תנ"ך - גם־אתמול גם־שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה היית מוציא המוציא והמבי את־ישראל ויאמר ה' לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גַּם־אֶתְמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשׁ֗וֹם בִּֽהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה הָיִ֛יתָהַ הָיִ֛יתָ מּוֹצִ֥יא הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־יִשְׂרָאֵֽל: (שמואל ב פרק ה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

גַּם־אֶתְמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָהַ הָיִיתָ מּוֹצִיא הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִי אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל־יִשְׂרָאֵל: (שמואל ב פרק ה פסוק ב)

טקסט בלבד:

גם־אתמול גם־שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה היית מוציא המוציא והמבי את־ישראל ויאמר ה' לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל: (שמואל ב פרק ה פסוק ב)

תיקון קוראים:

גם־אתמול גם־שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה היית מוציא המוציא והמבי את־ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל: (שמואל ב פרק ה פסוק ב)

תרגום יונתן:
אַף תְּמָלִי אַף דְּקַמוֹהִי כַּד הֲוָה שָׁאוּל מַלכָּא עֲלַנָא אַתּ הֲוֵיתָא נָפֵיק וְעָלֵיל בְּרֵישׁ יִשׂרָאֵל וַאֲמַר יְיָ לָך אַתּ תְּפַרנֵיס יָת עַמִי יָת יִשׂרָאֵל וְאַתּ תִּהוֵי מַלכָּא עַל יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
את - ה"י פסוקים בסיפרא 'את את את': ראה ש"א כה , יג. אתמול - ג': ש"א ד , ז; ש"ב ה , ב; תה' צ , ד. הייתה - ב' מלא (בלישנא): שו' יא , ו; ש"ב ה , ב. והמבי - ט' חסר אל"ף (צורות שונות של 'בוא'): ראה ש"א כה , ח. את - עמי את - ישראל - ו': ש"ב ה , ב; ז , ז; מ"א ח , טז; יר' יב , יד; כג , יח; דה"א יא , ב. ואתה - י' בטעמא (תביר ללא משרתים , בלישנא): ראה ש"א כד , יא. ואתה - כ"ז בטעמא (תביר , ללא מקף וללא טעמים מחברים לפניו , כולל: 'אתה' , 'עתה' , 'ועתה'): ראה ש"א כד , יא.

מסורה קטנה:
אתמול - ג'; הייתה מוציא - היית המוציא ק'; והמבי - ט' חס' א'; את - עמי את - ישראל - ו'.

רד"ק:
אתה הייתה מוציא - ה"א כתובה בסוף מלת היית , והיא נקראת עם מלת מוציא; וכן "ידעתה שחר מקומו" (איוב לח , יב) , הה"א נקראת עם ה'שחר'. והמבי - חסר אלף בכתוב , וכן "עוד היורש אבי לך" (מי' א , טו).

רלב"ג:
והנה אחר זה נתקבצו כל שבטי ישראל אל דוד בחברון. ויכרות להם המלך דוד ברית בחברון , כי שם היתה במה לזבוח שם זבחים , כמו שנתבאר בדברי אבשלום (ש"ב טו , ז) , וימשחו את דוד למלך על כל ישראל. ואז נעתק דוד מחברון ללכת לירושלם.
ריכוז קישורים