ולא יהיה גם כן האור ההוא מנוגה , שיתחדש האור ההוא מנגה שיתחדש ממטר , כשהיה בענן שיצא ממנו המטר איד קיטורי באופן שיברק הברק , כי האור ההוא הוא סר תכף. וכן היה הענין במלכות שאול שעמדה זמן מועט , כמו דשא מארץ , שמהרה יצמח ומהרה ייבש.

רלב"ג - ביאור המילות:
וכאור בקר יזרח שמש - רוצה לומר , שזריחת ממשלתי וצמיחת מלכותי הוא כמו זריחת אור בקר , שיזרח שמש אחריה , שיהיה אז האור נוסף. וכן ירצה לומר , שהצלחתו במלוכה תתחזק תמיד כמו הענין באור הבקר , אשר אין התפשטותו מהעבות והעננים שיזרח אורם מנוגה , שיתחדש ממטר יורד על דשא מארץ , והוא הקשת; כי זה האור יהיה הולך הלוך וחסור , אך הוא כאור בקר שיזרח שמש אחריו. ובזה רמז דוד אל שתצמח מלוכה ממנו , יחסה אל מלכותו יחס אור השמש אל אור השחר , והוא מלכות משיח בן דוד , שתגדל מלכותו ונשא וגבה מאד (ראה יש' נב , יג). או יהיה הרצון בזה: כאור בקר שיזרח בו השמש אשר מתמיד הקיום , והוא אור השלם , כן הענין במלכות בית דוד: אור בקר שלא יסתר בו השמש בסבת אור העבים , כי אז יהיה האור מגיע מהעבים אשר הם מהירי ההפסד; ולא יהיה הבקר ההוא מנוגה שיצמח ממטר ויולד ממנו , כמו הענין בברק שיבא אחריו החשך תכף; ולא כמו דשא מארץ , אשר בבקר יציץ וצמח ובערב ימולל ויבש (ראה תה' צ , ו).

ר' יוסף כספי:
וכאור בקר יזרח שמש וגו' - זה דבר דוד שהיה מתעלס בהצלחתו ונפילת זולתו מי שהיה מאויביו ואיבי השם. והנה זאת המליצה קשה כדרך כל מליצה שהיה ממלאכת השיר , ולכן גנה אותה ארסטו; אבל המכוון מדוד בזה , כי אמר שענינו טוב יותר מן הצמחים היותר נכבדים , וטובת הרשעים פחותה כמו הצמחים הפחותים , ולכן כ"ף וכאור אינו לדמיון רק לאמתות הדבר , כאלו אמר: והנה אמת כי כאור בקר שיזרח השמש , שהוא בקר לא עבות - מענין 'עבים' , הנה מנוגה זה השמש בבקר , ומן המטר והאדים והלחות שקדם בלילה שלפני זה הבקר , הנה אז יהיה דשא מן הארץ; ובכלל: כי באלו שני הענינים יצליחו כידוע , וזה הוא תכלית עלוים. אבל אין כן ביתי עם אל - כלומר: איננו דומה לזה דמיון במין קרוב , כי עניני יותר נכבד. כי ברית עולם הוא , כי לא יצמיח - כלומר: אין עניני צמיחה כדרך הצמחים האחרים , שיש להם הפך וחלוף בקדימה או באחור , כטעם "ולערב ימולל ויבש" (תה' צ , ו) , ואמנם עניני שוקד בפעל תמיד.

ר' ישעיה מטראני:
וכאור בקר יזרח שמש - כך היתה מלכותי הולכת ומתחזקת , כמו אור הבקר כשזורח השמש שהולך אורו ומתגבר , וכאותו הבקר שאין בו עבות. מנוגה ממטר דשא מארץ - פירוש: מנוגה השמש ומן המטר יצמח הדשא מן הארץ; כשממטיר ואחרי כן יזרח השמש , אז יתגדלו כל הצמחים. ודימה מלכותו לאור השמש הבא אחר המטר , שהמטיר בלילה ובבקר יזרח השמש , שאותה הזריחה מחייה את העולם.
ריכוז קישורים